Skip to main content
|

המעבר לשעון חורף

ב-29 לאוקטובר תעבור ישראל לשעון חורף. ענת פנטי מהתוכנית למדע טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר-אילן החוקרת את מדיניות האושר, כותבת מדוע עדיף להישאר דווקא עם שעון הקיץ

Image
שעון חורף

הדיון בנושא שמירת שעון הקיץ בישראל, עולה מחדש בכל שנה, גם בעקבות העובדה כי רק כ 70 מדינות בעולם מעבירות כיום את השעון לשעון חורף וקיץ, וגם כי אירופה החליטה כבר לבטל את המעבר לשעון החורף, החלטה שתצא לפועל בשנים הקרובות. אחת הסיבות להעדפת שעון הקיץ היא העלויות הנחסכות למשק כתוצאה מעוד שעת אור אחת בלבד בחודשי החורף. (בארץ תומחרה שעה כזו ב 350 מליון שקלים, בשנת 2019) סיבה משמעותית נוספת לכך היא ההשפעה של השעון על הבריאות, הפיזית והנפשית.

מחקרים מלמדים כי השיבוש של השעון הביולוגי, משפיע על הבריאות הפיזית והנפשית. לדוגמה, אובחנה תופעה של יותר הפרעות שינה, וכן עליה בהתקפי לב שקורים בשבוע שאחרי המעבר לשעון חורף.  יש גם עליה בתאונות ובבטיחות בדרכים, בשל הצורך ללכת ברחובות או לנהוג בשעות החשיכה.

מבחינה נפשית, אמנם קשה לקשור קשר סיבתי ישיר בין השעה הנוספת ביום לבין התפרצות של תסמיני דכאון וחרדה. עם זאת יש מחקרים המצביעים על הופעתה של תסמונת הדיכאון העונתי שמושפעת ישירות משינוי השעון, וכן על עליה בצריכה של אלכוהול וסמים בתקופה זו.

אך גם ללא קשר סיבתי מוכח, רבים באוכלוסייה חשים את השפעות שעון החורף על בשרם. הדכדוך הקל כשהשמש שוקעת מוקדם, הקושי לקום מהספה לאימון ספורט בחושך, הירידה הכללית בחשק לצאת מהבית. לעומת זאת עוד שעה של אור מאפשרת לנו להשאר במשרד ולסיים את המטלה, ללכת ברגל לסידורים, לבלות עוד שעה בגינה עם הילדים, ולצאת לריצה כשעדיין מואר בחוץ.

במדינות מסוימות אפילו נעשה החישוב המשוקלל של העלויות הנלוות למשק באמצעות תמחורם של עליה בצריכה של שירותים רפואיים נפשיים ואובדן פריון עבודה ישיר, להתפתחות של תסמינים נפשיים, אובדן הכנסה ממיסוי ועליה בשכיחות השימוש בשירותי רווחה. והסכומים מצטברים לידי מיליונים רבים. באוסטרליה למשל, נחשבות בעיות נפשיות כגורם השלישי בגודלו המעמיס על מערכות הבריאות אחרי סרטן ומחלות לב.

מדיניות אושר משפיעה על חוקי המדינה כך שיתמקדו באיכות החיים ולאו דווקא בצמיחה הכלכלית. במקרה של שמירה על שעון הקיץ, אין סתירה בין הגורמים, והתועלת הכלכלית עולה בקנה אחד עם רווחתם האישית של התושבים. השארת השעון על כנו, תוביל לתרומה ניכרת לתוצר הלאומי הגולמי בשעות עבודה, שעות צריכה בחנויות, וגם תתרום לשמירה על הבריאות. בד בבד שעת האור הנוספת תשמור על מצב הרוח, על הלכידות החברתית ועל האיזון הרגשי בקרב האזרחים.

רוצים לדעת עוד על התוכנית למדע, טכנולוגיה וחברה? היכנסו