Skip to main content
|

זרקור על הפנתרים השחורים

ב-19 במאי 1971, במהלך חגיגות המימונה, טבעה ראש הממשלה דאז גולדה מאיר, את הביטוי "הם לא נחמדים". ד"ר אבי פיקאר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן חוזר אל האירוע ולכוונותיה האמתיות של גולדה

Image
הפנתרים השחורים

שמועות רבות נפוצו על "הם לא נחמדים". היו שטענו שהמילים ביטאו את יחסה של גולדה לחברי תנועת הפנתרים השחורים, אחרים אמרו שהיא התכוונה לכל המזרחים. הנסיבות הקונקרטיות, עמדותיה של גולדה ופעילותה במהלך השנים מעמידים את המשפט הזה באור אחר.

גולדה מאיר שימשה בכמה תפקידים חשובים לפני שמונתה לראשות הממשלה. כשרת העבודה היא הקימה מוסדות וגופים שיתנו שירות לעולים חלשים ויגבירו את השוויון. בהזדמנויות רבות דיברה נגד הניכור שיש בקרב הוותיקים כלפי העולים. דאגתה לעולים במעברות ובעיירות הפיתוח בלטה בישיבות ממשלה. כשרת החוץ לחמה למען העלייה ממרוקו, גם נגד פטרונה דוד בן-גוריון. אולם הדברים נבלעו בשל התבטאות אחת שהוצאה מהקשרה, היום לפני 50 שנה.

הפנתרים השחורים החלו לפעול בחורף 1971. במהלך חגיגות המימונה של אותה שנה, התפרצו פעילי הפנתרים השחורים לאחת מבמות האירוע בגן סאקר בירושלים. המארגנים מנעו מהפנתרים לדבר, ולפי דיווחי העיתונים החלה מהומה אלימה. ראש הממשלה, שהתכוונה לנאום בחגיגה, נמנעה מלעשות זאת.

כעבור חודש, התקיימה הפגנה נוספת של הפנתרים, שהתפתחה להפגנה אלימה. בשיא המהומה הושלך בקבוק תבערה אל השוטרים (האירוע החריג כונה "ליל הפנתרים"). בשעות שבהן מרכז העיר ירושלים סער, התקיים בבית העירייה טקס הענקת אזרחות כבוד לגולדה, שהדי המהומות חדרו אליו.

למחרת, ב-19 במאי 1971, התקיים אירוע סיום חגיגות המימונה, אליו הוזמנה גולדה. נאומה הוקדש לאחדות העם על רקע ההפגנה האלימה בערב הקודם. גולדה דיברה על מיזוג גלויות וצמצום הפער בין העדות, הזכירה את פגישתה עם הפנתרים ודחתה את הטענות שבכך נתנה להם לגיטימציה. "איך יכולה יד יהודית להתרומם בישראל ולהשליך בקבוקי מולטוב על יהודים?" צוטטה גולדה במעריב. בקריאת ביניים אמר מארגן האירוע שאול בן שמחון, שהוא נפגש עם הפנתרים והם "דווקא בחורים נחמדים". בתגובה השיבה גולדה שאלה המשליכים בקבוקי מולטוב על שוטרים "אינם בחורים נחמדים".

בדיווחי העיתונות זכתה ההתבטאות לאזכור שולי, אך בהמשך צברה תאוצה. הפנתרים הפגינו עם הסיסמה "גולדה, אנחנו כן נחמדים", יותר ויותר ציטוטים של הביטוי נשמעו בציבור. כעבור כמה חודשים דרשה גולדה מבן שמחון שיבהיר שדבריה כוונו רק כלפי זורקי בקבוקי תבערה ולא כלפי כל הפנתרים. בן שמחון נעתר, אך ללא הועיל. בגולדה דבק דימוי של מתנשאת על המזרחים, וכל פעולותיה בשנים שקדמו לכך נבלעו בסערת ה"לא נחמדים"