המרכז לייעוץ לסטודנטים באוניברסיטת בר אילן
צרו קשר מפת האתר מיקום בקמפוס שאלות נפוצות צוות המרכז דף הבית

התעללויות

אחד המאפיינים העיקריים שלנו כבני אדם הוא העובדה שאנו גדלים ומתפתחים במסגרות משפחתיות וחברתיות. הצורך ביחסים עם אחרים הינו אחד הצרכים הבסיסיים המלווים אותנו לאורך חיינו. צורך זה מאפשר לנו את גדילתנו, התפתחותנו ויכולתנו להגשמה עצמית.

יחסים עם אחרים עשויים להיות בריאים, או לחילופין בעייתיים ופוגעניים. באלו האחרונים, אנו עלולים לחוות התעללות פיזית, מינית או רגשית. לפעמים ההתעללות הינה ביטוי לניסיונו של האחר לשלוט בזולתו על ידי שימוש בהשפלה, הפחדה והפחתה בערכו, תוך שימוש באמצעים פיזיים או מילוליים.

ההתעללות עשויה להתרחש בהווה, או בעבר - הקרוב או הרחוק. אם ההתעללות אירעה בילדותנו, אנו עשויים שלא לזכור חוויות אלו, או לזכור אותן באופן מעומעם. לפעמים חוויות בהווה או טיפול עלולים לעורר זיכרונות אודות אירועים אלו, אף מספר רב של שנים לאחר התרחשותם.


התעללות מינית בילדות

מהי התעללות מינית בילדות?

המונח "התעללות מינית" מתייחס למצב בו אדם המצוי בעמדת כוח או אחריות ביחס לילד, מנצל או תוקף את הילד בתחום המיני. ההתעללות אינה כוללת בהכרח מגע פיזי, אלא יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון התנהגויות בעלות אופי מיני, הפוגעות בילד. במצבים אלו הפגיעה תהיה מלווה אצל הילד בפחדים ובתחושות של אובדן אמון כלפי עולם המבוגרים. זאת משום שהמבוגר ניצל את עמדת אחריותו לצורך הפגיעה בילד. הרגשות המתעוררים בילד עשויים להיות קשים להכלה, מבחינתו. על מנת להמשיך בתפקודו, הוא עשוי להדחיק חוויות אלו, כדי להימנע מן הכאב הבלתי נסבל הכרוך בהן.

כיצד אדע אם הנני קורבן להתעללות מינית?

לעתים זיכרונות של חוויות ילדות מלווים את האדם לאורך חייו, אך נשמרים בסודיות מוחלטת מהסביבה. לעומת זאת, לפעמים האדם מוצא עצמו נזכר לפתע באירועים מוקדמים אלה כתוצאה של מכלול גדול של סיבות.

לעיתים הזיכרונות מתקופת הילדות נראים מעורפלים ומוטלים בספק. בהווה עשויות להתרחש חוויות אשר עלולות לעורר זיכרונות אלו, דוגמת היחשפות לקולות, מילים, ריחות, טעמים או הבעות פנים. יש לציין שהִזכרות זו, אינה בהכרח סימן שלילי. לעיתים היא מעידה על התפתחות פנימית, המבטאת את יכולתה הגדלה של נפשנו להתמודד עם חוויות אלו. הִזכרות בחוויות אלו, אשר תביא למודעות לקיומה של הבעיה, עשויה להיות צעד ראשון לפתרון הבעיה. לכן, נמליץ לך לסמוך על עצמך, על זיכרונותיך ותחושותיך המלווים בחוסר ודאות, ואשר לעיתים נראים כאיומים מכדי להיות אמיתיים.

אם אירוע זה קרה בעבר, מדוע עלי להתמודד עימו היום?

לרוב, אירועים של התעללות מינית אינם מטופלים סמוך להתרחשותם, מסיבות שונות. הסיבות השכיחות הינן הפחד של הילד שלא יאמינו לו, איום של התוקף על הילד לבל יספר, התחושה האמביוולנטית כלפי התוקף והחשש מפני אובדן הערכתו, וכן תחושות אשמה ובושה. גם כאשר הילד משתף אדם מבוגר באירוע מסוג זה, הוא עלול להיתקל בחוסר אמון, ומעדיף מכאן ואילך לשמור את הדבר בסוד בינו לבין עצמו, אך חשוב לטפל בבעיה זו, גם אם אירועים אלה התרחשו בעבר הרחוק, כיוון שהם עלולים לגרום נזק משמעותי לאדם בטווח הארוך.

מהם הנזקים וההשלכות האפשריות של התעללות מינית בילדות?

ההשפעות של ההתעללות עלולות להופיע בצורות שונות. להלן מספר צורות שכיחות של ההשפעות של ההתעללות. נדגיש, כי אף אחת מהן, לבדה, אינה בהכרח סימן להתעללות:

  • הערכה עצמית - תחושות ערך עצמי נמוך.
  • תחושת רוע, לכלוך ובושה.
  • תחושות של דחף להרס עצמי, ומחשבות אובדניות.
  • פחד מפני הרגשות והתחושות.
  • חשש מפני אובדן שפיות.
  • צמצום של העולם הרגשי – אובדן עניין ומעורבות רגשית, שטיחות וניתוק רגשי.
  • החייאה מחודשת של האירוע הטראומטי ע"י קטעי זיכרונות, הצפה רגשית, חלומות וסיוטי לילה.
  • החרפה בתחושות של כעס, עצבנות ואי שקט.
  • תחושת ניתוק מהגוף, וקושי בפענוח התחושות הגופניות.
  • תגובות פסיכוסומאטיות שונות, כגון: כאבי בטן, כאבי ראש, התקפי אסטמה, הפרעות אכילה וכדומה.
  • הפרעות בשינה.
  • קושי ביחסים בינאישיים הבאים לידי ביטוי בקושי לתת אמון, בסוג בחירת בן/ בת הזוג וקשיים באינטראקציה הבינאישית.
  • בחירה בבן / בת זוג המשחזרים את אופי היחסים של האירוע הטראומטי.
  • תחושות חרדה המתעוררות במצבים של קרבה בינאישית.
  • קשיים בתחום היחסים המיניים, כמו: תחושות ניתוק רגשי או לחילופין פאניקה בעת קיום יחסי מין. תחושות גועל וקושי בהקשבה וזיהוי הצרכים המיניים האישיים.
  • הבזקים חוזרים ("פלאשבק") של האירוע הטראומטי בעת קיום יחסי מין.

האוכל לשפר את מצבי?

כל החוויות הקשות אותן עובר מי שחווה התעללות מינית, אינן בהכרח חייבות להמשך לנצח. אדרבה, ניתן בהחלט לשכך ולרפא את המכאובים והייסורים. חשוב לזכור שהנורא מכל, האירוע עצמו, כבר קרה.

תהליך הריפוי מחוויות אלו יכול להתחיל בקריאת ספרים בנושא אשר יכולים לסייע לך בצורה עדינה בהכרת רגשותיך. פנייה לקבוצות תמיכה של מי שעברו חוויות דומות, יכולה לתת תוקף ואישור לרגשותיך (ראו רשימה חלקית של קבוצות כאלה בדף זה, תחת הכותרת "איך אוכל לצאת מזה?"). קבוצות אלו מציעות תמיכה חברתית והזדמנות להתמודדות עם רגשותיך וחוויותיך.

כמו כן, אנו מציעים לך לשוחח ולפנות לגורם מקצועי איתו ניתן לשוחח על חוויותיך. "שבירת השתיקה" היא בדרך כלל השלב הקשה ביותר, אך אחד החשובים ביותר בתהליך הריפוי מהייסורים שעוברים עליך. זהו תהליך קשה, כי הוא דורש בדיקה וחשיפה עצמית למכלול של זיכרונות ומחשבות כואבות, על מנת להביא לתודעה את החוויות אשר חוללו את הטראומה. תהליך זה הינו לעיתים ארוך ותמיד מלווה בכאב נפשי, אך נמצא יעיל בהקלת הסבל העכשווי. חשוב לדעת שגם לאחר אירוע שכזה ניתן לא רק לשרוד אלא גם לחיות וליהנות מהחיים.

התעללות רגשית

ההתעללות הרגשית פוגעת בעולמו הרגשי של האחר. המתעלל מנסה לשלוט, להפחיד, לפגוע ולהפחית מערכו של הזולת, תוך שימוש באמצעים מילוליים. אמצעים אלה כוללים ביקורתיות מתמדת, הפחדה, מניפולציות והפגנת ניכור וחוסר שביעות רצון. מבחינה זו דומה ההתעללות הרגשית לשטיפת מוח, אשר באופן שיטתי ומתמיד מערערת את תחושת הביטחון העצמי, הערך העצמי, והתפיסה העצמית. פעילות זו נעשית לא פעם במסווה של "הדרכה", "הוראה", או "מתן עצה". התוצאות ההרסניות, בכל מקרה, תהיינה זהות. למרות שנראה כאילו מדובר ב"מילים" בלבד, תוצאותיה של התעללות זו עלולות להיות קשות ועמוקות אף משל התעללות פיזית.

צורות שונות של התעללות רגשית

  1. התנהגות מילולית תוקפנית – התנהגות זו יכולה לבוא לידי ביטוי בשתי צורות עיקריות. האחת, המובעת בצורה ישירה ומאופיינת בעמדה שיפוטית, מתנשאת. היא מתבטאת בכינויי גנאי, הפחדה והאשמה, כגון: "אתה אפס!" "כל זה קרה בגלל הטמטום שלך!" "מופקרת!" וכדומה. הצורה השנייה מאופיינת באצטלה סמכותית, עוזרת ומיטיבה. היא באה לידי ביטוי במתן "עצות", "הדרכה", ניתוח אישיותי" וכדומה.

  2. התנהגות מבטלת – סוג זה של התעללות מתאפיין בהכחשת רגשותיו ותפיסותיו של האחר, ובאה לידי ביטוי במספר צורות. בצורה הראשונה, מבטל המתעלל את כל תפיסותיו, עמדותיו וחוויותיו של האחר, ובכך אף מערער את תחושת הווייתו הבסיסית. הוא יכול למשל, להכחיש את קיומו של אירוע, אשר שניהם היו נוכחים בו, ולטעון שהאחר "סתם מקשקש", שקרן או בעל דמיון מפותח. בצורה השנייה, מעניש המתעלל את האחר באמצעות התעלמות, סירוב להקשיב, סירוב לתקשר והסתגרות. לעיתים מכונה יחס זה בשם "הטיפול השקט".

  3. התנהגות מזלזלת – יכולה לבוא לידי ביטוי בעיקר על ידי הטלת ספק ברגשותיו וחוויותיו של הזולת, אם על ידי הפחתה בערכם ואם על ידי הפיכתם למובנים מאליהם. כמו למשל: "זה שטחי לחלוטין ואידיוטי. כדאי שתשאיר את הרעיונות שלך למישהו אחר".

התעללות פיזית

התעללות פיזית על ידי אדם זר עלולה להיות חוויה כואבת, מפחידה, מאיימת ואף טראומטית. אולם כאשר חוויה כזו מתרחשת על ידי אדם איתו אנו נמצאים בקשר קרוב, קשר שאמור להתאפיין בדאגה הדדית, הפגיעה קשה שבעתיים.

מהי פגיעה פיזית?כל התנהגות המכוונת לפגוע , להכאיב או להשפיל דרך פגיעה פיזית בגופו של האחר. פגיעה זו יכולה להתחיל בדחיפה, הכאה, מריטת שער. אולם לעתים היא מתדרדרת עד לפגיעות פיזיות חמורות, עד כדי סכנת חיים ממשית.

התעללות פיזית דומה בהשלכותיה ומהלכה לאמור לעיל ביחס להתעללות מינית ורגשית.

איך אוכל לצאת מזה?

בכל סוגי ההתעללויות, בשלב הראשון חיוני להרחיק את הגורם המאיים. בשלב שני יש לפנות לגורמים מקצועיים בקהילה הערוכים למתן סיוע במקרים דוגמת אלו שתוארו לעיל. להלן רשימה מרכזים אליהם תוכל לפנות על מנת לקבל סיוע:

  • איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית, 24 שעות ביממה : קו לנשים - 1202, קו לנערים וגברים – 1203
  • לנשים דתיות – 02-6730002
  • לנערים וגברים דתיים – 02-5328000
  • קו באמהרית- 1-800-220-230
  • לנשים ערביות – 04-6566813
לאתר המרכז לנפגעות תקיפה מינית לחצו כאן

כמו כן, במידה והינך נמצא באחד מהמצבים שתוארו לעיל, תוכל לסייע לעצמך על ידי מספר צעדים חיוניים. הצעד הראשון הינו ההכרה "בזכויותיך הבסיסיות במערכת יחסים בינאישית. הצעד השני המוצע הינו המודעות וההכרה שלך בדפוס יחסיך הבינאישיים האופייני, הן במשפחה והן בחברה. לאחר שהאדם מודע לדפוס היחסים שלו, ניתן להתחיל לשנות אותו. יש לקחת בחשבון כי תהליך זה הוא ארוך ומורכב, ולעתים יש מקום לפנות לטיפול פסיכולוגי או לגורם מקצועי אחר שיתמוך וילווה את השינוי.

הזכויות הבסיסיות ביחסים בין-אישיים

באם הינך מצוי במערכת יחסים הכוללת התעללות כלשהי, יתכן ואינך מודע לאופייה של מערכת יחסים בינאישית בריאה. להלן מספר קווים מנחים לזכויותיך במערכת יחסים זוגית או משפחתית.

  • הזכות שלא להימצא תחת איום תמידי בפגיעה פיזית, מינית או רגשית.
  • הזכות לתמיכה רגשית ורצון טוב מצד האחר.
  • הזכות להקשבה והתייחסות אדיבה מצד האחר, והיכולת לפניה הדדית המתאפיינת בכבוד ובבקשה ולא בצווי או פקודה.
  • הזכות לדעה עצמאית גם אם היא מנוגדת לדעת האחר.
  • הזכות לומר "לא" ולסרב לאחר.
  • הזכות לאישוש רגשותיך, תחושותיך ועמדותיך מבלי להימצא בעמדה הנתונה לביקורת או זלזול תמידי.
  • הזכות לקבל התנצלות מהאחר במערכת יחסים בינאישית, במקרה ונפגעת על ידו.

זכור כי:

המצאות מתמשכת ביחסים של התעללות הינה לעיתים קרובות, תוצאה של מערכות יחסים משפחתיות, אשר בהן גדלו הן המתעלל והן הקורבן.

במסגרות משפחתיות כאלו, הילד נוטה להפנים את דפוסי ההתנהגות של הוריו. במובנים מסוימים, למרות היותם הרסניים, דפוסים אלו מוכּרים לו, והוא חש "נוח" ו"בטוח" בתוך דפוסים אלו. דפוסים אלו עלולים להיות משוחזרים בבגרות. במקרה זה האדם יכול למצוא את עצמו הן בעמדת המתעלל והן בעמדת הקורבן. יתר על כן, דפוסים מתעללים עלולים להיות הגורם המכוון בבחירת האנשים שאיתם אנו מכוננים יחסים משמעותיים. לכן, המודעות לדפוס יחסיך הבינאישיים והכרת הגורמים אשר תרמו ליצירת דפוסים עשויה לסייע רבות בהשתחררות מיחסים מתעללים. להכרת דפוס יחסיך הבינאישיים, תוכל לפנות לשירותי הייעוץ לסטודנט.

כיצד תוכל לסייע לאדם קרוב אליך אשר היה קרבן להתעללות לסוגיה השונים?

  • בשיחתך עימו היה קשוב, רגיש, מכבד, וזמין מבחינה רגשית.
  • המנע מנקיטת עמדה שיפוטית ביחס לעובדות אותן מתאר הקורבן. לדוגמא : "אולי זו רק הפרשנות שלך להתנהגות שלו. זה לא בהכרח מגע בעל אופי מיני. זה יכול להיות יחס אבהי חם".קבל את העובדות המתוארות כהווייתן.
  • לאחר שהקשבת ואפשרת את הביטוי המלא, תוכל לסייע בהציעך אפשרויות סיוע שונות - רפואיות, נפשיות או שירותים חברתיים למיניהם. אפשר לנפגע להיות זה שיבחר את הדרך שנראית לו כמתאימה.
  • המנע מן הנטייה הטבעית להגן על הקרבן יתר על המידה. אין צורך במתן מיידי של עצות והצעות לפעולה.
  • חשוב לקבל בהבנה את הנטייה הטבעית של חלק מהקורבנות להתרחק מבני משפחה או מקרובים מהם נפגעו.
  • חשוב לזכור כי תהליך ההחלמה מהפגיעה עשוי להיות ממושך ויש לאפשר ולכבד את הזמן הנדרש לכך.
  • במידה ויש צורך בהתערבות רפואית או פניה למשטרה, תוכל לסייע בכך שתלווה את הנפגע לגורמים אלו.
האתר נבנה ע"י היחידה לטלוויזיה ולמולטימדיה, הפקולטה למדעי החברה, אוניברסיטת בר אילן
מותאם לצפיה בדפדפנים Internet Explorer ו-Mozilla Firefox. רזולוציה מומלצת - 1024X768
כל הזכויות שמורות למרכז לייעוץ לסטודנטים באוניברסיטת בר אילן (c)
English Information מפת האתר לדף הבית לאתר אוניברסיטת בר אילן