אוניברסיטת בר-אילן

הפקולטה למדעי היהדות

לשכת רב הקמפוס


ד ף             ש ב ו ע י

מאת היחידה ללימודי יסוד ביהדות

מספר 606

 פרשת שלח-לך, תשס"ה

וישאהו במוט בשנים – האמנם רק שניים נשאו את האשכול?

ד"ר חזוניאל טויטו

המחלקה לתנ"ך

 

מי מאתנו אינו מכיר את הסמלים המסחריים של חברת יקבי "כרמל" ומשרד התיירות. בסמל הראשון שני אנשים פונים שמאלה ואוחזים בשני קצותיו של מוט שבאמצעו תלוי אשכול ענבים גדול ועסיסי; הסמל של משרד התיירות דומה בצורתו לראשון, אלא שפניהם של שני האנשים ימינה. ציורים אלה הפכו לנחלת הכלל ודומה שיצאו מגבולותיהן של אותן חברות. האיורים מבוססים כידוע על הכתוב "וישאֻהו במוט בשנים" (יג: כג), המצוי בפרשתנו. האם סמלים אלה משקפים את המשתמע מפשט הכתובים? כנראה שישנן שתי רמות של קריאה פשטית בטקסט המקראי, כפי שנראה להלן.

 


                                                                                   

 

 

 

הכתוב מתאר את המרגלים ששלח משה כשהם שבים מארץ ישראל ובידיהם מפרי הארץ: אשכול ענבים, רימונים ותאנים. הכתוב אינו נוקב בשמות האנשים הנושאים את הפרות (רימונים ותאנים) ואינו מציין את מספרם. לעומת זאת לגבי אשכול הענבים מציין הכתוב את המספר "שניים", במשפט: "וישאֻהו במוט בשנים", והמשמעות הראשונית הנובעת ממשפט זה היא כי שני אנשים נשאו את האשכול, [1] כפי שאכן מדגימים הציורים. [2]

 

עיון במבנהו התחבירי של המשפט מגלה ייתור של המלה "בשנים", כדברי ר' יוסף בכור שור: "בשנים - מיותר, דכיון דאמר במוט, פשיטא שהם שנים"? הפועל "וישאהו" מורה כבר על רבים, אם כן למי מתייחסת המלה "בשנים" לאנשים או למוט?

בבירור זה התעסקו רבים לאורך הדורות, החל ממדרשי חז"ל והתרגומים, [3] וכלה בפרשנות ימה"ב ובפרשנות המודרנית. מסתבר שהבנת פשוטו של מקרא במשפט זה סובלת שני הסברים המנוגדים זה לזה, כפי שמעיר רלב"ג:

'וישאהו במוט בשנים' - הנה לפי הפשט יֵרָאה ששנים נשאו המוט שהיה בו האשכול, האחד מן הראש האחד והאחר מן הראש השני. או ירצה בזה שהמוט היה בשנים מוטות, והיו נושאים אותו ארבעה. והביאור הראשון נראה יותר לפי הפשט. ואולם רבותינו ז"ל (סוטה לד ע"א) אמרו על צד ההפלגה והגוזמא, שהיו טורטני וטורטני דטורטני.

למרות הפשט המובא בדבריו כפירוש ראשון, מודה רלב"ג שקיימת אפשרויות נוספת להבנת המשפט, באופן שהמילה "שניים" מוסבת על המוט, והכוונה לשני מוטות. [4] ייתכן שאף הסבר זה הוא לפי הפשט כפי שניתן להבין מהנאמר במסכת סוטה לד ע"א: [5]

מכאן אתה מחשב לאשכול, שנאמר: 'וישאהו במוט בשנים', ממשמע שנאמר במוט , איני יודע שבשנים? מה תלמוד לומר בשנים? בשני מוטות , אמר רבי יצחק: טורטני וטורטני דטורטני, הא כיצד ? שמנה נשאו אשכל, אחד נשא רימון ואחד נשא תאינה, יהושע וכלב לא נשאו כלום. [6]

מסתבר שלא פעם   מציינת המילה "מוט" במקרא - שני מוטות, כפי שמשתמע גם מדברי רש"י המסתמך על הגמרא ומהסופרקומנטרים שבאו בעקבותיו לאורך הדורות. כך בפירושיהם של ר' אברהם בקראט, [7] ר' שמואל אלמושנינו, [8] ר' אליהו מזרחי (הרא"ם) [9] ר' יצחק הורוביץ, [10] ועוד. גם בעלי התוספות על התורה מגיעים למסקנה דומה. למשל, בפירוש 'מושב זקנים' [11] נאמר: "דלשון בשנים אינו משמע על בני אדם, כמו על המוט וסתם מוט הם שני בדים כדילפינן ממזבח 'ונתנו על המוט' ( במ' ד:י)".

נראה שישנן דעות שונות הן בעניין מספר המוטות, הן בעניין מספר נושאי האשכול והן לגבי צורת נשיאת האשכול. גם לאלה הסבורים שמדובר בשני מוטות ובשמונה אנשים שנושאים את האשכול עדיין קיימת מחלוקת באשר לצורת הנשיאה כפי שניתן לראות באיורים אלה: [12]

בכתבי היד של הפירוש מנחת יהודה לר ' יהודה בן אלעזר, [13] מבעלי התוספות על התורה, מצאנו ציורים שונים המתארים את נשיאת האשכול:

כתב יד פריס 168 מס' קטלוגי 4155

 

כתב יד לוצקי 787 מס' קטלוגי 24017

 

מסתבר שישנן אפשרויות שונות להבנה הפשטית של הטקסט במקרא, ובעצם שתי רמות בהבנת פשוטו של מקרא: ההבנה המידית העולה בקריאה הראשונית של הכתוב, ורמת ההבנה המושגת בקריאה מעמיקה יותר, הרואה במילה 'מוט' - שני מוטות, ובעקבות כך במילה "בשנים" - ארבעה מוטות. פירוש זה נדחק ונדחה מפני רמת הקריאה הראשונית שהשתמעה מיידית מהכתוב "וישאהו במוט בשנים", לפיה שני אנשים נשאו את האשכול במוט אחד, משני קצותיו, ודווקא משמעות זו היא שנשמרה, והיא שנתנה כנראה השראה לאומנים, פסלים, הוגים וציירים לצייר את אותו ציור מפורסם.

 

 



*     מוקדש לבני בניהו לרגל היכנסו בשבת זו לנועם עול המצוות.

[1]     כך מפרש למשל רבנו בחיי (איטליה, המאה ה-15): "וישאהו במוט בשנים אלו יהושע וכלב… ולא היה בהם בכל העשרה כח לשאת אותו מוט, ויהושע וכלב נשאוהו לבדם, ולכן 'וישאהו במוט בשנים'. וזהו היה רמז להם שהם ראוים ליכנס לארץ". גם בחלק מהפרשנות הלועזית לתורה מתייחסת המילה "בשנים" לאנשים ולא למוט. כך למשל מבאר מרטין נוט: “they had to lay it on a pole carried by two bearers” ראה: M. Noth, The Old Testament Library , London 1968 , p. 106 . ביאור דומה מצוי אצל לוין: “they carried on a pole, [borne] by two [men]”,        B.A. Levin, The Anchor Bible , Numbers 1-20 New York 1993

[2]     כך משתמע גם מפיסוקם של בעלי הטעמים, המייחסים את המילה "בשנים" למרגלים, שכן הציבו את הטפחא במילה 'מוט'. לו רצו לייחס מילה זו למוט, היו מציבים את הטפחא במילה 'וישאהו', ומשמעות המשפט הייתה 'וישאהו – במוט בשנים' כלומר נשאוהו בשני מוטות.

[3]      רוב התרגומים ללועזית מייחסים את המלה "בשנים" לאנשים. כך למשל בתרגומו של סטיין: D. E. Sulomm Stein, JPS , Philadelphia 1999 , ;  וכך בתרגום לצרפתית, ראה: , La Bible -  traduction intégrale hébreu francais, Tel-Aviv 1994.

[4]    כך גם בתרגומו של שרמן ,  N. Scherman, TANACH , Brooklyn N.Y, 1996.

[5]     גם התוספות על אתר סבורים ששמונה נשאו את האשכול, אלא שחלוקים הם על דרך נשיאתו.

[6]     יש שסברו ההיפך, דווקא יהושע וכלב נשאו את האשכול וכל השאר לא נשאו כלום, ראה הערה 1.

[7]     בפירושו ספר זכרון על פירוש רש"י לחומש , ההדיר משה פיליפ, פתח תקוה תשמ"ה, עמ' קלג-קלה.

[8]    ספר רבי שמואל אלמושנינו על פירוש רש"י , פתח תקוה תשנ"ח, עמ' 242.

[9]     בפירושו פירוש לפירוש רש"י לתורה , ההדיר משה פיליפ, פתח תקוה תשנ"ד, עמ' קכג.

[10]   בפירושו באר יצחק, פירוש על פירוש רש"י לתורה , ירושלים 1967, עמ' קכג.

[11] ספר מושב זקנים על התורה , מהדורת ס' ששון, לונדון תשי"ט, עמ' תנד.

[12] האיורים נלקחו ממסכת סוטה, מהדורת ע. שטיינזלץ, ירושלים תש"ן, עמ' 148.

[13]   ר' יהודה בן אלעזר, מנחת יהודה , ליוורנו תקמ"ג. לפי עדות המחבר בהקדמתו לפירוש, נכתב החיבור בשנת 1313. ישנם למעלה משלושים כתבי יד של פירוש זה. תיארוכם של כתבי היד שבציור הוא סוף המאה הארבע עשרה.