Skip to main content
|

מקור הגפן העתיק ביותר בעולם, בישראל

המחקר החדש, לו שותף פרופ' אהוד וייס מהמחלקה ללימודי א"י וארכאולוגיה, יסייע בפיתוח אסטרטגיות לשימור תעשיית יין בת קיימא בדורות הבאים

Image
גפן

מחקר חדש שבחן את ההרכב הגנטי של הגפן הילידית הישראלית, שהתפתחה בתנאים היבשים והקשים של המזרח התיכון, חשף תובנות לגבי הביות והאבולוציה שלה לאורך השנים. החוקרים סבורים כי חקר הצמח הזה יוביל לפיתוח מאגר ייחודי לגנים צמחיים בעלי תכונות עמידות גבוהות. ממצאי המחקר, שפורסם בכתב העת היוקרתי Science, עשויים לסייע בפיתוח אסטרטגיות חדשות לשימור תעשיית יין בת קיימא עבור הדורות הבאים. 

במחקר היו שותפות קבוצות אירופאיות ואסייתיות רבות. בראש הקונסורציום עמדה קבוצת מחקר של פרופ' ווי צ'ן מהאוניברסיטה החקלאית של יונאן בסין; עם החוקרים הישראלים נמנו פרופ' אהוד וייס מאוניברסיטת בר-אילן, ד"ר אלישיב (שיבי) דרורי מאוניברסיטת אריאל וד"ר שריאל היבנר ממכון מיגל.

צוות המחקר ריצף את הגנום של 3,525 סוגי גפנים וביצע מחקר מעמיק ביותר על מנת לזהות את השינויים הגנטיים שהתרחשו במהלך הביות והאבולוציה של הגפן באסיה ובאירופה.

האקלים הקשה בעידן הפליסטוקן, לפני כ-2.588 מיליוני שנה, הביא לפיצול של אוכלוסיית גפן הבר. התבססות האוכלוסייה באזור וראשית החקלאות סללו את הדרך לביות סימולטאני של הגפן לפני כ-11,000 שנה.

צוות החוקרים הישראלי ביצע מחקר מקיף במטרה לזהות את הגפן המקורית של ארץ ישראל, במשך כ-12 שנה. המחקר חשף את אוכלוסיית גפני הבר שהיוו המקור לביות לכל קבוצת ענבי המאכל התרבותיים, הכוללת את הגפנים המבויתות הישראליות. הקבוצה הראשונית של זני גפן מישראל התפזרו למזרח ולמערב אירופה, ויצרו את רוב ענבי היין הידועים. במקביל, התרחש כמעט באותה תקופה מהלך ביות של גפני יין בדרום הקווקז, אולם תפוצתן הייתה מוגבלת מאוד.

"מדובר במחקר פורץ דרך", אמר פרופ' אהוד וייס, ראש המעבדה הארכאולוגית-בוטנית במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן שהרחיב על המשמעות הבוטנית של המחקר. "זו בין השאר הוכחה מחקרית ראשונה שביות של צמח רב שנתי אירע באותו הזמן שבו בויתו צמחי התרבות חד-שנתיים, כגון חיטה, שעורה, קטניות, ופשתה, כאשר עד היום היה מקובל לומר שעצי הפרי בויתו כמה אלפי שנים מאוחרות יותר. בנוסף, גם הביות הכפול של אותו המין לשני זנים, במקרה שלנו גפן המאכל וגפן היין, אירעו בו-זמנית בשני מרכזים גיאוגרפיים נפרדים זהו שינוי משמעותי באופן שבו נתפס מהלך ביות הגפן עד כה".

לתוכניות הלימוד במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה