תוכניות לימוד פוסט קורונה

משבר הקורונה גרם לרבים מאתנו לחשב מסלול מחדש, כפרטים, ארגונים, עסקים וכמוסדות השכלה. אוניברסיטת בר-אילן לא קפאה על שמריה בזמן הסגר, ומלבד מעבר מהיר ויעיל ללמידה מרחוק, גם יצרה ופיתחה תוכניות ליום שאחרי - לעידן פוסט קורונה. הפקולטות והמחלקות באוניברסיטה מציעות תוכניות ומסלולי לימוד חדשים וותיקים שיעזרו לכולנו, כחברה, להבין טוב יותר את המשבר, ללמוד ממנו ולהתמודד באופן מושכל אתו ועם אתגרים אחרים שמזמנת לנו המציאות הסביבתית, הטכנולוגית והחברתית הדינמית שבה כולנו פועלים.

בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן מתייחסים אל משבר הקורונה כאל חולייה בשרשרת של משברים סביבתיים, שהעתיד צפוי ככל הנראה לזמן לנו עוד כמותם. לכן יש צורך גובר באנשי מקצוע שידעו לתת לכך מענה. תוכנית ברגולציה ומדיניות סביבתית לתואר שני (שניתן ללמוד גם במקביל ללימודי תואר ראשון במשפטים) מכשירה משפטנים המתמחים בטיפול בסוגיות סביבתיות. בפקולטה צופים גם שלאחר משבר הקורונה נראה שימוש הולך וגובר בטכנולוגיות מידע, וכל מי שיכשיר אות עצמו לכך ירכוש יתרון וגמישות תעסוקתית. שתי תוכניות בפקולטה למשפטים רלוונטיות לכך במיוחד: תואר ראשון עם חטיבה במשפט וטכנולוגיה (עם שילוב אפשרי של תואר שני במדעי המידע או מנהל עסקים ומערכות מידע), ותואר שני בלימודי משפט במגמת משפט וטכנולוגיה.

במחלקה לגיאוגרפיה וסביבה, כמו בפקולטה למשפטים, בוחנים כל העת כיצד משבר הקורונה הציף מחדש את חשיבות העיסוק בנושאי סביבה ובמשמעות המרחב. אחד ההיבטים המרתקים מבחינה אקדמית ופרקטית הוא ניתוח התפשטות תופעות, כדוגמת הנגיף, בזמן ובמרחב באמצעות מערכות מידע גאוגרפיGIS  וחישה מרחוק. כלים אלו מאפשרים ניתוח מרחבי מורכב ותכנון תהליכים מרחביים. במחלקה סבורים שהעולם שאחרי משבר הקורונה יהיה רגיש יותר והציבור יהיה בעל מודעות גבוהה בהרבה להשפעות האדם על הסביבה. תארים במחלקה שמספקים הכשרה רלוונטית בתחומים אלה הם תואר ראשון בגאוגרפיה וסביבה, תואר שני בגאוגרפיה וסביבה במגמת טמ"ג – טכנולוגיות מידע גאוגרפי, תואר שני בגאוגרפיה וסביבה במגמת ניהול וחדשנות סביבתית בחברות, תואר שני במדעי כדור הארץ, תואר שני ברגולציה ומדיניות סביבתית (תוכנית משותפת עם הפקולטה למשפטים, שהוזכרה לעיל).

במחלקה לתרגום וחקר התרגום רואים גם את הצד החיובי של המשבר: בימים אלה, של מגפה כלל-עולמית שהביאה עמה לא רק גורל משותף, אלא גם שיתופי פעולה בינלאומיים, נדרשים מאמצים לתיווך בין שפות ובין תרבויות, ומתבהרת חשיבותם של התרגום והמתורגמנות למגוון שפות. לימודי תואר שני ושלישי הן בלימודי תעודה במחלקה לתרגום והן בחקר התרגום הם הזדמנות למעורבות ולהבנה מעמיקה של ההיבטים הגלובליים והתרבותיים של הקורונה ושל תופעות חוצות גבולות נוספות.

מעבר להיבטים הכלל-עולמיים והסביבתיים של הקורונה, המשבר גרם במובנים רבים לטלטלה חברתית ולהבנת חשיבותו של חוסן אישי, קהילתי וחברתי. בתוכנית לתואר שני בלימודי זקנה (גרונטולוגיה), למשל, מזכירים שיכולת הדיאלוג בין הדורות השונים עומדת בימים אלה למבחן. אנו נימדד בחוסן החברתי שלנו כחברה שבה הפרטים, במקום להיאבק על משאבים, יהיו מסוגלים לקיים דיאלוג המעשיר את ניסיון החיים שלהם ואת יכולתם לשרוד. התוכנית לתואר שני בלימודי זקנה (גרונטולוגיה) נושאת שליחות חברתית, לעולם טוב יותר שאחרי הנגיף, עולם שלא תימשך בו מגמת הבידול וההפרדה של הזקנים מהצעירים. הלומדים בתוכנית מקבלים ידע מקיף, הן בתחום הביולוגיה והן בתחום מדעי החברה, באשר לתהליכי ההזדקנות הביולוגים ולמחקר שמתפתח בנושא אריכות ימים ובאשר לתפיסות החברתיות של הזדקנות ושל זקנים. התוכנית מאפשרת גם לבעלי המקצועות הטיפוליים להתמחות במחקר בתחום האוכלוסייה המבוגרת ובטיפול בה.

גם במחלקה לקרימינולוגיה נלמדים תכנים רלוונטיים למשבר הקורונה, שיושפעו ויתעדכנו מתקופה זו. לדוגמה, בתוכנית "קרימינולוגיה שיקומית" לומדים על אלימות במשפחה והתמכרויות, הנמצאות לצערנו בעלייה בתקופה של סגר (לעומת סוגי עבירות אחרים שדווקא נמצאים בירידה), ועוסקים באוכלוסיות קצה הנמצאות בסיכון מוגבר להידבקות במחלות זיהומיות. נוסף על כך מתקיימים בתוכנית הוראה ומחקר בתחום הטיפול "מרחוק". בתוכניות "קרימינולוגיה עיונית" דנים בסוגיות של פיקוח חברתי הרלוונטיות עתה, בתקופה של סגר וצווי חירום, יותר מתמיד, וכן בתפקיד החשוב של אמצעי התקשורת בהבניית הסטייה החברתית. ולבסוף, הקורונה היא מקרה פרטי של מצבי אי-ודאות, חרדת מוות, אובדן שליטה. מצבי דחק, באשר הם מעוררים פתולוגיות וגם מחזקים פתולוגיות. כך שהלימודים

אחת התוצאות הצפויות גם לאחר שנצא מהמשבר הנוכחי תהיה גידול בבעיות בריאות נפשית באוכלוסייה. במחלקה לפסיכולוגיה מכשירים את דור העתיד של המטפלים והמדענים. בין נושאי המחקר שבהם מובילה המחלקה לפסיכולוגיה בבר-אילן: איזו מנהיגות קבוצתית או ארגונית נחוצה כדי לצלוח משברים ולהוביל לשגשוג מחדש? מהם הגורמים שעוזרים או מקשים על בני משפחה לתמוך בחולה? איך מתמודדים עם אובדן? מהן ההשפעות המוחיות של פעילות או חוסר פעילות גופנית? כיצד מתמודדים עם בדידות, והאם יש בה גם תועלת? מה משפר חוסן או מקטין סיכון למתח ועימותים זוגיים בעת בידוד? איך מספקים טיפול נפשי מותאם ונכון מרחוק? בבית הספר לעבודה סוציאלית ידעו גם לפני המשבר שבימים של שגרה ובמיוחד בעתות חרום ומשבר, חיוניותם של עובדות ועובדים סוציאליים מורגשת בעוצמה. העובדים הסוציאליים נקראים לתת מענה רגשי וחברתי לפרטים, משפחות וקהילות בהתמודדותם עם קשיים ואתגרים שאינם מוכרים.

המחלקה לניהול מתמקדת בפן אחר של התמודדות החברה עם משבר רפואי. מערכי הבריאות, לוגיסטיקה, שרשרת אספקה וטכנולוגיה נדרשים כדי לעסוק בהיערכות לאירועי חירום בריאותיים רחבי היקף, בניהולם ובחזרה לשגרה. המשק הישראלי זקוק לכוח אדם מיומן ומקצועי בתחומים אלו שיוכל לתת מענה ל"יום שאחרי": מערכי הלוגיסטיקה הארגוניים נדרשים לתת מענה לארגון גם במצבי חירום בהספקת חומרי גלם ומשלוח מוצרים ותמיכה בפעילות הארגון ככל האפשר; מצבי חירום בריאותיים מחייבים הרחבת פעילות ההפצה והתובלה; אמצעים טכנולוגיים חדשניים נדרשים כדי לסייע באיתור התפרצות מחלות, איסוף נתונים וניתוחם. לשם כך נדרשת הבנה בטכנולוגיה (רחפנים, חיישנים, אינטרנט של הדברים) ובמידע (ניתוח נתוני עתק, בסיסי נתונים, חיזוי). ניהול מערכות בריאות מחייב שילוב שני תחומי ידע: רפואי וניהולי. לא ניתן לנהל מערכת בריאות, ובעיקר במצבי קיצון, ללא הבנה מעמיקה של שני התחומים ובעיקר יצירת שפה משותפת של המגזר הרפואי והמגזר הניהולי. תוכניות הלימודים לכל התארים במחלקה לניהול מכשירות סטודנטים בתחומים חשובים אלו.

חוסר הוודאות, המתח והרצון להבין מה קורה ומי-נגד-מי במשבר שפקד אותנו חידד את חשיבותה של התקשורת ולא פחות מכך את חשיבות היכולת לבחון אותה ולהתבונן בה בעין ביקורתית. התוכנית לתואר שני בבית הספר לתקשורת כוללת קורסים שעוסקים בניהול תקשורתי, עיצוב תודעה ציבורית, גורמים ותהליכים המתמקדים במשברים ובמצבי חרום דוגמת מגפת הקורונה. קורסים לדוגמה: משטרת המחשבות, ניהול משברים דיפלומטיים, קהילות שיח ורב-תרבותיות, מרחבים של אסון – בטלוויזיה, בקולנוע ובחוויית הצפייה, ועיצוב תודעה בחירום בעידן המקוון (את הקורס האחרון מלמד שי שבתאי, לשעבר ראש מחלקת תכנון אסטרטגי, צה"ל, שבימים אלה עוסק בתכנון אסטרטגי לאחר משבר הקורונה).

לאחר שכל זה ייגמר, אחד הדברים שקרוב לוודאי ייחרתו בתודעה של כולנו הוא עד כמה מאתגר היה לשמור על שגרת לימודים, כתלמידים, כהורים וכמובן כמחנכים ומורים. בית הספר לחינוך בבר-אילן מציע שלוש תוכניות לתואר שני, רלוונטיות במיוחד לתקופה זאת, שבה אנשי חינוך ומערכות חינוך נדרשים ללמד בתנאים שונים מהרגיל ולתת מענה לבעיות שגוברות במצבי חירום: מדעי הלמידה וההוראה – איך מלמדים תלמידים מהבית? כיצד ניתן לערוך בחינות מרחוק? מהן שיטות הוראה מותאמות ללמידה מרחוק? מהן חלופות אפשריות לבחינות הבגרות? חינוך לשלומות – החינוך לבריאות ורווחת הפרט נמצא בלב העשייה החינוכית במערכת החינוך. התוכנית מתמקדת במחקר ופיתוח תוכניות לימודים ופעילויות חינוכיות שמטרתן לשפר ולקדם את שלומות הפרט והחברה, להקנות ידע, לפתח כישורי חיים ולהביא את הלומד לאימוץ רצוני של התנהגות בריאותית כפרט וכחברה. חינוך מיוחד – הטיפול בילדים בעלי צרכים מיוחדים דורש מיומנויות מותאמות לימי שגרה ומצוקה כאחד. הדרכת הורים, טיפול פרטני ומשלב ותמיכה מרחוק בתלמידים, שימוש בטכנולוגיה מתקדמת לקידום הוראה ולמידה בחינוך המיוחד כל אלו עומדים במרכז תוכנית הלימודים.

משבר הקורונה הוא מצב המחייב היערכות, כיבוי שריפות ומתן מענה מידי לשלל אתגרים ובעיות. אבל הוא הרבה יותר מכך, שכן מדובר באירוע היסטורי שאינו מבודד. במחלקה להיסטוריה כללית זוכרים כל הזמן שמגפת הקורונה אינה המגפה הראשונה שעמה נאלצו להתמודד אוכלוסיות גדולות בעבר הרחוק ובעת המודרנית. המחלקה מציעה מגוון קורסים שמתבוננים במגפות, בטיפול בהן ולעתים אף בשימוש בהן, לאורך ההיסטוריה. לדוגמה, הקורס "מגפות, מדינות הלאום והמאבק הגלובאלי להדברתן מאז תחילת המאה ה-20" בוחן את המתחים בין מדיניות ביטחון ובריאות של מדינות הלאום השונות ובין הצורך בשיתוף פעולה גלובלי. הקורס "נאציזם ורפואה: מאבק במגפות אמתיות ומדומות" בוחן כיצד התמודדו הנאצים עם החשש מהתפרצותן של מגפות לנוכח הגדרתן של מחלות מסוימות כמדבקות או תורשתיות. על רקע משבר הקורונה הגלובלי, הקורס "מגפות אמיתיות, מגפות מדומיינות: בין תחלואה, תיאוריות של קונספירציה והשימוש המטפורי של המחלות במאות ה-18-14", מציע התבוננות בתופעות דומות שהתרחשו בעבר תוך שימת דגש על ההתמודדות הרפואית, הדתית והתרבותית עם המגפות בהווה.

אחרי שניקח אוויר, נוכל לעסוק בסוגיות האתיות שעלו בעת המשבר, ולהבין שהן מהותיות לא פחות מאשר השאלה לעטות או לעטות מסכת פנים. במסגרת המחלקה לפילוסופיה ניתן להתמחות בתוכנית ייחודית לתואר שני בביואתיקה: תחום-הדעת המוקדש לשאלות של מוסר וערכים בהקשר של מדעי החיים המודרניים, בייחוד בכל הנוגע לרפואה (אתיקה רפואית), התמודדות עם משברי בריאות לנוכח דרישה פתאומית לשירותי רפואה בקנה מידה גדול, גנטיקה, פריון וביולוגיה אנושית. מעבר להיכרות יסודית עם תאוריות מרכזיות בפילוסופיה של המוסר, התוכנית כוללת מגוון קורסים העוסקים בשאלות ליבה של הפרקטיקה הקלינית כגון מהם גבולות כיבוד רצונו של היחיד במסגרת הטיפול הרפואי? האם ניתן לספק הצדקה למתן טיפול רפואי בניגוד לרצונו של היחיד? כיצד נקבע רגע המוות, וכיצד קביעה זו משפיעה על היצע האיברים המיועדים להשתלה? האם ראוי להפסיק טיפול במטופל אחד בכדי להציל חייו של אחר? ועוד.

מעבר לתוכניות הלימוד וההיערכות ברמה המנהלית והאקדמית, אוניברסיטת בר-אילן הייתה מתחילת המשבר חלק ממערך ההתמודדות עם המגפה. בעלי תואר ראשון מהפקולטה למדעי החיים הם לוחמי החזית של המלחמה בקורונה – בבדיקות המעבדה ובפיתוח חיסונים ותרופות בתעשיית הביו-טק ובהשתלבות בתוכניות הארבע-שנתיות בבתי הספר לרפואה. בעלי תואר שני מחקרי נמצאים בין האנשים האמונים על מציאת פתרונות רפואיים למשבר הבריאותי. נוסף על כך, במאבק ב-COVID19 צפינו בחיזויי הדבקה, טכנולוגיות מעקב אחר ההתפשטות, בינה מלאכותית בפיתוח תרופות וחיסונים, כל זאת לא היה אפשרי בלי תואר שני בביולוגיה חישובית, המשלב בין מדעי החיים ובין מדעי המחשב.

תוכניות נוספות רלוונטיות לעידן פוסט קורונה נלמדות בפקולטה למדעים מדויקים עם תואר בכימיה תרופתית לדוגמה; בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה שמציע בין היתר לימודי ייעוץ ארגוני בגישה חדשנית המבוססת על אתנוגרפיה; בתוכנית ללימודי מדע טכנולוגיה וחברה המאפשרת לבחון את המשמעויות של שלושת המרכיבים האלה בעת משבר ועוד.

אתם מוזמנים לפנות לכל אחת מהמחלקות, הפקולטות והתוכניות בבר-אילן ולקבל מידע על קבלה ללימודים, גם ללא פסיכומטרי.