אוניברסיטת בר-אילן

הפקולטה למדעי היהדות

לשכת רב הקמפוס


ד ף   ש ב ו ע י

מאת היחידה ללימודי יסוד ביהדות

מספר 781

פרשת נֹח , תשס"ט

האם אברהם אכן נולד באור כשדים?

ד"ר שמעון-אליעזר הלוי (שוברט) ספירו

המרכז ללימודי יסוד ביהדות

התורה אינה מגלה במפורש היכן נולד אברהם אבינו, אבל יש ראיות לא ישירות בעניין זה. בקריאה שטחית נראה שהתורה רומזת לאור כשדים כדלהלן:

1)   כתוב בתורה במפורש על הרן אחיו הצעיר של אברהם שאור כשדים הייתה ארץ מולדתו. מכאן שמן הסתם גם אברהם נולד שם (אבן עזרא).

2)   כתוב בנחמיה (ט:ז): " אַתָּה-הוּא ה' הָאֱ-לֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים ". וכי איך הוציא ה' את אברהם משם אם לא על ידי הציווי " לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ " (בר' יב:א)? אם אברהם היה באור כשדים, משמע כנראה שנולד שם.

ברם רמב"ן קובע נחרצות: "אברהם לא נולד באור כשדים" (בר' יא:כח).

      כדי להבין את עמדתו יש לאתר תחילה את העיר אור כשדים (= אור של הבבליים) שהייתה עיר מפורסמת בעולם העתיק. היא שכנה בפינה הדרומית-מזרחית של מסופוטמיה, בקצה המזרחי של נהר פרת – בין בגדד של ימינו לראשו של המפרץ הפרסי. באלף השלישי לפני הספירה הייתה אור כשדים עיר גדולה, בירה של מלכות קטנה אבל עשירה, ממוקמת בלב התחום של הממלכות העתיקות שוּמר ואכד, והייתה ידועה כמרכז פולחני לעבודת הירח.

      לפי התיאור בתורה (בר' י'), כל האזור הזה היה מאוכלס בבני חם ונכבש על ידי נמרוד. לפי זה טוען רמב"ן שאי אפשר לומר שמשפחתו של אברהם באה משם, כשברור מן התורה שאבותיו של אברהם היו בני עֵבר, בנו של שֵם בן נח. ועוד כתוב שאברהם ומשפחתו באו מארם נהריים, מפדן ארם, (" אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי ") מעבר לנהר פרת, וברור שאזור זה שכן בפינה הצפונית-מערבית של מסופוטמיה. [1] הכתובים המצביעים על כך הם: " בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם וַאֲבִי נָחוֹר " (יהו' כד:ב); " וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל-עַבְדּוֹ ... כִּי אֶל-אַרְצִי וְאֶל-מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ ... וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל-אֲרַם נַהֲרַיִם אֶל-עִיר נָחוֹר " (בר' כד:ב-י); " וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי " (בר' יד:יג). אברהם נקרא "עברי" משום שהוא צאצא של עֵבֶר בן שם או משום שהוא בא מעבר לנהר. אך העיר 'אור כשדים' שכנה בעבר הזה של הפרת מנקודת הראייה של כנען.

עוד עובדה מחזקת את הטענה שמקום מוצאו של אברהם הוא חרן. היה קיים שוני בתרבות העממית בין זו שבאור כשדים ובין זו שבחרן. באור כשדים הייתה חברה עירונית הנתונה לשלטון רודני עם כמורה רבת עָצמה, וכל החיים הכלכליים היו מאורגנים ברמה גבוהה. לכן הערכים המוסריים הרוֹוחים של הפָּגָניוּת היו נפוצים בין פשוטי עם. אך באזור חרן, בין השֵמיים הצפוניים-מערביים, לא היה שלטון מרכזי, והכלכלה הייתה עדיין מבוססת על רועי צאן ועל בעלי בתים עצמאיים, והיה חופש מחשבה. לכן התעקש אברהם ואחריו יצחק לקחת לבניהם נשים רק מבנות "ארץ מולדתם", משום שידעו שיש גמישות חיובית כלשהי בתרבות הדתית-מוסרית של האזור (בר' כד:ב-י; כח:ו). [2]

עתה נשחזר את סדר המאורעות לפי הרמב"ן: תרח הוליד את בניו הגדולים – אברהם ונחור, בעבר הנהר פרת, בעיר חרן. פעם אחת לקח תרח את בנו אברהם ונסע עִמו לאור כשדים למטרה לא ידועה, [3] ואילו נחור ומשפחתו נשארו בחרן. באור כשדים נולד עוד בן לתרח ונקרא הרן (אולי על שם עירו חרן). כנראה שאברהם, בגלל אמונתו התקיפה בא-ל מוסרי טרנצנדנטי אחד, הסתבך בצרות עם השלטונות ונאסר [4] אך בדרך כלשהי נמלט, והרן נהרג. נראה שהפמליה של תרח גורשה ממסופוטמיה ונאלצה לברוח לכנען: " וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ עַד-חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם " (יא:לא), כלומר חזרו לחרן, ושם קיבל אברהם את הצו: " לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ ".

לפי פירושו של הרמב"ן לא נותר אלא להשיב לפי הפסוק בנחמיה: " אַתָּה-הוּא ה' הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים ", כלומר אור כשדים אינה מקום מוצאו של אברהם, אלא הרמב"ן מפרש בדרך משכנעת מאוד שהמונח "הוצאתיך" יש שפירושו "לחלץ ממקום מסוכן" או "לשחרר ממצב קשה", כמו " אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים " (שמ' כ:ב) או " לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר " (יש' מב:ז). נחמיה אינו רומז בכתוב זה לעצם מינויו של אברהם למשימתו ההיסטרית, אלא להצלתו ממצב קשה באור כשדים על ידי נס מה'. על הולדת אברהם בחרן כבר קבע המלומד ספיסר: The weight of the evidence internal as well as external, points clearly to the region of Haran as the actual home of Abraham. [5]

 



[1]   היום חרן שוכנת בדרום טורקיה, בקרבת הגבול עם סוריה, ועדיין יש שם מקומות בשמות כמו תרח, שרוג ונחור.

[2]   מעניין שכאשר אברהם הודיע לעבדו להיכן ללכת לקחת אישה לבנו, אמר: "כי אל ארצי ואל מולדתי תלך", ולא הזכיר "משפחתי" או "בית אבי", כאילו הסגולה המבוקשת נמצאת באזור ולאו דווקא במשפחתו.

[3]   הארכיאולוג אולברייט הציע את ההנחה שעיסוקו של תרח היה להפעיל קרוואנים של חמורים בין חרן לאור כשדים לכל אורך הנהר, ופעם אחת לקח את אברהם אִתו.

[4]   עיין במדרשים שם.

[5] E.A Speiser, "The Patriarchs and their social background" "The Patriarchs", vol 2 , The World History of the Jewish people (Rutgers University Press, N.Y. 1970 ) pp. 160-162.