Skip to main content
20.06.2022 | כא סיון התשפב

בר-אילן חוגגת חדשנות במדע

הכירו את החוקרות והחוקרים שעבודותיהם פורצות הדרך זיכו אותם בפרס הרקטור לחדשנות לשנת תשפ"ב

תמונה
פרס הרקטור

אוניברסיטת בר-אילן ציינה באירוע חגיגי את הענקת פרס הרקטור לחדשנות מדעית לשנת תשפ"ב. הפרס הוענק על ידי הרקטור פרופ' אמנון אלבק ל-13 חוקרים ושתי חוקרות שמחקריהם בולטים בחדשנותם המדעית. כאוניברסיטת מחקר השואפת להשפיע על החברה בהווה ובעתיד, החדשנות המדעית היא מהערכים שבר-אילן מטפחת ומעודדת. הפרסים הוענקו כהוקרה על מחקרים בתחומים מגוונים במדעי הרוח, מדעים מדויקים, מדעי החיים, החברה והמשפט.           

Remote video URL

 

מקבלי פרס הרקטור לחדשנות מדעית:             

ד"ר עמיעל אילני מהפקולטה למדעי החיים מקבל את הפרס על תרומתו להבנת האבולוציה של רשתות חברתיות. במחקרו על צבועים נקודים שפורסם בכתב העת היוקרתי Science, הראה ד"ר אילני שהורשה של קשרים חברתיים מאם לצאצא היא גורם מהותי בחברתיות של הצבועים ותלויה במעמדה החברתי של האם. מחקר זה מקדם את ההבנה של רשתות חברתיות ושל השפעותיהן על הפרט ועל הסביבה.

ד"ר דותן ארד מהמחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו על מחקרו על היהודים הקראים. בסדרת מאמרים המבוססים על מחקר של מסמכים בערבית ובעברית, חשף ד"ר ארד אירועים, מנהיגים, ועדויות על יחסיה של קהילת הקראים עם העדה הרבנית שחיה לצדה. מאמרים אלו משנים פרדיגמות קיימות, ומציעים תפיסה מעודכנת ומורכבת של תולדות הקראים במזרח התיכון.

פרופ' ג'ודי באומל-שוורץ מהמחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו על מחקריה ופעילותה בתחום חקר השואה וספיחיה, ובעיקר למחקריה על חייהן ופעילותן של הנשים בשואה ולאחריה ובחקר הדור השני והשלישי לניצולי שואה. מחקריה האחרונים עוסקים בצאצאים לשורדי שואה שפנו לעולם המחקר והדרך שבה הופך המחקר לזירת זיכרון עבור רבים מהם.

ד"ר איתי בר-סימן-טוב מהפקולטה למשפטים על מחקריו בנושא פעילות פרלמנטים בקורונה. הגל הראשון של הקורונה הביא להשבתתם של פרלמנטים רבים בעולם באופן שעורר חשש לחוסנה של הדמוקרטיה. ד"ר בר-סימן-טוב חקר את פעילות הפרלמנטים בקורונה ברחבי העולם, מבחינה אמפירית, השוואתית ותאורטית. מחקריו זכו לתהודה עולמית נרחבת, שהתבטאה, בהורדות וציטוטים רבים, בין היתר על ידי בית המשפט העליון, דו"ח של הקונגרס האמריקאי, ארגונים בינלאומיים, ובעיתונות בארץ ובעולם.

פרופ' אילנית גורדון מהמחלקה לפסיכולוגיה על מודל תיאורטי המחבר בין חקר המוזיקה ובין חקר המוח. המודל נוצר בהשראת תופעות שנצפו בסגרי הקורונה בעולם – שירה משותפת ממרפסות, מחיאות כפיים לצוותי רפואה, וקונצרטים בזום. המודל מאפשר לראשונה אינטגרציה של מחקר ארוך שנים בתקשורת חברתית, חקר המוח והאבולוציה של המוזיקה. כמו כן, פרסמה פרופ' גורדון סדרת מחקרים המראים לראשונה כיצד סנכרון ביו-התנהגותי מתפתח בין חברי קבוצה.

ד"ר עידו הרטוגזון מהתוכנית למדע טכנולוגיה וחברה. ד"ר הרטוגזון הוא מהחוקרים המובילים בעולם בנושא מחקר ההבניה החברתית והתרבותית של השפעות סמים. ספרו American Trip: Set, Setting, and the Psychedelic Experience in the Twentieth Century, שהתפרסם בהוצאת MIT ב-2020 וקצר שבחים בכתבי עת אקדמיים ומגזינים בינלאומיים. לספר הוקדש כנס בינלאומי בהשתתפות חוקרים מובילים בתחום והוא משמש כבסיס לקורסים על מדע פסיכדלי ברחבי העולם.

ד"ר אדם זיידל מהמרכז הרב-תחומי לחקר המוח על תגליתו, לפיה אצל אנשים על הרצף האוטיסטי התפיסה הנוכחית מושפעת מהחוויה התפיסתית שקדמה לה במידה רבה יותר. תופעה זו עשויה להסביר את הקושי של אנשים עם אוטיזם בעדכון התפיסה הנוכחית בהתאם למידע חושי חדש המגיע מהסביבה. גילוי זה שופך אור על המנגנונים העצביים הנמצאים בבסיס התסמונת ועל התסמינים ההתנהגותיים המאפיינים אותה.

פרופ' עמרי קורן מהפקולטה לרפואה על תרומתו להבנת חשיבות המיקרוביום בנשים הרות, והשפעתו על בריאות התינוקות בהמשך. כיום, סוכרת הריון מאובחנת בשליש השני להריון, אולם במעבדתו של פרופ' קורן זיהו שינויים במיקרוביום כבר בשליש הראשון. מחקרים אלה מאפשרים פיתוח כלים לחיזוי מוקדם ומניעה. מחקרים נוספים במעבדתו הראו שמתן אנטיביוטיקה בשלבי החיים הראשונים גורם לעליה בסיכון לעיכוב הגדילה. במעבדתו של פרופ' קורן חוקרים בימים אלה את מעורבות המיקרוביום האנושי ברעלת הריון ולידה מוקדמת ובפיתוחים פרוביוטים לתיקון נזקי האנטיביוטיקה.

ד"ר אליהו כהן מהפקולטה להנדסה על מחקריו בנושא מדידות קוונטיות מתקדמות, שזירה קוונטית והקשרים ביניהן. ד"ר כהן וקבוצתו פיתחו והדגימו שיטות קוונטיות המסייעות לכמת ולמדוד מצבים שזורים של אור וחומר. השיטות מתמודדות עם אתגרים גדולים בעולם הקוונטי, והמחקרים מראים כיצד ניתן לרתום את התיאוריה הייחודית שפותחה לטובת גילוי ואפיון קורלציות קוונטיות ולטובת שימושים חדשניים בתקשורת אופטית מוצפנת, חיישנים קוונטיים ומחשבים קוונטיים. 

פרופ' צבי לוטקר מהפקולטה להנדסה על ספרו Analyzing Narratives in Social Networks, .העוסק בשאלה, מהו נרטיב למכונות? הספר מגשר בין ניתוח ספרותי ובין הנדסה, ומוסיף לשניהם היבטים חדשים וכלים אנליטיים. עשרות דלתות לכיווני מחקר עתידיים נפתחות על ידי קידום מושגים כמו זמן סובייקטיבי, רציונליות ברשתות חברתיות, ספרות אנליטית, נרטיבים של מכונה וניתוח קונפליקטים.

פרופ' מלאכי נוקד מהמחלקה לכימיה על עבודתו בתחום שיקוע שכבות דקות פונקציונאליות לשימושי אנרגיה והפרדה. מעבדתו של פרופ' נוקד פיתחה שיטות שיקוע המאפשרות ליצור ציפויים בעוביים מולקולריים. הצלחת הגישה הודגמה בהגנה על חומרים פעילים במערכות לאגירת אנרגיה, ובסינתזה של שכבות דקות, שייצבו סוללות נטענות ואפשרו שיפור של 30% באגירת אנרגיה. השכבות הדקות הודגמו גם כיעילות במניעת הצטברות biofilms על גבי התקנים רפואיים. 

ד"ר אמיר בשן מהמחלקה לפיזיקה על מחקרו בנושא ההזדקנות. מחקר שערכה קבוצתו של ד״ר בשן בשיתוף עם פרופ׳ חיים כהן מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן ועם חוקרים מאוניברסיטת הרווארד, ופורסם בכתב-העת היוקרתיNature Metabolism , הצליח לראשונה לספק ראיות להשפעת האקראיות על תהליך ההזדקנות. המחקר מצא שהזדקנות הרקמות מאופיינת בתהליך אוניברסלי של אובדן התיאום ברשת. הממצאים מחייבים חשיבה חדשה על פיתוח טיפולים להאטת ההזדקנות, שבמקום להתמקד במנגנון אחד יפעלו למניעת אובדן התיאום בין הגנים.

פרופ' זהר עמר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה בגין שני חידושים: א. מחקר רב-תחומי עם עמיתים בנושא הצבענים באריגים קדומים ופרסום זיהוי צבען הארגמן המלכותי הקדום ביותר, שפורסם בכתב העתONE  וכן פרסום המדריך להפקת צבע מחלזונות לקבלת צבעי הארגמן והתכלת; ב. הפקת שרף ובושם מעצי החורש של ארץ ישראל. המחקר ההיסטורי משלב עבודת שדה המשחזרת שיטות מסורתיות להפקת שרף.

פרופ' אברהם פאוסט מהמחלקה להיסטוריה כללית על ספרו The Neo-Assyrian Empire in the Southwest: Imperial Domination and its Consequences. הספר מעלה הבנה חדשה של האימפריאליזם האשורי ועל אופי השלטון האימפריאלי לאורך ההיסטוריה והשלכותיו על האזורים שנכבשו. כחלק מבחינת התפתחותן של אימפריות קדומות, מציג הספר את "המהפכה האחמנית" – שיטת שליטה ששברה את גבולות השליטה האימפריאליים ואפשרה הקמת אימפריות על-אזוריות, שבהדרגה השתלטו על מרבית העולם. 

ד"ר אלון רביב מבית הספר למנהל עסקים על מחקריו בתחום היציבות הפיננסית. ד"ר רביב פיתח את נושא ההון ההמשכי בבנקים (contingent capital) וכיום ני"ע אלה מונפקים בעשרות מיליארדי דולרים ותורמים ליציבות מערכת הבנקאות. הוא מדגים כיצד לעצב חבילת תגמול למנהלים המכילה הון המשכי המונעת סיכונים עודפים במוסדות פיננסיים. ד"ר רביב שותף לפיתוח שיטה המבוססת על נתוני שוק ומבנה החוב הממשלתי להערכת הסיכוי לצמצום החוב האמריקאי על ידי אינפלציה. הוא משתמש בלמידת מכונה לניתוח טקסט כדי להעריך למידה של משברים פיננסיים. עבודות אלה צוטטו על ידי חמישה זוכי פרס נובל בעשרה מאמרים שונים.