Skip to main content
|

חיידקי המעיים והשפעתם על ההתנהגות

מהי תרומתם של חיידקי מערכת העיכול לתינוקות? ומה הקשר בין חיידקים אלה ובין התפתחות המוח וההתנהגות? הכירו את פרופ' עמרי קורן מהפקולטה לרפואה שחוקר את חיידקי המיקרוביום

Image
עמרי קורן

מהי תרומתם של חיידקי מערכת העיכול לתינוקות ב-1,000 הימים הראשונים לחייהם, כלומר בתקופת ההיריון והינקות? ומה הקשר בין חיידקי מערכת העיכול ובין התפתחות המוח ושינויי התנהגות? שאלות אלה עומדות במרכז מחקריו של פרופ' עמרי קורן מהפקולטה לרפואה של בר-אילן.

בתחום הראשון, פרופ' קורן ושותפיו חוקרים גם מהי תרומת החיידקים לסיבוכי הריון כגון סוכרת הריון, רעלת הריון ולידה מוקדמת. לאחרונה פרסמו שכבר בשליש הראשון להריון ניתן לראות שינויים הקשורים לאוכלוסיות החיידקים בנשים שעתידות לפתח סוכרת הריון. בנוסף הראו שמתן אנטיביוטיקה לעכברים בשלבים ראשונים בחיים עלולה לגרום לשינויים התנהגותיים ופיזיולוגים, אותם ניתן לשנות באמצעות מתן פרוביוטיקה.

תחום מחקרו השני של פרופ' קורן עוסק בקשר שבין חיידקים ובין התנהגות חברתית בכלל ואלימות בפרט. קורן ושותפיו מראים שלנוכחות חיידקים יש השפעה מרגיעה על התנהגות אלימה של העכבר או הזבוב. מחקר זה מומן לאחרונה על ידי מענק מחקר יוקרתי של האיחוד האירופאי (ERC consolidator grant). כעת החוקרים מנסים להבין מהם המנגנונים שבאמצעותם החיידקים משפיעים על ההתנהגות.

פרופ' קורן גם מנסה לשלב בין תחומי העניין. לדוגמה, האם מתן אנטיביוטיקה לתינוקות בגילים מוקדמים (ואף במהלך הריון) ישפיע על התפתחות המוח ומערכת החיסון וכתוצאה מכך ייראו שינויים התנהגותיים בילדות?

פרופ' קורן בולט בעולם בתחום חקר המיקרוביום. בארבע השנים האחרונות נמצא ברשימת המדענים המצוטטים בעולם (האחוזון העליון). במהלך הפוסט-דוקטורט באוניברסיטת קורנל, הוא היה הראשון שאפיין את תפקיד חיידקי מערכת העיכול במהלך הריון תקין אצל נשים, וכן השתתף בפרויקט המיקרוביום האנושי שנועד לזהות את כל החיידקים בגוף אדם בריא.

נוסף על פעילותו המחקרית, פרופ' קורן כיהן כיושב ראש ועדת הקבלה ללימודי רפואה במסלול הארבע-שנתי של בר-אילן, ושימש כיושב ראש הוועדה לתארים מתקדמים עד לאחרונה. הוא מרצה בבתי ספר ובקהילה בהתנדבות ושותף בתכנית ״מדען ברשת״ של מכון דוידסון.

"במהלך הדוקטורט שלי נולד בני הבכור שחלה במחלה אוטואימונית והתחלתי להתעניין בתרומת החיידקים להתפתחות תקינה ובריאה בתקופה זו הנקראת 1,000 הימים הראשונים לחיים, ולכן החלטתי לחקור את המיקרוביום ההומני" מספר פרופ' קורן.

פרופ' קורן צופה שבעתיד נשתמש הרבה יותר בפרוביוטיקה (אפילו כתחליף לתרופות בחלק מהמקרים). "הפרוביוטיקה תהיה מותאמת אישית הן ברמת הזנים, האדם והמחלה," הוא אומר. "בעתיד גם ניתן יהיה להשתמש בחיידקים לניבוי מצבי חולי."

מיקרוביום - האם חיידקי מעיים משפיעים על ההתנהגות?>>>

סוכרת - היקף המחלה ודרכים למניעתה>>>

מניעת סוכרת עם "ספרת הגליל" - מיזם יחיד מסוגו>>>