בר-דעת, הפודקאסט של אוניברסיטת בר-אילן

ד"ר אבי פיקאר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה מוציא את ה'שד העדתי' מהבקבוק ובוחן את הקרע שמפלג את החברה הישראלית זה עשורים רבים, ואת תוצאותיו. בפרק הרביעי בסדרה הוא עוסק בהתעוררות המחאות העדתיות בישראל - מה ניסו המוחים להשיג באמצעותן והאם הצליחו?

ד"ר אבי פיקאר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה מוציא את ה'שד העדתי' מהבקבוק ובוחן את הקרע שמפלג את החברה הישראלית זה עשורים רבים, ואת תוצאותיו. בפרק האחרון בסדרה הוא דן באופן שבו עברה מדינת ישראל ממדיניות כור ההיתוך לתפיסת הרב-תרבותיות, ושואל - האם בישראל של המאה ה-21 השד העדתי עדיין נוכח?

מדוע אנחנו לא מתאמנים יותר, אוכלים אוכל בריא ומתמידים בעבודה למרות שאנחנו יודעים שזה טוב לנו? כיצד ניתן להתמיד טוב יותר? ד״ר עוז גוטרמן מהחוג המשולב למדעי החברה על המדע שמאחורי ההתמדה. מראיין אורי טולידאנו

ישנם מיתוסים רבים לגבי היתרונות והחסרונות של דו לשוניות בקרב ילדים. האם למידת שתי השפות מבלבלת את הילדים ועלולה לגרום להם לעיכוב שפתי? או שאולי היא דווקא מקדמת את התפתחות היכולות הלשוניות? פרופ' שרון ערמון לוטם מהמחלקה לבלשנות וספרות אנגלית והמרכז הרב תחומי לחקר המוח, בודקת את המיתוסים לגבי דו לשוניות.

במה שונה המחשבה היצירתית מהמחשבה השגרתית? האם המחשבה הקונבנציונלית מקבעת? האם כשמפליגים בדמיון ניתן גם להתנתק מהמציאות? פרופ׳ מרים פאוסט מהמחלקה לפסיכולוגיה והמרכז הרב תחומי לחקר המוח, מסבירה כיצד היצירתיות והמחשבה השגרתית משתלבות במוחנו, ואיך ניתן לשלב אותן וליישב ביניהן.

האם יש כזה דבר עודף מוטיבציה? פרופ' ניר מדג'ר מהפקולטה לחינוך מסביר איך אפשר להימנע מלהשוות את עצמנו לאחרים? ומתי חרדה יכולה לפגוע בביצועים? פרק שני בסדרה על מוטיבציה. מראיין אורי טולידאנו

האם מוטיבציה זה משהו שאפשר לעודד? איך עושים את זה? פרופ' ניב מדג'ר מהפקולטה לחינוך מדבר על השאלות שאנחנו צריכים לשאול כדי להניע את עצמנו. מראיין אורי טולדנו
עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
<a href="https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat" rel="ugc noopener noreferrer" target="_blank">⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat</a>

באיזה אופן הפעילות המוחית מזכירה את הקוד הבינארי ובאיזה אופן היא שונה ממנו? פרופ' אלון קורנגרין מהפקולטה למדעי החיים והמרכז הרב תחומי לחקר המוח מדבר על הקוד המוחי ועל המחקר האקדמי העוסק בתחום המוח במאה ה-20.

הכימיקלים היורדים לחיינו - המחיר הבריאותי של הקידמה. הרצאתו של פרופ' יונה אמיתי מהמחלקה לניהול, ניתנה במרתון הרצאות קצרות בנוסח TED, בנושא רפואה ובריאות.

המחקר הגנטי אינו מפסיק לספק תגליות מרעישות בתחומי הרפואה, הרבייה ותוחלת החיים. פרופ' סיון הניס-קורנבליט מהפקולטה למדעי החיים עונה על השאלה האלמותית – האם המדע יכול להאריך את תוחלת החיים?

האם נועדנו לחיות מעל ל-80 שנה? האם הגוף בנוי לכך? פרופ' חיים כהן מהפקולטה למדעי החיים מציג את המחקרים האחרונים בתחום המאבק במחלות הזקנה, ומגלה איזה אורח חיים כדאי ליישם כדי להאריך בשנים.

שנם אנשים בני 80 שנראים, מתנהגים ומרגישים צעירים. לעומתם יש בני 60 שחשים זקנים וחלשים. פרופ' אהוד בודנר מהחוג המשולב למדעי החברה, מדבר על המחקרים העוסקים במה שמכונה "גיל סובייקטיבי", ומדגים כיצד אנו יכולים להשפיע על איכות חיינו ואף על אריכותם.