בר-דעת, הפודקאסט של אוניברסיטת בר-אילן

בשנים האחרונות הולך ומתגלה בית הקברות היהודי העתיק בבלקן שהופך לציר מרכזי בהחיאת זכרה של הקהילה העתיקה שנכחדה בשואה. סביב בית הקברות מתקיימים מפגשים בינתרבותיים בין כל בני הדתות ואירועי חדשנות. האזינו לד"ר רחל לוי דרומר המזכירה האקדמית של האוני' על הקשר המתהדק בין צפון מקדוניה לישראל. מראיין אורי טולדנו
<a href="⁠⁠⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠⁠" target="_blank" rel="ugc noopener noreferrer">עקבו אחרינו גם בוואטצאפ </a>

דוד בן גוריון התבטא רבות בסוגיית הילודה והצהיר כי מה שחסר ליהודים הוא דווקא "אנשים ולא שטח". עם זאת הוא פעל רק מעט לעידוד הילודה. פרופ' לילך רוזנברג פרידמן מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה מתארת את תפיסת בן גוריון את האישה, ויחסו לערביי ישראל ולחרדים.
<a href="⁠⁠⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠⁠" target="_blank" rel="ugc noopener noreferrer">עקבו אחרינו גם בוואטצאפ </a>

הסלנג בשפה העברית, ניוון או גיוון? הרצאתו של ד"ר ניסן נצר מהמחלקה ללשון עברית ולשונות שמיות שניתנה במסגרת מרתון הרצאות קצרות בנוסח TED, בקמפוס בר-אילן.
<a href="⁠⁠⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠⁠" target="_blank" rel="ugc noopener noreferrer">עקבו אחרינו גם בוואטצאפ </a>

חרדים בישראל או חרדים ישראלים? הרצאתו של פרופ' קימי קפלן מהמחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו שניתנה באירוע ליל המדענים והמדעניות האירופי באוניברסיטת בר-אילן.
<a href="⁠⁠⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠⁠" target="_blank" rel="ugc noopener noreferrer">עקבו אחרינו גם בוואטצאפ </a>

מגוש אמונים ועד תג מחיר - הציונות הדתית וחוק המדינה, הרצאתו של ד"ר יצחק הרשקוביץ מהמחלקה למחשבת ישראל, שניתנה במרתון הרצאות בסגנון TED, בנושא יהדות באוניברסיטת בר-אילן.
<a href="⁠⁠⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠⁠" target="_blank" rel="ugc noopener noreferrer">עקבו אחרינו גם בוואטצאפ </a>

בשנים האחרונות השתנה הרכב האוכלוסייה בלוד בעקבות הצטרפותם של גרעיני ההתיישבות הדתיים. כיצד מגיבים תושבי העיר הערבים לאוכלוסיה החדשה? ד"ר יעל שמריהו ישורון מהפקולטה למשפטים בוחנת את ההתפרצות האלימה שארעה במאי 2021 על רקע המתחים בין חברי הגרעינים לתושביה הערביים של העיר לאורך השנים.
<a href="⁠⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠" target="_blank" rel="ugc noopener noreferrer">עקבו אחרינו גם בוואטצאפ </a>

המוסתערבים הם היהודים שחיו בארץ ישראל וסביבתה דורות רבים, ועד היום מעידים על עצמם כמי שמעולם לא עזבו את אדמתם. ד"ר דותן ארד מהמחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו, מספר על אנשי עדת המוסתערבים ועל היחס שקיבלו מהיהודים שהגיעו לארץ מאירופה.
<a href="⁠⁠⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠⁠" target="_blank" rel="ugc noopener noreferrer">עקבו אחרינו גם בוואטצאפ </a>

בראשית ההתיישבות בישראל הייתה הציונות הדתית מאוחדת תחת תנועות המזרחי ותחת מפלגת המפד"ל. בראשית שנות ה-70 החלה להתרחש ההתפלגות הפוליטית שסימנה גם את הפילוג שחל בחברה הציונית דתית. פרופ' קימי קפלן מהמחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו מדבר על הציונות הדתית בישראל.
<a href="⁠⁠⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠⁠" target="_blank" rel="ugc noopener noreferrer">עקבו אחרינו גם בוואטצאפ </a>

איפה עומדת סוגיית הר-הבית ובניינו של בית המקדש, בסדר העדיפויות הלאומי? פרופ' שון זליג אסטר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה, מספר איך שכנעו עזרא ונחמיה את העם לבנות את בית המקדש וכיצד השפיעו אותם אירועים על ימינו.<a href="⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat" target="_blank" rel="ugc noopener noreferrer">עקבו אחרינו גם בוואטצאפ </a>

קליטתם של יהודי צפון אפריקה בשנותיה הראשונות של המדינה ופיזורם בישובי הפריפריה עוררו טענות חריפות על אפליה עדתית. ד"ר אבי פיקאר, מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, מדבר על פרוטוקולים מישיבות הממשלה ומשרד הקליטה בשנות המדינה הראשונות החושפים באופן חד משמעי שאכן הייתה אפליה.

שנים ספורות לאחר קום המדינה הפכה מדיניות העלייה לסלקטיבית, בעיקר כלפי יהודי צפון אפריקה. הסוכנות הציבה ליהודי המגרב קריטריונים נוקשים לעלייה, למרות הסכנה שנשקפה להם. ד"ר אבי פיקאר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, מתאר את מאורעות התקופה ומסביר כיצד חל השינוי שהוביל את ההנהגה בארץ ישראל להכות על חטא לאחר שמרוקו הפכה לעצמאית.

עם התפתחותה של התנועה הציונית במשך השנים, חלו שינויים בעמדתה לגבי השאלה: האם לתמוך במדיניות עליה המונית או להעדיף עלייה סלקטיבית. ד"ר אבי פיקאר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה, מדבר על הצמתים בהיסטוריה הישראלית שבהם הפכה השאלה העקרונית לדילמה הרת גורל ולצורך להכריע בין טובת הארץ לבין טובת העם.