היפרדות אוקראינה מרוסיה

ב-1 בדצמבר 1991, אוקראינה נפרדה מרוסיה והכריזה על עצמאות. ד"ר ברק בוקס, ממכון אירופה, בית-הספר לתקשורת והמחלקה למדעי-המדינה באוניברסיטת בר-אילן כותב על האירוע שממשיך להדהד עד היום.

מהלך ההיפרדות של רוסיה מאוקראינה היה מפתיע, אך מספר נקודות על ציר הזמן ניבאו את התוצאה הסופית. כבר בחודש מרץ 1991, תושבי מערב אוקראינה הביעו תמיכה בעצמאות במשאל עם שקיים נשיא רוסיה מיכאיל גורבצ'וב במטרה לשמור על המבנה המסורתי של ברית-המועצות (שקרסה זמן קצר אחר כך). ב-24 באוגוסט, זמן קצר אחרי ניסיון הפיכה שנכשל בברית המועצות נגד רפורמות שהנהיג גורבצ'וב כנשיא המדינה שהייתה עדיין קיימת, הצביע הפרלמנט באוקראינה על החלטה שהובילה לעצמאותה. נשיא רוסיה החדש, בוריס ילצין, התייחס למצב כאל משבר נקודתי שניתן לפתרון ושיגר לאוקראינה משלחת חירום, כדי לדון בצורך להכיר בשינויי גבול עמה ולא בעצמאות כוללת. אך כאמור, אוקראינה החליטה על דרך עצמאית.

רוסיה ואוקראינה חולקות שורשים משותפים משנת 988 לאחר הספירה, בדמות קבלת הדת האורתודוכסית על ידי ולדימיר הראשון נסיך נובוגרוד, וקייב, שהיא ערש התרבות של שתי המדינות. לכן, החברה הרוסית וגם הפוליטיקאים היו המומים לנוכח הקמת חבר המדינות החדש שהחליף את ברית-המועצות, ושבמסגרתו אוקראינה הפכה למדינה עצמאית.

גם במבנה זה נמשכה דומיננטיות רוסית בכמה נושאים שיצוצו ביתר שאת בשנים הבאות: הראשון, כניסת הצבא הרוסי לחצי האי-קרים (החשוב לרוסיה כמוצא לים-השחור ומשם לים-התיכון) וסיפוחו בפועל לאחר הפגנות של קבוצות פרו-רוסיות, הצבעת הפרלמנט המקומי על ההיפרדות וקבלתה במשאל-עם. הנושא השני הוא מלחמת רוסיה-אוקראינה שפרצה בפברואר 2022, לאחר כניסת כוחות רוסיים לאוקראינה במטרה לתמוך במחוזות הבדלניים לוגנסק ודונייצק. משם התרחבה המלחמה לתוך אוקראינה בואכה קייב, ואיימה להפוך לסכסוך עולמי בין נאט"ו ובין רוסיה כבימי המלחמה הקרה. השלכותיה החמורות של המלחמה משפיעות על הכלכלה העולמית. לדוגמה: אוקראינה היא יצואנית חיטה מרכזית וכך ייצור הדגנים נפגע, הופסקה הזרמת גז רוסי בצינור נורדסטרים לגרמניה ומרכז אירופה לפני החורף, וסנקציות כלכליות שהוטלו על רוסיה בעקבות המלחמה משפיעות אף הן על הזירה העולמית.

על רקע זה, לעתיד היחסים בין המדינות יש השלכות חשובות על העולם כולו. פתרון כולל אינו נראה באופק, על אף שמתנהל משא-ומתן בין רוסיה ובין אוקראינה בטורקיה. לשתי המדינות נשיאים כריזמטיים, פוטין ברוסיה וזלנסקי באוקראינה, המציגים עמדות נחושות. ניתן להקיש מסכסוכים קודמים, אף באזורנו, לפיהם השגת הפסקת אש במצב הקיים - כדי להגיע לרגיעה שממנה ניתן יהיה להתחיל בהליכי שיקום האוכלוסייה, ההריסות והנזקים - תועיל לנהל את המשך השיחות ולהשיג הסדר כלשהו, שלא באווירת המלחמה. סביר שהצדדים לא יגיעו לפתרון משביע רצון לשתי המדינות ולבדלנים באוקראינה, אך ניתן יהיה להתקדם באופן יסודי יותר לקראת השגת סטטוס-קוו כלשהו, שיוריד את מידת הסכנה לאירופה ולעולם כולו.