Skip to main content
 

איך להתכונן למבחן ביעילות

הערכות מוקדמת מבחינת פניות נפשית ומקום ללימודים, תכנון נכון של משאבי זמן ואנרגיה ואימוץ אסטרטגיות למידה מתאימות

למידה

 

העומס הכרוך בלימודים האקדמיים, במיוחד בתקופת הבחינות, מצריך שימוש באסטרטגיות למידה יעילות. תבונה, כישרון וחריצות הם גורמים חשובים, אך אם דרכי הלמידה אינן יעילות, גם השקעת אנרגיה רבה לא בהכרח תעזור. ובניסוח חיובי: השימוש בדרכי למידה יעילות עשוי להפוך כישלון להצלחה. מיומנויות למידה הן אוסף הכישורים הקיימים או היכולות הנרכשות, המובילים ללמידה מיטבית מבחינת משאבי זמן ואנרגיה. ד״ר עירית יוהס זק, פסיכולוגית קלינית מדריכה בשירותי הייעוץ לסטודנט ע״ש פינקל-רקמן באוניברסיטת בר-אילן, ממליצה על הדרך היעילה בלמידה למבחנים.

עקרונות להיערכות נכונה

תכנון וארגון הזמן. מומלץ לבדוק מראש את לוח הבחינות ולעשות הערכה של כמות החומר, רמת הקושי והזמן הנדרש להשקעה בכל בחינה. בשלב השני, מומלץ להכין תוכנית למידה מסודרת, שבועית ויומית, שתאפשר חלוקת זמנים המותאמת לצורך ולחשיבות של כל תחום. חשוב לקחת בחשבון מחויבויות אחרות (עבודה, זוגיות, ילדים) שדורשות זמן ולשקלל אותן בהערכה הכוללת. במקרים רבים אנו נוטים לטעות בהערכת הזמן ומניחים שיש לנו יותר זמן ממה שיש בפועל. מעקב יומי יעזור לנו להכיר את עצמנו, את סיבולת הריכוז שלנו ואת קצב העבודה באופן מציאותי יותר. לעיתים המציאות תטפח על פנינו אך אז אז נתפכח מאשליות, נעריך מחדש ונכניס שינויים והתאמות בזמן אמת. ככל שלוח הזמנים יהיה מציאותי יותר, גם אם לא אידיאלי, המוטיבציה לדבוק בו ולהתנהל לפיו, לטובתנו, תגבר. 

ממטרה מופשטת למשימות מעשיות ומוגדרות. משימה אחת גדולה כמו 'להתכונן למבחן' או 'לכתוב עבודה' נחווית פעמים רבות כמעיקה, מלחיצה ומעורפלת. עם זאת, כל משימה גדולה ניתנת לחלוקה למשימות משנה ולשלבי ביניים. קל וברור יותר להתמודד בכל פעם עם משימה אחת פשוטה. התמודדות הדרגתית כזו מסייעת להפחתת לחצים ולבנייה, בהדרגה, של ביטחון ותחושת מסוגלות בהתמודדות עם משימות מורכבות.

לימוד בהתאמה אישית. היכרות עם עצמנו תעזור לנו למצות טוב יותר את הלמידה. שימו לב מהן שעות  הריכוז הטובות יותר שלכם (בוקר/ערב). מומלץ ללמוד חומרים מאתגרים יותר בשעות אלה, ואת החומרים הקלים יותר להשאיר לשעות של ריכוז נמוך יותר. כמו כן, שימו לב והגדירו לעצמכם,  מהי הסביבה היעילה יותר ללמידה.  יש מי שמעדיף ללמוד עם אנשים אחרים בקרבתו, ומי שזקוק ללמידה עצמאית באווירה שקטה. לעיתים, שילוב סביבות שונות בשלבים שונים עשוי להיות מיטבי.

חיזוק חיובי. הלמידה המתמשכת, לאורך זמן, יוצרת שחיקה בכוחות. חיזוקים חיוביים (בילוי, סרט, ארוחה טובה) לאחר השלמת מטלות או בעקבות עמידה בלוח הזמנים יועילו לשיפור המוראל והמוטיבציה לקראת המשימות הבאות.

פסק זמן. כשאנו שרויים בלחץ, אנו נוטים ללמידה רציפה ואינטנסיבית, מתוך רצון להספיק יותר מבלי לבזבז זמן. חשוב לזכור שההפסקה אינה פינוק. המוח זקוק להפסקות קצרות במהלך רצף הלמידה, כדי לעכל ולשמור בזיכרון את החומר וכדי לחדש את הכוחות ולהתרענן.

עקרונות לתהליך לימוד החומר

מפת דרכים. הכנת תרשימי זרימה של נושאי הלימוד בתחום מסוים עוזרת לקַבּע בזיכרון תמונה כוללת של התכנים שלמדנו ושל הקשרים ביניהם. תמונה כזו מאפשרת מבט על כלל החומר הנלמד. היא גם מחזקת את תחושת השליטה שלנו בחומר ומאפשרת לנו להתמצא בצורה ברורה ולהיווכח באיזה שלב אנו עומדים.

ארזת בעצמך? קישורים, סיפורים וראשי תיבות לסיוע בקידוד המידע שצריך לזכור, מועילים 'לארוז' את החומר בקישורים סיפוריים. למשל, לשזור פרטים שאותם מעוניינים לזכור בתוך סיפורים מוכרים , או בתוך הקשרים אישיים. אפשר גם להשתמש בראשי תיבות כדי לזכור מספר רב של פריטים שונים. ככל שמצליחים 'לארוז' יותר, קל יותר לזכור כמות רבה יותר של פריטים.

למידה אקטיבית ופרודוקטיבית. שינון החומר אינו מספיק. ככל שנעשה עיבוד משמעותי יותר, החומר יופנם בצורה יציבה יותר בזיכרון. במהלך הלימוד חשוב להתאמן גם בשליפת החומר. חיבור ואיסוף שאלות בכל נושא, ותרגול המענה עליהן הם שלב חיוני בלמידה אפקטיבית. אם נתקלים ונתקעים בקושי, יש להימנע מחשיבה הממוקדת בעצמנו ("אוי ואבוי אני גרוע ב..."). תחת זאת, רצוי להפעיל חשיבה הממוקדת בפתרון, כלומר, להתמקד בהגדרת הבעיה: לזהות מה בדיוק אינו ברור לנו, וכיצד נוכל לקבל מענה לבעיה הספציפית.

עיקר וטפל. לעיתים, מתוך רצון להבנה מרבית ואיכותית, או לחילופין מתוך רתיעה מלהגיע לחומר העיקרי שנתפס כמאיים יותר, אנו נוטים להתעמק בפרט מסוים, גם אם הוא שולי בחשיבותו. כך אנו מאבדים זמן למידה יקר. זיהוי מהיר של מצבים כאלה מסייע להתעשת, לעצור ולחזור לעיקר. חשוב להתחיל בפרטים המרכזיים והחשובים ורק אם נותר זמן להתעמק בפרטים שוליים יותר.

ללמוד מן הניסיון. תרגול החומר באופן דומה ככל האפשר לתנאים ולמבנה של המבחן מכין אותנו בצורה הטובה ביותר לתפקוד יעיל במבחן עצמו. עריכת סימולציה כזו מקטינה את אי הוודאות ומאמנת אותנו לתפקד בתנאי הבחינה תחת לחץ זמן והפרעות נוספות (מסגרת זמן זהה, רעשי רקע, מזגן מקפיא...). כך אפשר לגלות בעיות מבעוד מועד. גם חקירה בדיעבד של מבחנים ותרגילים קודמים שעשינו עשויה לסייע לזהות ולמקד בעיות וטעויות שחוזרות על עצמן וכך להתאמן ולשפר.

זכרו: היכולת להצליח אינה שרירותית והיא לא גזירת גורל. ככל שנכיר טוב יותר את עצמנו, נוכל להשתכלל ולהפיק מעצמנו את המיטב. שיהיה בהצלחה 

פרטים נוספים אודות טיפול וסדנאות להתמודדות עם חרדת מבחנים 

המרכז לייעוץ לסטודנט, בניין 407 (קומת קרקע). קבלת קהל בימים א׳-ה׳ בין השעות 14:00-09:00, טל׳ 03-5318450