אוניברסיטת בר-אילן

הפקולטה למדעי היהדות

לשכת רב הקמפוס


ד ף   ש ב ו ע י

מאת היחידה ללימודי יסוד ביהדות

מספר 738

פרשת בא, תשס"ח

ליל שִמֻּרִים

בנימין סלנט

קיבוץ סעד

"ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות ה' מארץ מצרים. ליל שִמֻּרִים הוא לה' להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה לה' שִמֻּרִים לכל בני ישראל לדֹרֹתם" (יב:מא-מב).

מהו ליל שימורים? שאלה זו נשאלת בגמרא, במדרש ואצל רבים מן הפרשנים.

היום אנו מקשרים בין ליל הפסח – ליל הסדר, למונח ליל שימורים. בהשאלה הגיע המונח ככינוי ל'תיקון ליל שבועות', שבו נעורים כל הלילה ללימוד. מכאן נהפך הכינוי לפי מילון אבן-שושן ל"לַיִל של עֵרות ללא שינה". בקונקורודנציה של מנדלקורן נמצא קשר "לאשמורת הליל שבו נעשו הנסים". כיוון שהמונח הוא יחידאי במקרא, מתברר שרבו הפירושים והדעות בדבר משמעותו.

במסכת ראש השנה (יא ע"ב) מובאות שתי דעות של שניים מגדולי התנאים: ר' יהושע אומר: "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל, מנלן? אמר קרא 'לֵיִל שימורים' ליל המשומר ובא מששת ימי בראשית'". ר' יהושע מייחס את המילה "שימורים" שמופיעה פעמיים לשתי גאולות: אחת לגאולת מצרים ואחת לגאולה העתידה. אבל ר' אליעזר על אותו פסוק אומר: "לילה המשומר ובא מן המזיקין". כוונתו, שבלילה הזה, 'ליל הפסח', אנו מוגנים ושמורים מפני המזיקים. לדעה זו מצטרף לאחר מכן האמורא רב נחמן: "אמר קרא 'וליל שימורים' ליל המשומר ובא מן המזיקין" (פסחים קט ע"ב).

גרסה מפורטת לדברי ר' יהושע ור' אליעזר יש במכילתא דר' ישמעאל, בא (מס' דפסחא, פרשה יד):

'ליל שמֹֻּרים הוא לה' – בו נגאלו ובו עתידין להגאל – דברי יהושע, שנאמר 'הוא הלילה הזה לה''. רבי אליעזר אומר: בו נגאלו, לעתיד לבא אין נגאלים אלא בתשרי, שנאמר 'תקעו בחודש שופר' וגו' (תה' פא:ד) מפני מה? 'כי חֹק לישראל הוא' וגו' ומה תלמוד לומר 'הוא הלילה הזה לה''? אלא הוא הלילה שאמר הקב"ה לאברהם אבינו: אברהם, בלילה הזה אני גואל את בניך, וכשהגיע הקץ לא עכבן הקב"ה כהרף עין. 'שמֻּרים לכל בני ישראל לדֹרֹתם' - מגיד שכל ישראל צריכים להשתמר בו.1

כאן נוספו לדברי ר' אליעזר שני נימוקים הן לגאולה העתידה הן להבטחה שניתנה עוד לאברהם. משמעות נוספת יש בתנחומא בדגש על הנִסים שנעשו בלילה הזה (ורשא, בלק סימן ח):

'ויבא א-להים אל בלעם ליל' וגו' – זה שאמר הכתוב 'ליל שמֻּרים הוא לה" (שמ' יב:מב) - וכל הנסים שנעשו לישראל להפרע מן הרשעים בלילה היו, 'ויבא א-להים אל לבן הארמי בחלֹם הלילה' (בר' לא:כד) וכתיב 'ויבא א-להים אל אבימלך בחלום הלילה' (בר' כ:ג), וכתיב 'ויחלק עליהם לילה' (בר' יד:טו), וכתיב 'ויהי בחצי הלילה' (שמ' יב:כט).

עוד מקבילות וגרסאות יש במדרשים – בילקוט ובפתיחתא דאיכה רבה. גרסה אחרת ומבטיחה יש בשמות רבה (פרשה יח סימן יב):2

וביום שירדו למצרים, בו ביום עלו ובו ביום יצא יוסף מבית האסורים, לכך הוא הלילה הזה שמחה לכל ישראל שנאמר: 'הוא הלילה הזה לה', שמֻּרים לכל בני-ישראל לדֹרֹתם' (יב:מב). בעולם הזה עשה להם נס בלילה, שהיה נס עובר, אבל לעתיד לבוא הלילה נעשה יום, שנאמר: 'והיה אור-הלבנה כאור החמה, ואור החמה יהיה שבעתים, כאור שבעת הימים' (ישע' ל:כו) – כאור שברא הקב"ה בתחלה וגנזו בגן עדן.

מה ראה לומר 'ליל שִמֻּרים הוא לה''? שבו עשה גאולה לצדיקים, כשם שעשה גאולה לישראל, כשיצאו ממצרים; ובו הציל לחזקיהו, ובו הציל לחנניה וחבריו מכבשן האש, ובו הציל לדניאל מגֹב האריות, ובו משיח ואליהו מתגלים, שנאמר: 'אמר שֹׁמֵר: אתא בֹקר וגם לילה' (ישע' כא:יב).

הנוסח האופטימי הזה מובא בשם ר' שמואל בן נחמן (אמורא ארץ-ישראלי). לבד מן האלמנט של שמחה, אור, גאולה והצלה, הוא מביא בשורה לעתיד: בלילה הזה, ליל שימורים, משיח ואליהו מתגלים!

לסיכום הדעות בגמרא ובמדרש: לפי ר' יהושע "ליל שימורים" נועד לשתי הגאולות – גאולת מצרים והגאולה העתידה, ושתיהן בניסן. לפי ר' אליעזר, ייחודו של ליל השימורים שהוא נועד להגן עלינו מפני המזיקים.

לדעה זו, כאמור, מצטרף גם ר' נחמן. מעניין שדעה זו אף נתקבלה בהלכה: בשו"ע נאמר: "ליל המשומר מן המזיקין, ובלילה זה אין לחשוש לסכנה" (או"ח תפא ב).

התלבטות בדבר משמעות המונח ניכרת גם בתרגומים ואצל הפרשנים. אונקלוס מבאר בפשטות: "ליל נטיר" משמע שהלילה נשמר לעת הזאת על ידי ה' כדי להוציאם ממצרים. בתרגום המיוחס ליונתן בן עוזיאל, נאמר (בתרגום חופשי):

הלילה הזה נקרא 'ליל שמֻּרים' כי הוא נשמר עבור ארבע התגלויות. א. התגלות ריבון העולם לבריאת העולם. ב. ההתגלות לאברהם. ג. ההתגלות במצרים במכת בכורות. ד. ההתגלות שתבוא בעתיד לגאולת ישראל מן הגלויות.3

רש"י מסתמך על גרסת הגמרא והמדרש כפי שהובאו לעיל.

רשב"ם ורמב"ן מדגישים את רעיון הציפייה. כלומר, כשם שה' המתין ללילה זה כדי להוציאם ממצרים, כך בני ישראל מצפים ללילה הזה כדי לחוג בו את הפסח.

ספורנו (בהסתמך על הנאמר במסכת ראש השנה יא) מדגיש את הציפייה לשתי הגאולות – הראשונה להוציאם ממצרים, והשנייה לגאולתם העתידה.

ראב"ע בפירושו הארוך אומר (בהסתמך על הגדת הפסח): "ויש מפרשים, שלא יִישְנו רק יודו ויספרו גבורות השם בצאתם ממצרים. וככה רמזו חכמינו ז"ל, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית". נראה שראב"ע הוא הראשון שמפרש את הביטוי הזה במשמעות שמקובלת גם היום: לילה המוקדש ללימוד.

החזקוני הולך בדרכו של ראב"ע ומפרש "ליל שימורים" שישמרו אותו לילה שלא יישנו אלא יודו ויספרו את הנִסים והגבורות שעשה אלוקים לנו באותו לילה.

כפי שאמרנו לעיל, הסיבה לדעות השונות על מובנו של המונח "ליל שימורים" היא שהמונח יחידאי במקרא (פעמיים בפסוק אחד), ולכן יוצר קושי בהבנתו. קושי אחר הוא שבהופעתו הראשונה בפסוק הוא נקשר אל ה', ובפעם השנייה הוא נקשר לבני-ישראל.                          

 



1 שאלת עיתוי הגאולה העתידה – בניסן או בתשרי, כבר נידונה בין ר' אליעזר לר' יהושע במסכת ראש השנה יא ע"א: "ר' אליעזר אומר: בתשרי נברא העולם, ובתשרי עתידין להגאל", ואילו ר' יהושע אומר: "בניסן נברא העולם ובניסן עתידין להגאל".

2 מהדורת א"א הלוי, הוצאת "מחברות לספרות", 1959.

3 התרגום הירושלמי מדבר גם הוא בארבע התגלויות, אבל בניסוח ארוך ושונה.