בר-דעת, הפודקאסט של אוניברסיטת בר-אילן

המילה "גיהנום" מופיעה בברית החדשה 12 פעמים, בקוראן 400 פעמים ובמקרא - אפילו לא פעם אחת. מהי המחשבה היהודית לגבי הגיהנום ומה קורה לאחר המוות? דוקטור דרור ארליך מסביר מדוע קיים בכלל העונש החמור כל-כך שכל העולם מכיר באותו השם - גיהנום.

שיבת ציון לאחר הצהרת כורש הייתה אמורה להיות יריית הפתיחה בבנייתו של בית המקדש השני. למה התעכבו שבי ציון עם הבנייה? לאחר שתיארה את חזון המקדש בימי הנביא יחזקאל בגלות בבל, ד"ר טובה גנזל מהחוג הרב תחומי למדעי היהדות מתארת את המשבר האמוני שחוו שבי ציון בחזרתם לארץ ישראל, ומסבירה מה היה תפקידם של נביאי ישראל באותה התקופה. מראיינת: שי קלוט.

בפרקים האחרונים של ספר יחזקאל, מתואר חזון הקמתו של בית המקדש על רקע ההתרחשות ההיסטורית של גלות בבל. ד"ר טובה גנזל מהפקולטה למדעי היהדות מדברת על על החזון ובמיוחד על נקודת מבטו של הנביא יחזקאל כלפי בית המקדש. מראיינת: שי קלוט

לחקר הפמיניזם במקרא יש שני כיוונים – הלוחמני והמגשר. שניהם יקראו את אותן המילים, אך יפרשו אותן אחרת. האם ניתן להפגיש את האידאולוגיה הפמיניסטית עם רעיונות המקרא? פרופ' יעל שמש, מהמחלקה לתנ"ך מדברת על המפגש הזה.
עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
<a href="https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat" rel="ugc noopener noreferrer" target="_blank">⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat</a>

ליד שער שכם, נמצא אתר מסתורי ולא מוכר בשם: "קברי המלכים". ד"ר יעל אסקוחידו מהמחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו מספרת את סיפורו של האתר - איך התקבעה הסברה כי שם קבורים מלכי ישראל, שלמה ודוד, ומי הייתה הלני, המלכה שהתגיירה ותרמה רבות לתושבי העיר ירושלים.

האמונה כי האדם אינו כלה עם מות גופו וכי הוא עתיד להישפט על ידי אלוהים אחרי מותו - רווחת בעם ישראל למרות שכמעט ואין לה התייחסות בתנ"ך עצמו. ד"ר יושי פרג'ון מהמחלקה לתנ"ך מדבר על שאלות הקיום אחרי המוות ביהדות ועל הוויכוחים הלוהטים שעוררו שאלות אלה בתקופת חז"ל.

משה מנדלסון, הפילוסוף יהודי-גרמני שחי במאה ה-18 בברלין, היה היהודי הבולט ביותר בנאורות האירופית ומקור השראה לתנועת ההשכלה. מה הייתה דעתו לגבי עליה מוקדמת לארץ ישראל? כיצד נאבק באפליה כנגד היהודים? כיצד התמודד כיהודי בעל זהות עמוקה עם האתגר המודרני? פרופ' שמואל פיינר מהמחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו מדבר על חלומותיו וסיוטיו של משה מנדלסון.

כיצד ניתן להשתמש בטכנולוגיות הדימות כדי לאבחן מחלות סרטן ולטפל בהן
מהם כלי הדימות שבאמצעותם ניתן לגלות סרטן, וכיצד ניתן לשפר אותם? פרופ' שרון רוטשטיין מהמחלקה לכימיה מתארת את טכנולוגיות הדימות המצויות בשימוש הרפואה בימינו, ומסבירה כיצד המעבדה שהיא עומדת בראשה מפתחת דרך חדשה לזיהוי וטיפול במחלות הסרטן באמצעות נחושת. פיתוח זה מוגן בפטנט שנרשם על ידי ביראד- חברה למחקר ופיתוח.
<a href="⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠" target="_blank" rel="ugc noopener noreferrer">עקבו אחרינו גם בוואטצאפ </a>

איך ניתן להנדס את מערכת החיסון של חולי הסרטן ולרתום אותה כדי לפגוע בצורה ממוקדת בתאים הסרטניים ולהביא לריפוי? פרופ' סיריל כהן מהפקולטה למדעי החיים מדווח מחזית המחקר בתחום האימונותרפיה

חיידקים, פטריות, נגיפים, טפילים, או מיקרוביום בשמם המדעי, משפיעים על השמנה, מצבי רוח והיבטים נוספים בחיינו. ד"ר שי בל מהפקולטה לרפואה לוקח אותנו לסיור בגוף האדם, עורך לנו היכרות עם המחלות הנפוצות ביותר במערב ומסביר על דרכי טיפול אפשריות.

פרופ' גל ידיד מהפקולטה למדעי החיים והמרכז הרב תחומי לחקר המוח, מסביר מהי האפיגנטיקה וכיצד ניתן להיעזר בשינויים הגנטיים המתרחשים בגופנו לצורך טיפול במצבי פוסט טראומה.

מדוע המדענים מתקשים למצוא תרופה לסרטן המוח - גליאובלסטומה, שאחוזי ההחלמה ממנו הם פחות מאחוז אחד? פרופ' אריה גרוזמן מהמחלקה לכימיה מציג את סוג הסרטן הקטלני, ומסביר כיצד המחקר בתחום זה יכול להוביל לייצור תרופה לריפוי המחלה.
עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat