Skip to main content
04.09.2022 | ח אלול התשפב

מה חשבו יהודי גרמניה על תושבי הקולוניות

מחקרו של פרופ׳ דורון אברהם מהמחלקה להיסטוריה כללית, חושף עמדות יהירות לצד תחושת סולידריות

תמונה
דורון אברהם

מחקרו של פרופ׳ דורון אברהם מהמחלקה להיסטוריה כללית באוניברסיטת בר-אילן, מתמקד ביהודים הציונים האורתודוכסים, ליברליים ואחרים, בתקופת הקולוניאליזם בגרמניה בשנים 1884-1919. הוא בוחן את עמדותיהם כלפי התפשטות גרמניה מעבר לגבולותיה הלאומיים; כיצד התייחסו לגזענות כלפי תושבי הקולוניות; מה עשו כשנודע להם על הרצח ההמוני שביצע הצבא הגרמני בשבטי ההררו והנאמה באפריקה; ובאיזה אופן תרמה ההתפשטות הקולוניאלית להעמקת הגישות הגזעיות בגרמניה כלפי היהודים. "המחקר שלי מתמקד בסוגיה שלא זכתה בעבר לתשומת לב אקדמית. הוא בודק את האופן שבו התייחסו יהודי גרמניה להתפשטות הקולוניאלית הגרמנית בשלהי המאה ה-19 וראשית המאה העשרים, נושא שעד לפני מספר שנים לא נחקר כלל". 

לאחרונה זכה פרופ' אברהם בשנית במענק מחקר מקרן ISF בעזרתו ישלים את מחקרו על הקולוניאליזם ויכתוב את ספרו השלישי בנושא. 

מהמחקר של פרופ' דורון עולה כי עמדתם של יהודי גרמניה בסוגיית הקולוניאליזם והגישה ל״אחר״ הייתה אמביוולנטית: מרבית היהודים בירכו על ההישגים הקולוניאליים של גרמניה, היו שותפים לתחושת הגאווה הלאומית הגרמנית, ואף הציגו עמדות יהירות ביחס לשונות הגזעית לכאורה של השחורים באפריקה ועמים שונים באסיה. עם זאת, היו גם יהודים שביטאו סולידריות עם התושבים המקומיים של הקולוניות, במיוחד לנוכח מקרי הטבח שביצעו בהם הגרמנים, שכן הללו הוכיחו עבור חוגים גזעניים ואנטישמיים את התיאוריות הגזעיות, הלכאורה מדעיות, בדבר הנחיתות של עמים לא אירופאים, בם היהודים עצמם.

"המחקר שלי מראה שההתפשטות הגרמנית מעבר לים והמפגש, הישיר והעקיף, עם התושבים המקומיים, היו בעלי חשיבות מהמעלה ראשונה בעיצוב זהותם של היהודים כגרמנים מצד אחד, ובתגובותיהם לגישות גזעניות ומדירות, בדומה לאלה שהופנו כלפי התושבים השחורים והאסיאתיים בקולוניות הגרמניות, מצד שני", אומר פרופ' אברהם." מבחינה זו הקולוניאליזם מציע פרספקטיבה חדשה למעקב אחר התגבשות זהותם של היהודים בגרמניה בסוף המאה התשע-עשרה וראשית המאה העשרים".    

את עבודת הדוקטורט שלו כתב פרופ׳ אברהם באוניברסיטת תל אביב, ומיד עם סיומה יצא לפוסט דוקטורט באוניברסיטת הומבולדט שבגרמניה, שם השלים את העבודה על ספרו הראשון שהופיע בשפה הגרמנית ועסק בשמרנות הפרוסית-גרמנית. 

סמוך לחזרתו החל ללמד במחלקה להיסטוריה כללית באוניברסיטת בר-אילן, זכה במלגת אלון ונבחר לייצג את האוניברסיטה בפורום הצעירים של מדעי הרוח באקדמיה הישראלית הלאומית למדעים. בתקופה זו עבד עם עמיתים על קובץ מחקרים שעסק באלימות הפוליטית בגרמניה והתפרסם בשפה הגרמנית. בהמשך יצא לשבתון כעמית מחקר בפקולטה להיסטוריה באוניברסיטת אוקספורד שבאנגליה, שם עבד על ספרו השני שעסק בהתעוררות הדתית בגרמניה במאה ה- 19 ומשמעותה ביחס להלאמת הזהות היהודית.