כתב יד ערפורט [ארפורט]

כתב היד כולל בתוכו את ארבעת הסדרים הראשונים ואת ארבעת הפרקים הראשונים של מסכת זבחים וחלק מפרק ה' שלה, לא ברור מהי הסיב שבגינה הפסיק הסופר באמצע הפרק. צוקרמנדל כתב כי במהדורתו עשה שימוש בכ"י ערפורט כנוסח הפנים, אך בפועל מסתבר כי רק עד מסכת דמאי העתיק צוקרמנדל בעצמו מכתב היד, ומשם ואילך עשה שימוש בהעתקה לקויה של אחרים מכתב היד. בימים אלו ממש, יוצאת לאור בגרמניה, מהדורה מודפסת שנוסח הפנים שלה מבוסס על כ"י ערפורט.

כ"י ערפורט הוא הקדום מכתבי היד לתוספתא והוא מוזכר כבר בשנת 1349, כאשר ב1362 מכר ועד העיר של ערפורט מספר כתבי היד ובתוכם את כי"ע. כתב היד היה ברשות ספרית הכנסיה האוונגלית בערפורט עד לשנת 1879, כאשר הועבר לספריה הלאומית בברלין. ר' זכריה פרנקל הוא הראשון בעת החדשה אשר הכיר בחשיבותו של כי"ע, בתחילה חשב רז"פ כי מדובר בכ"י של הירושלמי ולאחר מכן נוכח כי מדובר בכ"י של התוספתא. כי"ע כתוב כתיבה אשכנזית מרובעת קדומה ביותר על קלף, לפי מ.צוקר: 'לפי טיב הכתב צורות האותיות ויתר הסימנים הפלאוגרפיים אפשר לדעתי לקבוע את מקום כתיבת הכתב יד הזה – בארץ אשכנז וזמנו במאה הי"ב (במאה האחרונה של האלף החמישי)'. יש לבחון קביעה זאת בשנית ולשקול את הקדמתה אף למאה הי"א.

כתב היד כתוב על גבי 222 דפים, ויש בו יותר מ700 מלים מנוקדות, אשר הוכנסו במהדורתנו. סימון כתב היד בספריה בברלין הוא: ברלין - ספרית המדינה 1220 FOL.OR. Berlin - Staatsbibliothek (Preussischer Kulturbesitz) Or. fol. 1220

בסוף כה"י דף אחד בכתיבה שונה ובו קטע פירוש על מסכת נדה סוף פרק ב תחילת פרק ג. בדף 447 רצועת קלף ובו רשימת המסכתות עד סוף סדר מועד והערה קצרה על אורך הרגע. לפי חוברתו של צוקרמנדל עמ' 81, נרשם בעמ' 1 ציון הבעלים: "שלי משה בן משלם הלוי". כמו כן בסוף כה"י רשימה מאת הבעלים. הרשימה מטושטשת. קריאתו של צוקרמנדל בחוברתו שהוציא על כה"י בשנת 1876, עמ' 71, היא: "אני יהודה בר שניאור הושלשתי מזאת התוספתא ומן האלפיסי בין ר' יעקוב בר שמחה הלוי ובין ר' אלעזר בר יצחק הלוי אם יתן לי ר' יעקוב זהובים אחר כהן [...] עד העצרת של זאת השנה שהיא שנת עשרים לפרט עלי להחזיר את הספרים האילו לר' יעקוב הלוי או חומש ומחיר שישים בינינו צוריאל בר שלומיאל ואני אתחייה בזקוק ליתן [...] אשר לוה ר' אלעזר הלוי או לששה שנים לפרט אחר מן דודי(?) או אילו הספרים ואני שליש אשלם להם ביתם קמן יעקוב בר שמחה הלוי הר".

[תודתנו לד"ר מ.מישור אשר המציא לידינו את רשימתו האישית של המלים המנוקדות בכי"ע, ואיפשר לנו להשוות בינה לבין הניקוד אשר נעשה על ידינו]

ביבליוגרפיה

M. S. Zukermandel, Erfurter Handschrift der Tosefta, 1876.

M. Steinschneider, Die Handschriften-Verzeichnisse der Koeniglichen Bibliothek zu Berlin ... hebraeischen Handschriften, Berlin, 1878-1897, no. 159

י' אליצור, 'מפגשי לשון וריאליה בלשון חז"ל ושאלת קדמותה של התוספתא', מחקרים בלשון ה-ו (תשנ"ב), עמ' 121-109;

נ' ברוורמן, 'לבחינת טיבם של כ"י וינה וכ"י ארפורט של התוספתא', מחקרים בלשון ה-ו (תשנ"ב), עמ' 170-153.

ש' ליברמן, תוספתא ע"פ כתב יד וינה, סדר זרעים, ירושלים תשנ"ג (מהד' שניה), הקדמה ח-י"א.

מ' מישור, 'על הניקוד בכתב יד ארפורט' לשוננו, סד (תשס"ב), עמ' 231-244.

ח' נתן, מסורתו הלשונית של כ"י ארפורט לתוספתא, עבודה לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, תשמ"ד;

ש.י פרידמן, תוספתא עתיקתא, רמת-גן תשס"ג, עמ' 79-86

מספר סרט במכון לכתבי יד: F 01807