Skip to main content
|

פיתוח שיטות הוראה חדשות

ד"ר ארז שיינר מהמחלקה למתמטיקה מפתח שיטת הוראה הנותנת מצד אחד מענה לצורך בלמידה עצמית ומצד שני משפרת את זמן ואיכות ההוראה

Image
ארז שיינר

 

בשנים האחרונות תפקיד המרצה השתנה - במקום פיקוח מהלוח, עליו להוביל את הכיתה גם באופן מקוון. הסטודנטים מבצעים חלק ניכר מהלמידה באופן עצמאי, וחלק מכלי המקצוע נרכשים בין היתר מהחברים לספסל הלימודים. הכירו את ד"ר ארז שיינר מהמחלקה למתמטיקה באוניברסיטת בר-אילן, שלתפיסתו ההישגים שייכים לתלמידים ואילו חוסר ההצלחה הוא באחריות המרצה. "התפקיד שלנו כמרצים הוא לעורר עניין, להדריך, לבאר, להקשיב, לאתגר, לפרגן ומעל הכול, לשים את טובת הכיתה במקום הראשון", הוא מסביר.

ד"ר שיינר רכש את שלושת תאריו באוניברסיטת בר-אילן. לתואר הראשון שלו הוא למד במקביל לתיכון. הוא זכה פעמיים בתואר מרצה מצטיין מטעם האוניברסיטה. פעם אחת נכלל בין 12 המרצים מעוררי ההשראה בארץ מטעם התאחדות הסטודנטים הארצית, ובשנה לאחר מכן הופיע ברשימת "מרצים נוספים שעשו לכם את השנה".

בעשור האחרון הוא פועל בשני ערוצים שמתחילים להתכנס יחדיו: מצד אחד בניית כלים ללמידה עצמית ואינטראקטיבית כמו אתר math-wiki, סרטונים קצרים ב-youtube, מערכת תרגול XI עם מנוע מתמטי, וצילום ההרצאות; מצד שני שיפור איכות זמן ההוראה כמו שעות קבלה בסגנון מורה-מחנך בכל מקצועות שנה א', סימולציות בתקופת המבחנים, והוראה חווייתית.

"היום אנחנו מודעים יותר לשונות בין התלמידים. אחדים יכולים ללמוד שעה ברצף בקצב איטי, ואחרים היו מעדיפים להכפיל את מהירות המציאות באחת וחצי. יש תלמידים שמסכמים במחברת או במחשב, ואחרים מעדיפים להתרכז בשמיעה. יש שמעדיפים ללמוד בקבוצות, ויש ששמים אטמי אוזניים ומעמידים פנים שאינם שומעים אותך," מסביר ד"ר שיינר את אתגרי ההוראה.

בימים אלה הוא עוסק בשיטת הוראה חדשה, המנסה לתת מענה לצרכים שהציג. התלמידים בכיתה צופים בסרטונים קצרים שהוכנו מבעוד מועד, במכשירים שלהם, בקצב שלהם. לעיתים הם מתעכבים על נקודה כזו או אחרת, לעיתים מתייעצים עם חבריהם, לפעמים שואלים אותו. חלק מסיימים את זמן הצפייה ומנצלים את הזמן למתוח רגליים (או להציק לאחרים), וחלק מנצלים אותו עד תום. בזמן הצפייה קו המחשבה אינה נקטע על ידי שאלות של אחרים, וכאשר הקשב והריכוז אובדים – אפשר לגרום למרצה לחכות ולא לרוץ הלאה. לאחר הצפייה המרצה והתלמידים מנהלים דיון על הנקודות המובנות פחות, חוקרים דוגמאות נוספות, ולומדים על העיקר והתמונה הגדולה. "כל תלמידה או תלמיד שלוקחים משהו חיובי מהשיעורים איתי עושים אותי מאושר," אומר ד"ר שיינר.