מרכז שלמה מוסיוף
לחקר הקבלה

המרכז האקדמי המוביל ללימודי קבלה

 

ביוגרפיה קצרה

של הנגיד, האספן החכם המקובל

ר' שלמה מוסיוף

[א]. ביוגרפיה קצרה

 

רבי שלמה מוסיוף נולד בבוכרה בשנת תרי"ב [1852].

עמוד הבית

אודותינו

ספרית מוסיוף

פרסומי המרכז

הרצאות

כנסים

קורסים

בימות ספר

קישורים

צור קשר

איך להגיע

 

עוד בהיותו בבוכרה נמנה ר' שלמה מוסיוף עם מנהיגי הקהילה ופעל רבות לתיקונה:

 

בבוכרה ימצאון ספרים הרבה ופעם גם ספרים יקרי המציאות וגם ספרי התלמוד בבלי ימצאון שמה... אך לא ילמדו במו זולת האברך הנגיד שלמה מוסא אשר עשה חברת אנשים ובביתו ילמדו התלמוד בשבתות ויום טוב... בני בעלי בתים וגבירים לומדים אך תנ"ך ועין יעקב אשר זה המה קוראים גמרא, ולכל מלמד יש כ- 25 ילדים ובני עניים לא ילמדו כלל, על כן יש שם הדיוטים גמורים אשר אינם יכולים אפילו להתפלל. אך עתה התעורר הג' מר שלמה מוסא בעזרת עוד אנשים ויתקנו תלמוד תורה ויקבצו כארבעים ילדים וישכרו להם שני מלמדים ומאכל ובגדים לפני הנדרש אך הנגיד מ' שלמה מוסא הנה הוא מהשרידים אשר ה' קורא כי נתן לבו לתקן הרבה תקנות טובות וביטל הרבה מנהגים רעים אשר נתקבלו שמה מחוקות יושבי הארץ והנני פורט פה איזו מהם.

 

בשנת תר"ן [1890] עלה ר' שלמה מוסיוף ארצה בעקבות מגיפה שפרצה בבוכרה. הוא חיסל את עסקיו עוד בהיותו בדרך לארץ ישראל וביקש משותפיו לשלוח לו את חלקו לירושלים. וכך כתב ר' שלמה מוסיוף על עלייתו לארץ ישראל:

 

אני שלמה מוסיוף, יליד ארץ בוכארי... רוחי הניעתני לעזוב ארץ מולדתי... ולעלות לארצנו הקדושה... ואחרי אשר זיכני ה' והגיעני למחוז חפצי לירושלים עיר הקודש ביום י"ד ניסן שנת תר"ן. הנה אין ספק כי נתחייבתי תודה למקום ב"ה. על כל טוב אשר גמלני העבירני את הים... החייני וקיימני.... לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו. ואילו היה בית המקדש קיים הייתי מביא קורבן תודה... על כן העירוני רעיונותיי לזכות הרבים ולהדפיס סידורי תפילה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תחילה גר בבית בוכארי בשכונת נחלת שבעה, אחרי כן קנה בית בסביבות רחוב בן יהודה של היום. וכשהחל בהכנות להקמת שכונת הבוכרים עבר לגור בשכונת בית ישראל. באלול תרמ"ט [1889] נוסדה חברת חובבי ציון מקהילת קודש בוכארה וסביבותיה. בסיוון תר"ן [1890] נבחר וועד בין חמישה חברים כדי לייסד בניין בתים בירושלים ולבניין בית הכנסת ובתי מדרשים ובתי החסד הצריכים לקהל ולציבור. בין החמישה היה ר' שלמה מוסיוף. הוא נזכר בקול קורא שפרסם הוועד כסוכן החברה האדון הנכבד שלמה מוסא; כלומר גזבר החברה.

 

במסמך משנת תר"פ [1820] הנותן תוקף לבחירת וועד עדת הבוכרים לאחר מלחמת העולם הראשונה, הוא נזכר כמייסד החברה. בטבת תרנ"א [1891] קנה הוועד את השטח שעליו עתידה להיבנות שכונת הרחובות היא שכונת הבוכרים. ר' שלמה מוסיוף היה בין קונה השטח. ואחד מן השלושה שעל שמם נרשם הקושאן. הוא וחבירו, ר' יוסף קוג'יהינוף, שילמו בעד הקרקע מכספם כהלוואה לוועד השכונה שעדיין לא הספיק לאסוף כספים די הצורך.

 

שכונת הבוכרים נשתבחה באיכות בתיה, רוחב רחובותיה, ואופייה האירופי. יש התולים את סגנון הבנייה של שכונת הבוכרים בר' שלמה מוסיוף, שביקר בפריס ונתרשם מיופיה. על פועלו בבניין השכונה זכה להוקרה רבה. ד"ר צוקרמן אמר לראש השכונה התורני והמשכיל הגביר שלמה מוסא מקצת שבחו בפניו בגלל השתדלותו העצומה ביסוד השכונה היפה הזאת: בהשתדלותו של האדון שלמה מוסיוף הוסיפו לשכלל את המושבה בדרכים יפים ורחבים גנות ופרדסים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

רבי שלמה מוסיוף רכש לעצמו מגרש גדול בין ארבעה חלקות בנחלת החברה. החדר הראשון בביתו נשלם בשנת תרנ"ד [1894], והוא נכנס לגור בו. באותה שנה נולד בנו בכורו ושמו רחביה כשם השכונה – רחובות. בביתו נפתח בית הכנסת הראשון בשכונה. כן כתב גם א"מ לונץ בשנת תרס"ה [1905]: הנני שמח מאוד על הבשורה אשר בישר לי ראש השכונה הזאת האדון שלמה מוסא כי בשנה הזאת יבנו עוד הרבה בנינים שם ויותקנו הרחובות החדשה ובזה יושלם בניין כל השכונה.

 

נוסף לביתו שלו קנה עוד רבי שלמה מוסיוף שני בתים וכן מבנים נוספים שאותם הקדיש לוועד השכונה. כן בנה את בית המרחץ בשכונה, החמאם, שהיה מקווה טהרה לאנשים ונשים. בשנת תר"פ [1920] בחרה העדה הבוכארית בוועד ובראשו עמד ר' שלמה מוסיוף מייסד החברה.

 

רבי שלמה מוסיוף נפטר בשנת תרפ"ב 1922 על מצבתו נחקק:

חכם לבב ואמיץ כח זרע ישרים ממייסדי חברת רחובות להבוכרים הרב השלם רצ"ו כמהר"ר שלמה מוסיוף נ"ע תנצב"ה נולד ביום כ"ב לחודש טבת תרי"ב ונבל"ע ביום ח' ניסן תרפ"ב.

 

הספד מאלף על ר' שלמה מוסיוף ובו נרשמו תולדות חייו בפרוטרוט נכתב ע"י רפאל גליבוף ושמעיה חפץ. נצטט את עיקרו של ההספד:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ביום חמישי ה' לחודש ניסן בשעה אחרי הצהרים שבק חיים לכל חי אחד מנכבדי עדת הבוכארים וחשוביה האיש המשכיל והנבון בעל כשרונות מעולים הגביר מר שלמה מוסיוף ז"ל בשנת השבעים ושניים לימי חייו. במותו איבדה העדה הבוכארית את אחד האנשים היותר מצוינים שבה. איש חיל ורב פעלים ואחד מעמודי התווך שעליהם נשענו כל מוסדות העדה הבוכארית. המנוח היה איש מעשי וראש וראשון למייסדי השכונה רחובות.

 

הוא נולד בעיר בוכארה למשפחה גדולה ומיוחסה משפחת מוסיוף שהיתה נמנית בין הסוחרים העשירים והנכבדים. בשנת ארבעים לימי חיים שנת תר"ן עלה בפעם הראשונה לירושלים עיה"ק משאת נפשו ובשנה שלאחריה נסע והביא את אביו הזקן ומשפחתו ומאז ישב ישיבת קבע בה עד יומו האחרון.

 

בראשית בואו אל הארץ קרא לאסיפה את הבוכארים הראשונים שבאו לפניו לארץ ועוררם לעבודת בניין והציע לפניהם להשיג חלקת אדמה ולייסד שכונה פרטית להעדה הבוכארית. הוא הלהיב את לבותיהם בבארו להם את פעולות העדות השונות אשר הספיקו לייסד להן שכונות מיוחדות, כאוהל משה מאה שערים וכו'. ויהי הוא הנותן את הדחיפה הראשונה לפרסם קול קורא לעדת הבוכארים הנמצאים בארץ או מחוצה לה, שכולם התאספו לעזור איש את רעהו, בכדי לרכוש נחלה גדולה, ולבנות בה בתים בסדר אירופי, ובשוקים רווחים ובנים נהדרים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

המנוח היה איש יועץ ונבון והמוציא והביא בכל ענייני השכונה וכל ענינים כללים ופרטים של העדה והשכונה היו נחתכים על פיו ותמיד עסק בגשם וברוח ובמץ רב לטובת ישוב השכונה והפרחתה. הוא היה האיש אשר בו נצמדו תורה וחכמה, היה זהיר במצות קובע עתים לתורה עוסק בתורת הנסתר והדפיס איזה ספרים בנוגע לזה ובפרט סדורי התפלה חוקת עולם בששה חלקים שנפוצו במספר רב בכל קצות הארץ ומרוב חשיבותו הדפיסהו שוב פעם שניה ושלישית בתוצאות חדשות ובקצור. הוא השאיר אחריו בכתובים חבורים על התורה בעומק ובפשט והיה רוצה להדפיס ולהוציאם לאור.

 

מלבד גדולתו בתורה היה המנוח עשיר וסוחר נכבד. הוא אסף לו עתיקות פרטיות ויסד לעצמו בית נכאת מסודר שהכיל בה ספרים עתיקים וכתבי יד יקרי המציאות מלבד בית עקד הספרים הפרטי שהיה לו גם מטבעות עבריות ורומיות ממלכי ישראל ויון, בגדי משי ורקמות כסף ומלבושים מזרחיים ממלכי בוכארה, שמיכות ושטחים מעשי יד כל מיני אבנים טובות כלי חרסינא וכלי נשק וכלים עתיקים מזהב וכסף ונחושת, דברים שונים מערי תימן וסין הודו ופרס ועוד ועוד. ושרים ונכבדים היו באים לבקר את בית נכאתו, גם הוד מעלתו הנציב העליון בקרהו פעם ואת בית נכאתו, וישבע רצון רב ממנו וכישרונותיו הנעלים.

 

בהשתדלותו נוסד מוסד הת"ת בשכונת הבוכארים והוא היה המבקר והמפקח הראשי על המורים והמבחינים מדי שבוע בשבוע, ומגמתו היתה להגדיל תורה ולהאדירה. המנוח יסד גם כן שכונה מחוץ לעיר מול בית החולים שערי צדק ויקראה על שמו בשם כרם שלמה. המלחמה העולמית דכאה את רוחו על שלא יכל לגשם את שאיפותיו הטובות ובימי המלחמה נשאר בארץ בתקוה שלעתיד עוד יעלה בידו לתקן תקונים חשובים בעיני הכלל והפרט של העדה הבוכארית.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

[ב]. גלגולו של אוסף כתבי היד של החכם המקובל שלמה מוסיוף

 

נכנס עתה אל האוהל פנימה, ונספר את תולדות אוצרו, הספרים וכתבי היד, אשר אסף ר' שלמה מוסיוף. הוא החל לקנות ספרים וכתבי יד עוד בהיותו צעיר לימים בוכארה. באחד מכתבי היד שבאוסף חתם שמו ומקומו ושנתו, והוא אז בן עשרים וארבע: קניתי אני שלמה מוסה שנת התרל"ו [1876] כ"ב סלעים פה בוכארא. בירושלים הרחיב והגדיל את אוספו עד שהיו בו מאות כתבי יד ואלפי ספרים נדפסים.

 

רוב מניינו ורוב בניינו של אוסף מוסיוף הם כתבי היד בקבלה. מקובל היה ר' לשמה מוסיוף וארבע ידות מכתבי היד שבאוסף כוללות חיבורים בקבלה. מאתים עשרים ושמונה כתבי יד רשומים ומתוכם מאה ותשעה עשר הם כתבי יד בקבלה. אחר פטירתו של ר' שלמה מוסיוף הועבר האוסף לישיבה שבה למדו חכמי הבוכארים שנתמכו מפירות ההקדשים של ר' שלמה מוסיוף.

 

בשנת תרפ"ז [1927] היה האוסף בבית הספרים הלאומי. כתבי היד נרשמו וסומנו במספרים. מאמרים אחדים שנכתבו בעקבות העיון באוסף בתקופה זאת מזכירים את כתבי היד על פי המספרים האלה. הרשימה אינה בידינו.

 

אחרי דין ודברים בין יורשי שלמה מוסיוף ובין הנהלת בית הספרים, ועל פי פסק דין שניתן בבית המשפט בירושלים חזר האוסף אל משפחת מוסיוף – אל בנו רחביה. רחביה מוסאיוף מינה את ר' דוד יהודאיוף לנאמן האוסף. כתבי היד סומנו במספרים חדשים ובשנת תשכ"ב [1962] הכין הנאמן רשימה של כתבי היד על פי המספרים החדשים. הרשימה, כתובה במכונת כתיבה, נמצאת בידי בעלי האוסף. אחר הופקד האוסף בשני מקומות: כתבי היד נמסרו למוסד הרב קוק והדפוסים לישיבת פורת יוסף. בתקופה זאת צולם האוסף על ידי המכון לתצלומי כתבי עבירים. כתבי היד סומנו במספרי יהודאיוף ותוארו בקצרה בכרטסת המכון.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אחרי דין ודברים בין בעלי האוסף ובין מחזיקיו, ועל פי פסק דינו של בית המשפט, חזר האוסף לבעליו בשנת תשכ"ו [1966]. תנאי התנה השופט בפסק דינו כי נציג המדינה ידאג לשמירת האוסף בצורה נאותה, אך האוסף הונח במרתף ישיבת ש"ם, בשכונת הבוכרים בירושלים בתנאים קשים. כתבי היד היו מונחים ללא סדר וניזוקו מרטיבות ומעיפוש. במשך השנים עיינו הלומדים והחוקרים בכתבי היד שבאוסף בשני המקומות שבו הוחזק: במקורו ובתצלומיו. תיאור כתבי היד בכרטסת המכון לתצלומי כתבי היד העבריים הורחב והועמק במיוחד על ידי הגב' רחל ניסן. מחקרים רבים נכתבו על כתבי יד וחיבורים אחדים נדפסו. אך האוסף שהונח ללא השגחה היה פרוץ גם לאלה שנטלו ממנו מלא חפניים. האוסף התדלדל וכתבי יד ממנו הגיעו לידיים זרות.

 

בשנים האחרונות נעשה מאמץ מיוחד של בני משפחת מוסיוף להשיב את האוסף לתפארתו. הם נטלו את כתבי היד שנותרו בישיבת ש"ם והעבירו אותם לחדר שמות ומוגן בבורסת היהלומים במרת גן. כתבי היד נוקו וסודרו על פי רשימת יהודאיוף. לא זו אף זו. מר שלמה מוסיוף בנו של רחביה, ומר יואל הגין נכדו של רחביה, ביקשו את כתבי היד שנלקחו מן האוסף ואיתרו את בעליהם החדשים. חלק ניכר מן הגזילה הוחזר לבעליה. כתבי יד אחרים נרכשו מחדש בכסף מלא אך כתבי יד אחרים אבדו ולא שבו למקורם.

 

[יוסף אביבי, אוהל ש"ם, ירושלים תשנ"ב עמ' 9-15].

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הנדיב האספן מר שלמה מוסיוף יצ"ו, נכדו של ר' שלמה מוסיוף, החליט שיש לאכסן את כתבי היד בספריה שבה יוענק להם טיפול הולם ובה הם יעמדו לרשות חוקרים מהארץ והעולם. למטרה זו נבחרה הספרייה המרכזית ע"ש וורצוויילר באוניברסיטת בר-אילן. בנוסף לכך יסד מר שלמה מוסיוף את מרכז שלמה מוסיוף לחקר הקבלה באוניברסיטת בר-אילן בראשות ד"ר אבי אלקיים מהמחלקה לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת בר-אילן.

 

218 כתבי הידע שנתרמו לאוניברסיטת בר-אילן נכתבו בין המאה הארבע-עשרה למאה התשע-עשרה, והם עוסקים בנושאים שונים ביהדות, ביניהם המקרא ופרשנות המקרא, מסכתות התלמוד, מדרש, מוסר, שו"ת, דרשות וליטורגיקה (כ- 45 כתבי יד). שאר האוסף מתמקד בקבלה ותורת הנסתר, בעיקר קבלה לוריאנית.

 

לפרטים נוספים אודות אוסף כתבי-יד חשוב זה וקטלוג של פריטיו יש להיכנס לאתר האינטרנט של הספרייה: www.biu.ac.il/lib/, להקיש על הכותרת Bar-Ilan Libraries בתפריט בצד שמאל, לגלול את הטקסט למטה לכותרת Moussaieff collection, ולהקיש עליה.