Skip to main content
22.11.2021 | יח כסלו התשפב

"נפחית בחצי את מספר חולי הסוכרת החדשים"

פרופ' נעים שחאדה, יו"ר מיזם "ספֵרת הגליל", מדבר על היקף מחלת הסוכרת בגליל ועל האסטרטגיות למניעה

תמונה
shhade

מספר חולי הסוכרת, כמו גם מספרם של האנשים והנשים המוגדרים כטרום סוכרתיים, הולך וגדל בעולם ובישראל. בפריפריה המצב חמור במיוחד ונדרשת התערבות שתמנע סיבוכים בקרב החולים ותבלום את מספר המצטרפים החדשים למעגל החולים בסוכרת. מיזם "ספֵרת הגליל", שצמח בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן בגליל ושותפים לו גורמים רבים במערך הרפואה, במשרדי הממשלה, בשלטון המקומי ובאקדמיה הוקם במטרה לטפל ולשפר את המצב. 

איך מתכוונים אנשי ספֵרת הגליל לממש את המטרה הזאת? פרופ' נעים שחאדה מהקריה הרפואית רמב"ם, מבכירי האנדוקרינולוגים בישראל ויו"ר המיזם, מדבר על חזון הפרויקט ומשימותיו.

יש היום בעולם 460 מיליון חולי סוכרת, והצפי הוא שמספר זה יגיע למעל 600 מיליון בעוד 20 שנה. "זוהי מגפה גדולה מאוד שמתעצמת, אומר פרופ' שאחדה. הסיבות לגידול במספר החולים כוללות גורמים שליליים, אך גם חיוביים. מצד אחד אנו עדים לגידול באוכלוסייה, וליותר גורמי סיכון כמו השמנה, מעבר מאורח חיים פעיל ליושבני ושינוי בתזונה ממזון טבעי עשיר בסיבים למזון מעובד; מצד שני גם העלייה בתוחלת החיים הכללית והעלייה בתוחלת החיים של חולי הסוכרת באופן ספציפי תורמות לשכיחותה של המחלה באוכלוסייה.

ומה המצב בארץ? בישראל חיים כ-600 אלף חולי סוכרת, ועוד 900 עד מיליון אנשים ונשים המאובחנים כטרום-סוכרתיים. לדברי פרופ' שחאדה, השיעור דומה לזה הקיים בארה"ב או אירופה. הטרום-סוכרתיים הם קבוצה חשובה ומעניינת כי בכל שנה עד 8% מהם יהפכו לחולי סוכרת, הם מצויים בתחום אפור שבין סוכרת ובין בריאות. "אם אנחנו באמת רוצים להפחית את מספר חולי הסוכרת, זאת קבוצת הסיכון החשובה ביותר, שנלך לטפל ולהתערב בה בספרת הגליל באמצעות שינוי באורח החיים והוספת תרופות פשוטו וזולות," הוא אומר. "בעזרת התערבויות כאלה אפשר להוריד את שיעור המעבר ב-50%"

פרופ' שחאדה מציין שהתפרסמו דיווחים ומחקרים בעולם על התערבות באוכלוסיית הטרום-סוכרתיים, והם מאששים שבדגש נכון על אורח חיים בריא – תנועה, תזונה והורדת משקל - ניתן להוריד בשיעור גבוה את הסיכון להידרדרות מטורם-סוכרת לסוכרת. אחד מהמחקרים המפורסמים בתחום זה נעשה בפינלנד, פורסם ב-2006, והראה ששינוי באורח חיים עשוי לצמצם תחלואה ב-43%. נמצא שהשינויים החיוביים בבריאות, שהושגו במהלך התערבות של ארבע שנים, נשמרו גם אחריה למשך שבע שנים לפחות. לשינוי הבריא באורח החיים ולהורדת משקל יש אפקט חיובי לא רק על סוכרת, אלא גם על הלב, כלי הדם, רמת השומנים בדם ועל הסיכון לפתח סרטן שנגרם מהשמנת יתר, מציין פרופ' שחאדה. "אנחנו משפיעים על גורמי התמותה העיקריים בעולם ובישראל. אמנם הכותרת היא סוכרת, אבל זאת התערבות בריאה במחלות רציניות אחרות."

בעוד שתמונת הסוכרת הכללית בישראל דומה לזאת שנראית במדינות מפותחות אחרות, המצב בגליל חמור יותר. "הגליל הוא פריפריה," מזכיר פרופ' שחאדה. "פריפריה גם גאוגרפית וגם סוציו-אקונומית, לצערנו. קיימים פרסומים של מדדים שמבוצעים על ידי התוכנית הלאומית למדדי האיכות לרפואת הקהילה בישראל, שמציגה את הדברים בהתאם למצב הסוציו-אקונומי. למשל, מבחינת חולי סוכרת המוגדרים כמאוזנים, אנחנו עומדים על 68%. אבל אם נסתכל על אלה שמעמדם הסוציו-אקונומי גבוה, נראה שאצלם האיזון הטוב מגיע ל-80% ואילו אצל אלה שבמעמד סוציו-אקונומי נמוך, שיעור האיזון יורד ל-58%." זהו פער עצום, שמתקיים לדברי פרופ' שחאדה מאחר שרבים מחולי הסוכרת בגליל הם נתמכי רווחה (בחמש הערים שבהם פועלת היום ספרת הגליל, כמחצית מהחולים בסוכרת מסוג 2 הם נתמכי רווחה). "זה נובע מקושי בנגישות וביכולת להשיג אוכל בריא ותרופות מתאימות. למרות שבישראל יש את סל התרופות מהטובים בעולם, עדיין יש נתחי אוכלוסייה שמתקשים להשיג תרופות גם במחיר הנמוך," הוא מציין. "לעתים חולה שואל את הרוקח איזו תרופה יותר חשובה כי הוא לא יכול להרשות לעצמו לרכוש את כל התרופות שלהן הוא זקוק. גם ההשכלה והמודעות לאורח חיים בריא ולפעילות גופנית נמוכות יותר באוכלוסיות החלשות."

המצב הסוציו-אקונומי מהווה גורם סיכון גם להשמנה, שהיא בתורה הגורם המשמעותי ביותר להתפתחות סוכרת. "לפני 100 שנה השמנה הייתה מחלה של עשירים, אבל היא הפכה למחלה של מעוטי יכולת," אומר פרופ' שחאדה. "למרות שאנחנו מדינה עם תזונה ים תיכונית מומלצת, לצערי האוכל היותר בריא הוא יותר יקר ומעוטי היכולת לא תמיד יכולים להשיג אותו." ניכר שאחד מגורמי השורש לשיעורים הגבוהים של סוכרת וטרום-סוכרת בפריפריה הישראלית הוא עוני, ואת זה ספרת הגליל לא תוכל לפתור. לכן האסטרטגיה היא מתן כלים זמינים וישימים גם עבור אנשים החיים בעוני. תוצר לוואי של הצלחה בתחום הזה יהיה מניעת הנטל שיוצרת הסוכרת על משפחות המתמודדות ממילא עם קושי כלכלי.

על פי הנתונים, אין ספק שיש יותר סוכרת בצפון ושהיא פחות מאוזנת שם. "האיזון הוא הגורם החשוב ביותר, חד-משמעית, למניעת סיבוכי סוכרת או לפחות דחייתם, "אומר פרופ' שחאדה. הסיבוכים המשמעותיים ביותר שהוא מציין הם עיוורון המופיע בגילאים 60-20 בשל פגיעה ברשתית העין ובכלי הדם בעין, אי ספיקת כליות קיצונית המצריכה דיאליזה (45%-50% ממטופלי הדיאליזה הם חולי סוכרת), קטיעות גפיים, פגיעה בעצבים, מחלות לב ושבץ מוחי – כל אלה שכיחים יותר אצל הסוכרתיים. איזון מטבולי טוב מפחית את הסיכון לפתח את הסיבוכים האלה.

פרופ' שחאדה מסביר שההתערבות במסגרת מיזם ספרת הגליל מתחלקת לארבע זרועות:

מניעה -  בזרוע זאת הרשות המקומית היא הישות המרכזית שדרכה מבוצעת ההתערבות. השותפים הם קופות החולים, ארגונים סוציאליים, משרדים ממשלתיים ושירותי הרווחה. בכל ישוב ממופות החוזקות והחולשות, ובהתאם מבוצעות התערבויות בתחום החינוך, הצעת שירותיהם של מדריכות ומדריכי בריאות, טיפוח בתי ספר שוחרי בריאות, הכנסת תוכניות של משרד הבריאות כמו "אפשרי בריא" ובנית מסלולי הליכה, בהמשך יבוצעו פרויקטים של הערכת מצב כוללת.

שליטה ואיזון – כאן מדובר בהתערבות ישירה בכל מה שקשור לאיכות הטיפול הישיר במטופלים הסוכרתיים כדי להבטיח איזון מטבולי יותר טוב שימנע סיבוכים. ההתערבות כוללת חינוך המטופל או המטופלת ומתן טיפול מתאים, וניסיון להבין מדוע ההיענות לטיפול נמוכה. "זה נעשה בזכות שיתוף פעולה מלא שהצלחנו לבנות עם קופות החולים והתערבות בעזרת רופאי המשפחה לטובת איזון יותר טוב," אומר פרופ' שחאדה. "הרופאים שעובדים איתנו עוברים קורס בחינוך לסוכרת. הם מקבלים תעודה המוכרת מארגון רופאי המדינה לרופאי סוכרת כדי לשפר את הידע והשירות שהם נותנים למטופלים."

טיפול (care) – כאן ההתמקדות היא בשירותים נלווים, הנגשת טיפולים ובדיקות, בין היתר בעזרת ניידת שתאפשר לבצע את כל הבדיקות שחולי וחולות סוכרת אמורים לעשות כל שנה, כמו בדיקות דם, שתן, בדיקות כלי דם, עיניים וכו' – בפגישה אחת תוך שעה. הניידות יגיעו לנקודות החמות, לרוב שכונות חלשות, והמטופלים יעברו את כל הבדיקות במקום וכך לא יאלצו לבזבז ימי עבודה, נסיעות וכסף. הגעת הניידת תיקבע בהתאם למיפוי שכונות שבהן יש יותר אנשים שזקוקים לשירות. פרופ' שחאדה מציין שיש ניסיון בעולם עם ניידות דומות לטיפול במחלות שונות. מעבר להנגשת הטיפול, הניידת תאפשר לקבל תמונה כוללת על מצב הסוכרת באוכלוסייה, וניתן יהיה ללמוד ממנה על הפעלת ניידות דומות לטיפול במצבים נוספים כמו מחלות גריאטריות.

מחקר – "יש לנו הרבה מחקרים בקנה שמתייחסים לרפואה מותאמת אישית למטופל," מציין פרופ' שחאדה. "הרפואה המותאמת אישית-חברתית מתייחסת לכל מיני גורמים כמו גנטיקה שמשפיעים על התגובה לטיפול או מסבירים מדוע במשפחות מסוימות יש יותר מקרים של סוכרת. מבוצעים מחקרים גם בתחום המיקרוביום (אוכלוסיית חיידקי המעי), שידוע שיש לו השפעה על תחלואה ואיזון. בהיבט החברתי ייבחנו היבטים כמו זמינות של אוכל בריא, חינוך, התאמה תרבותית ושפתית של שירותי הבריאות לאוכלוסייה, והיענות לטיפול. נוסף על כך, מהנדסים יבדקו את התוכניות העירונית, ואת רמת ההליכתיות (walkability) בישוב" (כאמור, ההתערבות כוללת שירותים של מדריכי ומדריכות הליכה כחלק מהעידוד לפעילות גופנית).

המחקרים יעסקו כמובן גם בטיפול התרופתי. אחת המהפכות הרציניות בתחום זה היא תרופות לסוכרת שלא רק מאזנות את הסוכר, אלא גם מגנות על אברי המטרה שנמצאים בסיכון כמו לב וכליות. פרופ' שחאדה מציין שתרופות כאלה מוכרות בסל התרופות עבור חלק גדול מהחולים. "נשפר את השימוש בתרופות האלה ונעלה את האחוזים של הטיפול הנאות. להערכתי זה מצמצם כמעט ב-30% פגיעה בלב או בכליות,  וזה דבר אדיר."