Skip to main content
|

מגפת הקורונה עלולה לעורר טראומות מהעבר בקרב ניצולי שואה

מגפת הקורונה עשויה לעורר מצוקות מהעבר ולגרום לתגובות רגשיות מוגברות בקרב ניצולי שואה.

Image
פרופ' עמית שרירא

מחקר שבוצע באוניברסיטת בר-אילן במהלך היציאה מסגר הקורונה הראשון בישראל, מראה שניצולי שואה המתקשים להתמודד עם טראומות מהעבר חווים מצוקה רגשית ובדידות חמורות יותר גם בהווה. במחקר החדש נמצא שניצולים שסבלו בתקופת השואה ממחלות זיהומיות הם אלה שסובלים במיוחד במגפה הנוכחית.

המחקר, שאותו הוביל פרופ' עמית שרירא מהתוכנית לתואר שני בגרונטולוגיה ומהחוג המשולב למדעי החברה באוניברסיטת בר-אילן, בוצע בעקבות מחקרים קודמים שהעריכו את מידת החשש מהקורונה ואת מידת הבדידות בקרב האוכלוסייה הישראלית הכללית ובקרב ישראלים קשישים. המחקר הנוכחי התמקד ב-127 ניצולי שואה ונבדקים מקבוצת השוואה שהורכבה מיהודים ממוצא אירופי שלא עברו את השואה - כולם נולדו לפני 1945. המשתתפים עברו ראיונות במהלך היציאה ההדרגתית מהסגר בחודשים אפריל עד יוני 2020. נמצא שתסמינים של הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) ותחושות בדידות היו נפוצים יותר בקרב ניצולים שנדבקו במחלות זיהומיות (שחפת, דיזנטריה וכדומה) במהלך השואה, זאת בהשוואה לאנשים שלא עברו את השואה (35% לעומת 0% בנוגע לפוסט-טראומה; 53.8% לעומת 22.6% בנוגע לבדידות). יתרה מזאת, דאגות הקשורות למחלת הקורונה היו שכיחות יותר בקרב ניצולים שנדבקו במחלות זיהומיות במהלך השואה (46.2%), הן בהשוואה לניצולים אחרים (22.1%) והן בהשוואה לאנשים שלא עברו את השואה (6.5%).

"אנו יודעים שניצולי שואה רגישים יותר לאירועים רוויי מתח לאחר השואה, בעיקר כאלה המהדהדים את הטראומה מהעבר," אומר פרופ' שרירא, שמחקריו עוסקים בהעברה בין-דורית של טראומה ובזקנה. "המגפה הנוכחית מזכירה תנאים קשים שונים שהתקיימו בתקופת השואה, ביניהם בידוד ממושך, פרידה מבני משפחה (הפעם בשל מדיניות משרד הבריאות), אך בעיקר את האיום המתמשך מפני מחלה זיהומית. מסיבה זאת בחנו האם חשיפה למצוקות ספציפיות בתקופת השואה קשורה לתגובה רגשית מוגברת למגפת הקורונה."

פרופ' שרירא ועמיתותיו שיערו שרוב ניצולי השואה יחוו מצוקה נפשית מוגברת במהלך המגפה, מאחר שרבים מהם מתמודדים עדיין עם תסמיני פוסט-טראומה וקשיים רגשיים נוספים. מחקר זה הבהיר שמצוקה מוגברת נחווית בעיקר בקרב קבוצה מסוימת של הניצולים, אלה שמחלה זיהומית סיכנה את חייהם במהלך השואה. רוב הניצולים האחרים הראו עמידות מרשימה ובדידותם הייתה דומה לזאת של בני גילם שלא נחשפו לשואה באופן ישיר.

"ממצאי המחקר הראשוניים עשויים לספק לאנשי מקצועות הבריאות מידע בנוגע לקבוצות מסוימות של קשישים המצויים בסיכון גבוה לסבול ממצוקה נפשית מוגברת בזמן המגפה," מסביר פרופ' שרירא. "מדובר בניצולי שואה ובעיקר באלה שהטראומה העיקרית שלהם מתעוררת בהקשר של המגפה הנוכחית. יש לפתח התערבויות מותאמות אישית, שמטרתן להקל את המצוקה והבדידות, עבור הניצולים האלה. בין היתר יש לקיים עימם קשר רציף, לנהל שיחות עידוד, לסייע בשמירה על שגרה בריאה ומשמעותית, וזאת תוך הקפדה על הנחיות משרד הבריאות."

חשוב לומר שניצולי השואה הראו מגוון רחב של תגובות ודרכי התמודדות עם מגפת הקורונה. יש ביניהם כאלה המתמודדים היטב עם המשבר הנוכחי בעוד שאחרים חווים קשיים משמעותיים. החוקרים מציינים שהאופן שבו הניצולים מתמודדים עם המשבר נובע במידה רבה מהאופן שבו הם מתמודדים עם זיכרונות טראומטיים מהשואה. כעת מנתח פרופ' שרירא נתונים ממחקר חדש המתמקד באופן שבו צאצאיהם של ניצולי שואה מתמודדים עם המגפה הנוכחית. הוא משער שלנוכח ההעברה הבין-דורית של טראומה, חלקם יהיו רגישים במיוחד לקשיים העכשוויים.

את המחקר הוביל פרופ' שרירא בשיתוף עם מאיה פרנקל-יוסף מעמותת ניני צ'ופ (המעניקה שירותים סוציאליים ליוצאי הולנד, לרבות ניצולי שואה, ולבני זוגם ממדינות שונות) ורות מייטליס, דוקטורנטית בחוג המשולב למדעי החברה בבר-אילן.