בר-דעת, הפודקאסט של אוניברסיטת בר-אילן

מדוע אנחנו שוכחים את רוב הדברים שלמדנו? איך אנחנו מקודדים זיכרונות? ולמה דווקא כשמדובר בזיכרונות טראומטיים, אנחנו לא מצליחים לשכוח? איתי עניאל, חוקר מוח וזיכרון, בוגר המרכז הרב-תחומי לחקר המוח בבר-אילן, מתאר כיצד פועל הזיכרון. פרק ראשון. מראיין: אורי טולידאנו<a href="https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat">⁠עקבו אחרינו גם בוואטצאפ</a>

האם בל״ג בעומר אנחנו חוגגים את מרד בר כוכבא? את חייו של הרשב״י ורבי עקיבא, או את סוף מנהגי האבלות של ימי העומר? פרופ׳ חזקי שוהם מהתוכנית לפרשנות ותרבות מדבר על  מקורותיו התרבותיים אפופי המסתורין של ל"ג בעומר. מראיין: אורי טולידאנו<a href="⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠⁠" target="_blank" rel="ugc noopener noreferrer">עקבו אחרינו גם בוואטצאפ </a>

רגש האשמה, שתמיד היה המצפן המוסרי שלנו, עבר מהפך גדול במאה ה-20. בעולם של צרכנות וסיפוק מיידי, אשמה כבר לא נחשבת כוח מתקן אלא איום שיש להתגבר עליו. בפרק זה בסדרה - מבט אל האנושי, משוחח ד"ר אסף אוזן מהתוכנית לפרשנות ותרבות עם ד"ר עודד גולדברג על האופן שבו השפיעה תרבות הצריכה על התפיסה שלנו לגבי אשמה. ד״ר עודד גולדברג הוא עובד סוציאלי וחוקר תרבות, עמית במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו. ספרו "מפרויד עד איין ראנד – פרקים בתולדות רגש האשמה בעידן הקפיטליסטי" יצא ב2020 בסדרת נרקיסוס בעריכת ענר גוברין.<a href="https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat" target="_blank" rel="ugc noopener noreferrer">עקבו אחרינו גם בוואטצאפ </a>

למרות התפיסה הרווחת, מעמדה של ישראל בתחרות השירים האירופאית נשאר יציב לאורך השנים, גם בתקופות מתוחות מבחינה פוליטית. האם אירועי מלחמת חרבות ברזל ישנו את המצב? ד"ר גילעד גרינוולד, מבית הספר לתקשורת, דן בחשיבותו של האירוויזיון ובהשפעתו על תדמיתה של ישראל באירופה.<a href="https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat" target="_blank" rel="ugc noopener noreferrer">עקבו אחרינו גם בוואטצאפ </a>

מי היה המלך הורדוס וכיצד הפך לאחת הדמויות המשפיעות והמדוברות בעת העתיקה? ארז גירון מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה והמחלקה לתולדות ישראל, בוחן בפרק השלישי בסדרה, את המוקדים שסייעו להורדוס לבסס את שלטונו. הוא עוסק בין היתר ביחסיו של הורדוס עם אויביו, הרעב הגדול בישראל ומיזמי הבנייה הרבים שלו.

מי היה המלך הורדוס וכיצד הפך לאחת הדמויות המשפיעות והמדוברות בעת העתיקה? בפרק החמישי בסדרה, ארז גירון מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה והמחלקה לתולדות ישראל, מדבר על המורשת של הורדוס שבאה לידי ביטוי בעיקר בבנייה ענפה. הוא מתאר את המוטיבציה של הורדוס למיזמים בנויים, את הקשר בין הבנייה לבין יחסיו עם האימפריה הרומית, ומסביר כיצד ניתן לראות באמצעות כמה מהמבנים שלו את השתקפות מצבו הנפשי.

מי היה המלך הורדוס וכיצד הפך לאחת הדמויות המשפיעות והמדוברות בעת העתיקה? ארז גירון מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה והמחלקה לתולדות ישראל, מתאר בפרק הרביעי בסדרה את התדרדרות מצבו של הורדוס - שלוותה בדרמות משפחתיות, מלחמות אזוריות, והוצאתו להורג של בנו הבכור שהובילה אף למותו שלו.

מי היה המלך הורדוס וכיצד הפך לאחת הדמויות המשפיעות והחשובות בעת העתיקה? ארז גירון מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה והמחלקה לתולדות ישראל, מתאר בפרק השני בסדרה כיצד הקשרים המשפחתיים של הורדוס הובילו אותו לעלות לשלטון בארץ ישראל.

מי היה המלך הורדוס וכיצד הפך לאחת הדמויות המשפיעות והחשובות בעת העתיקה? ארז גירון מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה והמחלקה לתולדות ישראל, משרטט קווים לדמותו של המלך. בפרק הראשון בסדרה הוא דן במקורות ההיסטוריים והארכאולוגים, שמספרים לנו על הורדוס.

תופעת האלימות בבתי הספר חצתה בשנים האחרונות את גבולות הכיתה והחצר ונכנסה דרך הרשת גם למרחב הביתי והציבורי. פרופ' יעקב יבלון מהפקולטה לחינוך, מדבר על התמודדותם של אנשי החינוך עם התופעה, ועל הדרכים שבהן ניתן לסייע לילדים שנפגעו מאלימות. מראיינת- שי קלוט.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ <a href="https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat" rel="ugc noopener noreferrer" target="_blank">⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠</a>

מה אפשר ללמוד על קטאר מפעילות יחסי החוץ שלה?אריאל אדמוני, מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון, מנתח את יחסי החוץ של קטאר ואת התנהלותה המדינית מול שכנותיה, עם מדינות ערב ועם המעצמות. על רקע זה הוא מסביר את מדיניותה של קטאר בכל הקשור להשפעתה הגלובלית.<a href="https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat" target="_blank" rel="noopener noreferer">עקבו אחרינו גם בוואטצאפ </a>

האם קטאר היא מדינה דתית?אריאל אדמוני, מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון, מדגים באמצעות ניתוח פעילותה של רשת התקשורת אל-ג'זירה, את אופייה הדתי של קטאר, ומסביר מהן הסיבות שהובילו אותה לבחור בצביון דתי ייחודי, שהרבה פעמים נזנח לצורך העדפת חיי היומיום במדינה.<a href="https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat" target="_blank" rel="noopener noreferer">עקבו אחרינו גם בוואטצאפ </a>