Skip to main content
|

זרקור על מארי קירי

ב-7 בנובמבר 1867 נולדה בוורשה מריה סְקְוֹלְדוֹבְסְקָה, המוכרת כמארי קירי, אחת מדמויות המופת של המדע המודרני. קירי הייתה האדם הראשון שזכה בשני פרסי נובל והיחידה עד היום שזכתה בשני תחומים של המדעים המדויקים. 

Image
מארי קירי

פרופ' ארלין וילסון-גורדון מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בר-אילן כותבת על חייה של האישה שבנחישותה ובאהבתה למחקר המדעי, פרצה דרך ושימשה השראה לחוקרות ולחוקרים רבים.   
מריה הייתה הצעירה מבין חמשת ילדיהם של זוג מורים. כשהייתה בת שמונה, מתה אחותה הבכורה זוסיה, ושנתיים לאחר מכן נפטרה אמה. אביה, מורה למתמטיקה ופיזיקה, פוטר מעבודתו בגלל דעותיו הפוליטיות. אולם על אף המצב הכלכלי הקשה של המשפחה, האב לא ויתר על חינוך ילדיו ולימד אותם מדעים והיסטוריה בעצמו. 
בגיל 15 מריה סיימה את לימודי התיכון בהצטיינות. בגלל מצבה הנפשי הירוד, נשלחה לכפר לשנה. כשחזרה לוורשה, לא יכלה להמשיך בלימודיה האקדמיים עקב סירוב השלטונות הרוסיים לקבל נשים. מריה ואחותה ברוניה התחילו ללמוד באוניברסיטה מחתרתית. כדי לממן את לימודי הרפואה בפריז של אחותה, מריה לימדה שיעורים פרטיים ועבדה כאומנת לילדים ממשפחות עשירות.  
ב-1891, סוף סוף, הגיעה מריה לפריז כדי ללמוד פיסיקה ומתמטיקה בסורבון. היא התקיימה בדוחק והייתה צריכה להתגבר על פערי הידע והשפה. אך היא סיימה את לימודיה כמצטיינת המחזור וזכתה במלגה לחקור את הקשר בין ההרכב הכימי של חומרים ובין תכונותיהם המגנטיות. כך הצטרפה למעבדת המחקר של פייר קירי. 
ב-1895, מריה (מארי) ופייר התחתנו, וב-1897 נולדה בתם הבכורה אירן. זמן קצר לאחר מכן, השלטונות הירשו למארי להתחיל בלימודי הדוקטורט שלה, אבל בהיותה אישה, נאלצה לעבוד בצריף רעוע מחוץ לבניין המרכזי. נושא מחקרה היה - קרני אורניום - תופעה שהנרי בקרל גילה ב-1896.  
פייר הצטרף למחקר והם נעזרו במכשיר שהוא פיתח. הם גילו שהקרינה, שמארי כינתה "רדיואקטיביות", היא תכונה של אטומי האורניום עצמם. בנוסף גילו יסודות רדיואקטיביים חדשים, פולוניום (על שם פולניה, מולדתה של מארי) ורדיום. כדי להפיק את היסודות האלו היה צורך לעבוד עם כמויות אדירות של עפרות. אז לא ידעו על הנזק בריאותי הנגרם מחשיפה לקרינה רדיואקטיבית. כל שלושת החוקרים חלו כתוצאה מחשיפה ממושכת לקרינה.  
ב-1903 קיבלה מארי תואר דוקטור לפיזיקה. זמן קצר לאחר מכן, החליטה ועדת פרס נובל להעניק את הפרס בפיזיקה לפייר ובקרל אבל לא למארי. פייר סירב לקבל את הפרס בלעדיה, ובסוף הפרס הוענק לשלושתם. ב-1906, פייר נהרג בתאונת דרכים וב-1910 והיא זכתה לבדה בפרס נובל לכימיה על גילוי היסודות פולוניום ורדיום. אך מה שהניע אותה כל חייה, הביא בסופו של דבר גם למותה. מארי קירי נפטרה ב-1934 ממחלה שגרמה הקרינה שחקרה.