אוניברסיטת בר-אילן

הפקולטה למדעי היהדות

לשכת רב הקמפוס


ד ף   ש ב ו ע י

מאת היחידה ללימודי יסוד ביהדות

מספר 637

פרשת וארא, תשס"ו

למשמעות השם "אהרן"

שלומי רֵייסקין

פתח-תקווה

השם "אהרן" הוא שם חשוב ביותר בתולדות ישראל. אהרון הכוהן, אחיו של משה רבנו, הוא דמות מרכזית ונערצת: יחדיו הוציאו הוא ומשה את עם ישראל ממצרים על-פי ה', ויחדיו הנחילו את התורה לעם ישראל. אהרון הוא הכוהן הגדול, בחיר ה', הרשאי לבוא בכל עת אל הקודש, ביום הכיפורים כביום חול; הוא העומד בפרץ ומקטיר קטורת ועוצר את המגֵפה מעל עם-ישראל, ובמקורות חז"ל הוא גם סמל להשכנת שלום, לרדיפת הטוב ולמסירות נפש. אהרון נחשב כדמות מופת, דמות אהובה. לאור כל זאת, מפליא שאין התורה אומרת לנו דבר על מקורו ומובנו של השם אהרון, כדרכה לגבי דמויות מרכזיות אחרות. התהייה על משמעותו של השם עוררה רבים לנסות פירושים מפירושים שונים, ולהלן נציג כמה מהן:

הריון

באוצר המדרשים מובא שיוכבד קראה לבנה אהרן, מלשון "הריון":

ויקח האיש את יוכבד דודתו לו לאשה... ותהר עוד ותלד בן ותקרא שמו אהרן כי בימי ההריון החל פרעה לשפוך דמי זכריהם ארצה ומהם השליך ליאור, וה' הטה חסד עליהם ולא מת אחד מהם מאשר היו משליכים היאורה, והיה מחייתם מהקב"ה. [1]

ברם, מדוע לא נכנסה הוי"ו של "הריון" בשמו של אהרון? על כך כתוב באוצר המדרשים: "ואהרן למה חסר ו'? אלא אינו דין שיהא משה חסר ואהרן מלא". [2]

גם במצרית המילה herr פירושה " to conceive, to be with child ", כלומר: להרות, וכן המילה hrārā פירושה " conception " (קרי: הריון). [3]  

ייתכן שהשם מביע גם תקווה להריון נוסף, בדומה לתקוותה של רחל אמנו הבאה לביטוי בהסבר שניתן לשמו של יוסף (בר' ל:כד) - "וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יוֹסֵף לֵאמֹר יֹסֵף ה' לִי בֵּן אַחֵר". כך גם כאן: אהרה+ון - "יהי רצון כי אהרה".

הר

פילון האלכסנדרוני מקשר בין השם אהרון למילה "הר". חוה שור כותבת על כך בעבודת הדוקטור שלה: [4]

פילון גוזר את השם 'אהרן' מלשון 'הר' (רמז להר ההר) במשמעות 'הררי'... אולם משמעות זו, הנגזרת מן השם, אין בה כדי לאפיין את הדמות; ואכן, על סמך התפקיד שהוא מקבל... אהרן מייצג את הדיבור... 'אהרן'=הדיבור חייב לבטא את מחשבותיו של משה ובתור שכזה הוא מושלם לעומת משה המושלם ביותר... (אצל הירונימוס: AARON mons fortitudinis ive mons fortis . ). [5]

גם גזניוס כתב בלקסיקון שלו כי פירוש אפשרי לשם הוא mountainous (הררי), והוא מסתייע בהשוואה למילה הערבית   ﻥﻮﺮﺎﻫ . [6]

ייתכן כי כוונת בעלי דעה זו שיסוד השם הוא בעצם "הר-און" (קרי - הר האוצר כוח), "הר-רם", או "הררון". מכל מקום יש עדיין לברר לאן נעלמה הרי"ש הכפולה ב"הררון" וב"הר-רום", מלבד הצורך בהסבר להופעת האות אל"ף בראש המילה.

הוראה

על שבט לוי נאמר "יורו משפטיך ליעקב... ישימו קטורה באפך וכליל על מזבחך" (דב' לג:י). המקטיר קטורת והמקריב זבחים הוא אהרון הכוהן, והוא גם אבי הכוהנים שהם מורי ההוראה בישראל. וכך נאמר בגמרא במסכת יומא: "אמר רבא: לא משכחת צורבא מרבנן דמורי אלא דאתי משבט לוי או משבט יששכר. לוי - דכתיב (דב' לג) 'יורו משפטיך ליעקב'". [7] חוה שור מביאה השערה הקושרת בין עניין ההוראה לבין "הרים" בשם אהרון, אך דוחה אותה: [8] "אינני מסכימה עם הסברו של זיגפריד, (עמ' 192) שאיננו כתוב אצל פילון ואינו לפי רוחו: … Symbol des Wortes, weil dieses sich wie die Berge, zum himmel erhebt. " (=מסמל את המילה, שכן זו נישאת ועולה, כהרים, אל השמים). כלומר אהרן הוא איש המילים, שכן המילים נישאות אל-על כהרים.

אהלון

על פי Michael M. Homan [9] - השם הוא "אהלון" – משורש אה"ל. שורש זה הולם גם את תפקידו של אהרן בסופו של דבר. השורש אה"ל מצוי בשמות עבריים נוספים, כגון אהל, [10] אהליאב, אהלה, אהליבמה, ועוד. בשפה המצרית, החסרה את האות למ"ד, הוחלפה האות למ"ד ברי"ש, ועל כן בוטא "אהלון" כ"אהרון" בפי המצרים. באופן דומה, השם "ישראל" מופיע בכתובת מרנפתח כ"ישר'איר", וכן מופיע "פתולמיוס" כ"פתורמיס" בכתובת על אבן הרוזטה. יתֵרה מזו, המילה המצרית לאֹהֶל דומה בצלילה לעברית - Ahai (אוהל) או Ảahar (אוהל העשוי משיער גמלים. גם כאן – האות רי"ש היא כנראה תוצאה של המחסור באות למ"ד בשפה המצרית, וייתכן שהמילה המקורית היא Ảahal ).

פירוש השם כ"אהלון", יכול גם לבטא את הקשר שבין אהרון, הוא אהל-אהלון, לבין ענני הכבוד המאהילים על ישראל בזכותו, ולשירותו באהל מועד. כשם ש"מים" קשורים לשלוש אותיות השם מרים – שבזכותה הפכו מימי הבאר המרים במרה למתוקים, ובארה ליוותה את בני ישראל עד מותה בקדש.

אור

פוּרְסְט מציע את הפירוש enlightened , כלומר: נאור. לצורך האטימולוגיה הוא מציע את המילים אוּרִי ו-נֵר. [11] לא ברור כיצד לדעתו חוברו מילים אלו יחדיו לשם "אהרן".

ארון

תומס-קלי צ'ייני [12] מביא מה שלדבריו הוא "השערתו הגאונית" של רֵדְסְלוֹבּ, כי משמעות השם היא "ארון", והשינוי ל"אהרון" נובע מסיכול אותיות המילה "הארון", המקל על ביטוי השם. הפירוש קשה לעיכול, אם כי יש בו רמז לתפקידו העתידי של אהרון ככוהן הגדול המשרת לפני ולפנים.

אדיר

קוהלר ובאומגרטנר כתבו כי מקור השם מן המצרית ‘’ren  שפירושו The name is great , קרי: השם (של אלוקים) הוא אדיר. [13] השערה זו בעייתית היא, לפי שהיא כוללת את האות עי"ן,  כאילו היה השם "עא-רן".

סיכום

הצגנו לעיל דעות שונות וניסיונות שונים לפענח את השם "אהרן", והם: הריון, הררון-הוראון,   אהלון, אורון, הארון, ולבסוף שם מצרי עא-רן. ארבע ההשערות הראשונות נראות סבירות יותר, בייחוד הראשונה (מלשון הריון), שמקורה מן המדרשים,  והרביעית (אהלון-אהרון).

 



[1]     אייזנשטיין, יהודה דוד, אוצר מדרשים, תשכ"ט, חלק שני, עמ' 357. עיין גם ב ילקוט שמעוני עה"ת, פרשת שמות, רמז קסה: "וילך איש מבית לוי ותהר האשה ותלד בת ותקרא את שמה מרים בימים ההם החלו המצרים למרר חיי בני ישראל, ותהר עוד ותלד בן ותקרא את שמו אהרן כי בימי הריונה החל פרעה לשפוך זכוריהם ארצה ומהם להשליך ביאור".

[2]       אוצר המדרשים , עמ' 194. ראה הפניה למקורות אצל ד"מ הרדוף, ילקוט השמות הפרטיים שבתנ"ך ומדרשיהם , תל אביב: הוצאת ספרים יזרעאל, עמ' 13‑14: "אהרן (שמ' ו:כ) – כי בימי ההריון החל פרעה לשפוך דמי זכריהם ארצה (דה"י למשה רבינו, אוצ"מ עמ' 357), ואהרן למה חסר וי"ו? אלא אינו דין שיהא משה חסר ואהרן מלא (מדרש חסרות ויתרות אוצ"מ עמ' 201)".

[3]      ראה - E gyptian Hieroglyphic Dictionary , Vol. 1, Budge,  E. A., Dover publications, New York , בעמ' 450 - Herr פירושו להרות, ו- Hrārā פירושו הריון.

[4]     חוה שור, מדרשי-השמות העבריים בפרשנות האליגורית של פילון , חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת תל-אביב, ינואר 1991, עמ' 157.  

[5]     כמו כן, עיין בספרו של אברהם מייסטר, B iblische Namen , Christliche Verlagsandstalt Konstanz. שכתב בעמ' 8: " Aaron (Aharon) = Der Bergige… ".

[6] Samuel Prideaux Tregelles, Gesenius' Hebrew and Chaldee Lexicon to the Old Testament Scriptures, Grand Rapids Michigan:William B. Berdmans Publishing Company, 1976, p. 17.

[7]       בבלי יומא כו ע"א. וראה בספרי דברים פיסקא שנא, י: "'יורו משפטיך ליעקב', מלמד שכל הוריות אינן יוצאות אלא מפיהם שנאמר (דב' כא:ה) 'ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע'". וראה רש"י יר' יח:יח; הושע ד:ד; מלאכי ב:ז.

[8]     חוה שור, שם, הערה 120.

[9] Michael M. Homan, "A tensile Etymology for Aaron: ‘ahărōn > ‘ahălōn", Biblisceh Notizen, 95 (1998), pp. 21-22.

[10]    רוזנברג, אברהם חיים, אוצר השמות , א, ניו יורק: [תש"מ],2 תרפ"ג, עמ' 94: "אהל - שם איש מבני זרובבל מזכר בדהי"א (ג:כ)".

[11] Julius Fuerst, Hebrew & Chaldee Lexicon to the Old Testament (Translated by Samuel Davidson), Leipzig:Bernhard Tauchnitz, 1885, p. 34.

 

[12] Thomas Kelly Cheyne & J. Sutherland Black, Encyclopaedia Biblica, Volume I, Toronto:George N. Morang & Company, 1899, p. 3.

[13] Ludwig Koehler and Walter Baumgartner, The Hebrew and Aramaic Lexicon of the Old Testament, Leiden-New-York-Köln:E.J. Brill, 1994, p. 19.