Skip to main content
03.11.2020 | טז חשון התשפא

ההיית או חלמתי חלום?

באמצעות מציאות מדומה אפשר לאבחן תסמינים מקדימים של הפרעה פסיכיאטרית

תמונה
תחושת מציאות ותסמינים פסיכוטיים

שיבושים בתפיסת המציאות, כמו למשל הזיות (הלוסינציות), שהם עיוותים בתפיסה החושית הגורמים לאדם לחוות גירויים שאינם קיימים במציאות, הם תסמינים שכיחים במצבים פסיכיאטריים רבים. בהתאם, תחושת המציאות (sense of reality, SoR), שהיא היכולת להבחין בין תפיסות אמיתיות ובין כאלה שאינן אמיתיות, היא קריטריון מרכזי באבחון בריאותו העצבית והנפשית של האדם. אף על פי של-SoR תפקיד מהותי בחיי היומיום, לא ידוע הרבה על האופן שבו היא (תחושת המציאות) נוצרת בתודעה.

מחקר שנערך במעבדת סלומון במרכז גונדה לחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן, מציע תיאוריה ומסגרת מתודולוגית חדשניות לחקר SoR ולקשר בינה ובין תסמינים פסיכוטיים. בניסויים שבוצעו במסגרת המחקר נעשה שימוש בחדר וירטואלי, שבו יצרו החוקרים סביבת מציאות מדומה (VR). הטכנולוגיה אפשרה להם לבצע מניפולציות במציאות החזותית המדומה בהתאם לצרכי המחקר, וליצור, למשל, עיוותים באופן שבו האדם תופס את גודל גופו ביחס לגודל החדר, או לגרום לעצמים לצוץ ולהיעלם.

ראשית, החוקרים בחנו את סף התפיסה האובייקטיבית, כלומר, מהם ההבדלים הקטנים ביותר בין שתי סביבות מדומות שמשתתפי המחקר הצליחו להבחין בהם. התוצאות הראו שספי התפיסה האובייקטיביים היו יציבים בקרב משתתפי המחקר, וחזרו על עצמם בהרצות חוזרות של הניסוי. הדבר מעיד על כך ש-SoR היא תכונה פסיכומטרית יציבה הניתנת למדידה. נוסף על כך, שינויים במציאות הפחיתו את השיפוט הסובייקטיבי של המציאות בכל ההיבטים של המניפולציות החזותיות שהחוקרים בדקו. לבסוף, רגישות מופחתת לשינויים במציאות החזותית נמצאה קשורה לדיווחים עצמיים של משתתפי המחקר על תסמינים המבשרים על מצב פסיכוטי העשוי להתעורר.

התוצאות האלה מספקות עדות לרלוונטיות של בחינת ה-SoR בהערכת פסיכוזה והפרעות נפשיות אחרות שבהן תפיסת המציאות מתעוותת.

קישור למאמר המלא>>

כתבה ב"הארץ" על המחקר במעבדת ד"ר רועי סלומון>>