האלה מאיה

שמה של מאיה מקושר לרעיון הגידול, שכן משמעותו המילולית היא "גדול יותר" והרי, בחודש מאי הצמחים נהיים גדולים יותר, כיאה למהלך הטבעי בחודש המוקדש לאחת מאלות הפריון שרומי ירשה מהיוונים. בזמן הזה בשנה גם הימים מתארכים והטמפרטורות עולות.

מאיה נחשבת לאשת אל האש והרי הגעש וולקנוס. בקלנדאי של מאי, ראש החודש, כוהני וולקנוס הקריבו למאיה חזירה הרה. האלה סמלה גידול באופן כללי, אך בעיקר התפתחות בצמחיה. מאיה זוהתה עם אלת האדמה, שבמיתולוגיה גם לה הקריב וולקנוס חזירה הרה, ומצד שני זוהתה עם האלה הטובה Bona Dea, שסמלה בעייני הרומאים את פריון הנשים, צניעות, רפואה והגנה לרומי ואזרחיה.

המשורר אובידיוס הציע שהמאיה שנתנה את שמה לחודש מאי לא הייתה אחרת מאשר בכורת הפליאדות – בנות הטיטאן אטלס ונימפת הים פליאונה. לאחר שנכנעה לפיתויו של מלך האלים, יופיטר/זאוס, ילדה מאיה את מרקוריוס/הרמס, שליח האלים. באידים (יום לציון אמצע החודש) של מאי, נערך טקס לכבודו של מרקוריוס כפטרון הסוחרים ו"מגדיל ההכנסות", כינוי ששוב מבוסס על רעיון הגדילה והצמיחה. הבלבול בין שתי האלות בשם מאיה נמשך לאורך הדורות וקשה לקבוע איזו גרסה נכונה.

באופן כללי, מתקיימות במהלך חודש מאי חגיגות מגוונות לשבח הצמחייה, הפרחים ומקורות המים. כאשר הצרפתים שינו את שמות החודשים בלוח השנה שלהם בעקבות המהפכה, חודש מאי נהייה חודש פלוֺרֵאַל, מלשון פרח, וכך שימר את רעיון הצמיחה שתאם את מזג האוויר וגם נשאר נאמן למסורת שנבעה מהתרבות הרומית. ה-ludi florales, החגיגות המוקדשות לאלת הפרחים פלורה, התקיימו אף הן בתחילת חודש מאי.

את חודש מאי נהגו הרומאים לייצג כאיש לא צעיר ולא זקן, לבוש גלימה רחבה עם שרוולים ארוכים ובידיו סלסלת פרחים, כשטווס שוכב לרגליו. קיימת מסורת נוספת הסוברת שחודש מאי מוקדש למאיורס (majores), האזרחים הוותיקים ואבי-אבות האומה הרומית. אם נקבל את הייחוס הזה, החודש העוקב, יוני, לא יהיה חודשה של האלה יונו, אלא חודש הצעירים, ה-juniores!