מכילתא דר' ישמעאל, מסכתא שבתא, פרשה א
במהדורת הורוביץ-רבין, עמ' 344-340
עד הנוסח: כתב יד אוקספורד



<עמ' 340 בהור'> פרשה א' דשבת ויאמר ייי אל משה לאמר לא על ידי מלאך ולא על ידי השליח אך את שבתותי תשמרו למה נאמ' לפי שהוא אומ' לא תעש?ה? כל מלאכה אין לי אלא דברים שהן משום מלאכה דברים שהן משום שבות מנין ת'ל אך את שבתותי תשמורו להביא דברים שהן משום שבות כבר היה ר' ישמע' ור' אלע' בן עזריה ור' עקיבא מהלכין בדרך ולוי הסדר וישמ' בנו של ר' אלע' בן עזריה מהלכין אחריהן ונשאלה שאילה זו לפניהם מנ' לפיקוח נפש שידחה את השבת נענה ר' ישמע' וא' הרי הוא או' אם במחתרת ימצא הגנ' וג' ומה זה ספק שהוא בא לגנוב ספק שהוא בא להרוג והרי דברי' קל וחומר ומה אם שפיכות דמים שהיא מטמא את הארץ ומסלקת את השכינה הרי הוא דוחה את השבת קל וחו' לפיקוח נפש שידחה את השבת נענה ר' אלע' בן עזריה ואמ' ומה אם מילה שאינה אלא אחד מאיבריו של אדם דוחה את השבת קל וחו' לשאר כל הגוף אמרו לו ממקום שבאתה מה להלן בוודאי אף כאן בוודאי ר' עקיבא או' אם דוחה רציחה <עמ' 341 בהור'> את העבודה שהיא דוח' את השבת קל וחו' לפיקוח נפש שידחה את השבת ר' יוסי הגל' או' כשהוא או' אך את שבתותי אך חלק יש שבתות שאת שובת ויש שבתות שאין את שובת ר' שמע' בן מנסיא או' הרי הוא או' ושמרתם את השבת וג' לכם שבת מסורה ואין אתם מסורין לשבת ר' נתן או' הרי הוא או' ושמרו בני ישר' את השבת וג' פקוח עליו שבת אחד וישמר שבתות הרבה כי אות היא ביני וביניכם ולא ביני לבין אומות העולם לדעת למה נא' לפי שהוא או' ושמרו בני ישר' וג' שומע אני אפי' חרש שוטה וקטן במשמע ת'ל לדעת לא אמרתי אלא במי שיש בו דעת כי אני ייי מקדשכם לעולם הבא כגון קדושת שבת בעולם הזה נמצינו למידין שהיא מעין קדושת העולם הבא וכן הוא או' מזמור שיר ליום השבת לעולם שכולו שבת ושמרתם את השבת וג' זו היא שהיה ר' שמע' בן מנסיא או' לכם שבת מסורה ואין אתם מסורין לשבת כי קדש היא לכם מגיד שהשבת מוספת קדושה לישר' מה לפל' חנותו נעולה שהוא משמר את השבת מה לפל' בטל ממלאכתו שהוא משמר את השבת ולא עוד אלא מעיד לפני מי שאמ' והיה העולם שברא עולמו לששה ימים ונח בשביעי וכן הוא או' ואתם עדיי נאם ייי ואני אל מחלליה מות יומת למה נאמ' לפי שהוא אומ' כל העושה מלאכה ביום השבת מות יומת עונש שמענו אזהרה לא שמענו ת'ל ויום השביעי שבת לייי אלהיך אין לי אלא ענש ואזהרה על מלאכת היום עונש <עמ' 342 בהור'> ואזהרה על מלאכת הלילה מנ' ת'ל מחלליה מות יומת עונש שמענו ואזהרה לא שמענו ת'ל ויום השביעי שבת לייי אל'יך שאין ת'ל שבת אלא להביא את הלילה בכלל אזהרה דברי ר' אחי בר' יושיה ר' יהוד' בן בתירה או' והרי הגוים שהקיפו ערי ישר' וחללו את ישר' את השבת שלא יהיו ישר' או' הואיל וחיללנו מקצתה נחלל את כולה ת'ל מחלליה מות יומת אפי' כהרף עין מחלליה מות יומת כי כל העושה בה מלאכה עד שיעשה בה מלאכת גמורה והרי שכתב אות אחת בשחרית ואות אחת בין הערבים או שארג חוט אחד ?ב?שחרית וחוט אחד בין הערבים שומע אני יהיה חייב ת'ל כי כל העושה בה מלאכה יומת עד שיעשה בה מלאכה גמורה ונכרתה הנפש ההיא מקרב עמה למה נא' לפי שהוא או' מחלליה מות יומת אין לי אלא המזיד בהתריית עדים בינו לבין עצמו מנ' ת'ל ונכרתה לה?בי?א את המזיד בינו לבין עצמו ונכרתה אין הכרתה אלא הפסקה הנפש ההיא מזידה דב' ר' עקיב' מקרב עמה ועמה שלום ששת ימים תעשה מלאכה כת' אח' או' ששת ימים יעשה מלאכה וכת' אחד או' ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך כיצד יתק' שני כתובי' כשישר' עושין רצונו של מקום ששת ימים יעשה מלאכה מלאכתן נעשית על ידי אחרים וכן הוא או' ובני נכר איכריכם <עמ' 343 בהור'> וכרמיכם וכשאין ישר' עושין רצונו של מקום ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך מלאכתן נעשית על ידי עצמן ולא עוד אלא [א?פ?ילו ?מ?לאכת אחרים נעשית על ידי עצמם שנ'] ועבד' את אויב[י]ך וג' וביום השביעי שבת שבתון קדש למה נא' לפי שהוא או' אלה מועדי ייי וג' כשם שקדושת מועדות מסורה לבית דין כך תהא קדושת שבת מסורה לבית דין ת'ל וביום השביעי שבת שבתון קדש לכם שבת מסורה ואינה מסורה לבית דין וכן הוא או' ושמרתם את השבת וג' ושמרו בני ישר' את וג' זו היא שהיה ר' נתן או' פקוח עליו שבת אחת שיעשה שבתות הרבה ר' אליע' או' לעשות את השבת וגו' דבר שהבריות כרותה לו ואיזה זו ז?ו? מילה ר' אלע' בן פרטה או' מנ' את' או' כל מי שהוא משמר את השבת מעלים עליו כאילו עשה שבת שנ' ושמרו בני ישר' את השבת ?ל?עשות וג' ר' או' מנ' את' או' שכל מי שהוא משמר שבת אחת כתיקנה מעלים עליו כאילו שימר [?כ?ל] שבתות מיום שברא הק' עד שיחיו המתים שנ' ושמ' בני יש' וג' ביני ובין בני ישר' ולא ביני לבין אומות ?ה?עולם אות היא לעולם מגיד שא?י?ן השבת בטלה מישר' לעו' וכן את מוצא שכל דבר ודבר שנתנו ישר' נפשן עליהן נתקיימו בידן וכל דבר ודבר שלא נתנו ישר' נפשן עליהן לא נתקיימו בידן כגון השבת והמילה ותלמוד תורה וטבילה שנתנו נפשן עליהן נתקיימו בידם וכגון בית המקדש והדינין ושמיטין ויובילות שלא נתנו ישר' נפשן עליהן לא נתקיימו בידן <עמ' 344 בהור'> כי ששת ימים וג' שבת ממחשבת עבודה או אף מן הדין ת'ל וינפש מגיד שאין הדין בטל מלפניו לעולם וכן הוא או' צדק ומשפט מכון כסאך וג' ענן וערפל סביביו צדק ומשפט הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט וג'