Skip to main content
09.09.2021 | ג תשרי התשפב

האם הרפואה המגדרית מגשימה את יעודה?

השפעות חברתיות, יותר מביולוגיות, חשובות לתחום הרפואה המגדרית, אך הן נשכחות בדרך

תמונה
רפואה מגדרית

כיום כבר ידוע שהמין או המגדר משפיעים על התמודדות עם מחלות, תגובה לתרופות והאופן שבו מנוהלים מוסדות בריאות ותוכניות בריאות. מאמר חדש בחן עד כמה ההבנה שהחברה משפיעה על בריאותן של נשים אכן חלחלה אל הפרקטיקה הקלינית והמחקרית של הרפואה המגדרית - דיסציפלינה חדשה יחסית, המתמקדת בהשפעות המין או המגדר על הבריאות הכללית.  

החברה הבינלאומית לרפואה מגדרית, IGM, היא גוף המקדם את הרפואה המגדרית בעולם. IGM ייעצה למנהל המזון והתרופות האמריקאי FDA, ונהנית ממענקי האיחוד האירופי שנועדו לתמוך בניסוח מדיניות לפרקטיקה רפואית ולמחקר בהתאם לתובנות הרפואה המגדרית.  

ד"ר איילת שי, מנהלת המחלקה האונקולוגית במרכז הרפואי לגליל וחוקרת בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן, ד"ר שחר קופלר מבית החולים סמסון אסותא באשדוד, ופרופ' יעל השילוני-דולב מאוניברסיטת בן גוריון סקרו את פרסומיהן של IGM ושל "החברה הישראלית לרפואה מודעת מין ומגדר" ואת ניירות המדיניות שלהן שהופיעו בכתבי עת מדעיים ובתקשורת הפופולרית. נסקרו 27 מאמרים מדעיים ו-24 כתבות וראיונות עיתונאיים שהתפרסמו בין השנים 2010 ו-2020.  

החוקרות מצאו שבמאמרים ובמחקרים בתחום הרפואה המגדרית מושם דגש על הבדלים ביולוגיים בין גברים ובין נשים, אולם חסר בהם דיון בנוגע להשפעה של החברה על הגוף ועל בריאותן של נשים. ההשפעות של אלימות מגדרית, סכסוכים אתניים, עוני, הגירה ואפליה על רקע אתני ומגדרי על בריאותן של נשים זוכות להכרה רק לעתים רחוקות, והארגון אינו מקדם מחקר בתחומים אלה. נמצא שפרסומי הרפואה המגדרית מתעלמים מגילויים חדשים בתחום מדעי החיים והפסיכולוגיה, המראים שלמעשה לא קיים הבדל דיכוטומי בין הפיזיולוגיה של נשים וגברים, וכי רבים מההבדלים שעליהם מצביעים אנשי הרפואה המגדרית מקורם בנורמות חברתיות ונסיבות חיים שונות.  

נוסף על כך נמצא שבניגוד לפרקטיקות פמיניסטיות, רפואה מגדרית מיושמת על ידי רופאים ומדענים, הנוטים להזניח קולות שמקורם בדיסציפלינות שונות וכן את קולותיהן של הנשים עצמן. במחקר שהתפרסם בכתב העת International Journal for Equity in Health, מראות ד"ר שי ועמיתותיה שהרפואה המגדרית עשויה אמנם לקדם היבטים מסוימים בבריאות האישה, אך בה בעת היא מקבעת עמדות שמרניות על מין ומגדר, הגורסות שקיים שוני ביולוגי מהותי בין נשים לגברים ומתעלמות מההשפעות של החברה על גופן ובריאותן של נשים. עמדות אלה עלולות להצדיק אפליה, ואינן מקדמות מחקר ומדיניות שמטרתם לשנות את המצב החברתי של נשים.  

מחברות המאמר טוענות שגישה חלופית, המשלבת חשיבה ופרקטיקות פמיניסטיות במדע הרפואה ובמדיניות הבריאות עשויות להניב שינוי חיובי בבריאות האישה ברחבי העולם. פרקטיקות כאלה מתחשבות בהשפעות של נורמות מגדריות, התנהגות הקשורה למגדר ואלימות מגדרית על הביולוגיה ועל הבריאות הן של גברים והן של נשים. הדרך לשינוי עוברת דרך הקשבה לאתגרים הבריאותיים שחוות נשים מרקעים שונים ושילוב ההעדפות שלהן במדיניות הבריאות ובמחקר. כמו כן יש צורך במחקרים שיבחנו את מערכות הבריאות ואת השדה הביו-רפואי באופן ביקורתי ויאתרו בו נקודות עיוורות ואפליה, ובמחקרים שיבחנו את השפעת האלימות המגדרית על הבריאות. 

ד"ר שי מספרת שהממצאים מישראל, מפרסומי החברה הישראלית לרפואה מודעת מין ומגדר, דומים לממצאים הכללים. אולם, בישראל פועלות מספר רופאות המקדמות רפואה פמיניסטית. "אני חושבת שהדור הצעיר של רופאות ורופאים, סטודנטיות וסטודנטים לרפואה מודע הרבה יותר לעובדה שהתפיסה שלנו על מגדר משפיעה על האופן שבו אנחנו מבצעים עבודה קלינית ומחקרית. לכן אני חושבת שגם רופאים גברים, ובעיקר הדור הצעיר, יכולים לחולל שינוי."