בר-דעת, הפודקאסט של אוניברסיטת בר-אילן

בספרו "איש הישר בעיניו: אי-לגליזם בחברה הישראלית", דיבר פרופ' אהוד שפרינצק על התרבות הישראלית שלעיתים מקלה ראש במקרים של אי ציות לחוק. פרופ' אשר כהן מבית הספר לתקשורת בוחן את היחס לחוק בתרבות הישראלית ומסביר את תופעת אי הציות, שחוזרת ומופיעה מתקופת המנדט הבריטי ועד הגל השני של הקורונה.

כמה מהקונפליקטים הגדולים של החברה הישראלית הם חרדים וצבא, השד העדתי, מעמד האישה וההבדל התרבותי בין תיירים ובין ישראלים בהנצחת אירועים. פרופ' חיים נוי, מבית הספר לתקשורת, חקר את ספר המבקרים במוזיאון גבעת התחמושת והגיע למסקנות על החברה הישראלית.

קליטתם של יהודי צפון אפריקה בשנותיה הראשונות של המדינה ופיזורם בישובי הפריפריה עוררו טענות חריפות על אפליה עדתית. ד"ר אבי פיקאר, מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, מדבר על פרוטוקולים מישיבות הממשלה ומשרד הקליטה בשנות המדינה הראשונות החושפים באופן חד משמעי שאכן הייתה אפליה.

מה עומד במרכז הדיון סביב לימודי הליבה? ומדוע הם ממשיכים להיות סלע המחלוקת בין החרדים לחברה הכללית ובין החרדים לבין עצמם? פרופ' קימי קפלן מהמחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו יורד לעומקה של סוגיית לימודי הליבה המלווה את החברה הישראלית החל מראשית ימי המדינה – עם גיבושו של הסטטוס קוו של בן גוריון, ועד לימינו. מראיינת: שי קלוט.<a href="⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠" target="_blank" rel="ugc noopener noreferrer">עקבו אחרינו גם בוואטצאפ </a>

למה חשוב לשמר מורים איכותיים במערכת החינוך, וכיצד ניתן לעשות זאת בתקופה שבה רבות ממדינות העולם סובלות ממחסור באנשי הוראה? פרופ' אורלי שפירא-לשצ'ינסקי מהתוכנית למנהיגות וניהול מערכות חינוך, ראשת המכון לאינטגרציה חברתית מהפקולטה לחינוך, חושפת את מאפייני המחסור במורים במערכת החינוך בישראל וברחבי העולם, ומציעה פתרונות אפשריים לשימור מורים איכותיים.<a href="https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat" rel="ugc noopener noreferrer" target="_blank">⁠עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠</a>

שנים ספורות לאחר קום המדינה הפכה מדיניות העלייה לסלקטיבית, בעיקר כלפי יהודי צפון אפריקה. הסוכנות הציבה ליהודי המגרב קריטריונים נוקשים לעלייה, למרות הסכנה שנשקפה להם. ד"ר אבי פיקאר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, מתאר את מאורעות התקופה ומסביר כיצד חל השינוי שהוביל את ההנהגה בארץ ישראל להכות על חטא לאחר שמרוקו הפכה לעצמאית.

עם התפתחותה של התנועה הציונית במשך השנים, חלו שינויים בעמדתה לגבי השאלה: האם לתמוך במדיניות עליה המונית או להעדיף עלייה סלקטיבית. ד"ר אבי פיקאר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה, מדבר על הצמתים בהיסטוריה הישראלית שבהם הפכה השאלה העקרונית לדילמה הרת גורל ולצורך להכריע בין טובת הארץ לבין טובת העם.

דתיים וחילונים, שומרי מצוות ובלייני שבת, כולם חיים יחד תחת אותה ממשלה, עם חיכוכים תכופים ואידאולוגיות שונות. האם למרות הכול, הציונות יכולה לחיות בשלום עם התפיסה הדתית? ד"ר טובה גנזל מחוג הרב תחומי למדעי היהדות חושבת שכן ומציעה דרך.

לפני כ-100 שנים הוקם המושב הראשון בארץ ישראל – נהלל. פרופ' עירית עמית כהן, מהמחלקה לגאוגרפיה וסביבה, בוחנת את התמורות שחלו בנהלל מאז הקמתו ובהתיישבות החקלאית כולה. בנוסף, היא מדברת על אתגרי העתיד בשימור ייחודו של המושב ונכסי מורשתו. מראיינת: שי קלוט

מה הקמעות מספרים לנו על רוח התקופה? וכיצד הם משקפים את הישראליות? ד"ר אפרת פרידנזון הריסון מהמחלקה לאומנות יהודית, מסבירה מהו קמע, ומה מספר לנו האופן שבו מעצבים ומעצבות בוחרים לעצב קמעות - על רוח התקופה.

כיצד קבע האו"ם את גבולותיה של מדינת ישראל בנובמבר 1947? והאם החלטה שכזו הייתה יכולה להתקבל על ידי האו"ם היום? בפרק מיוחד לכבוד כ"ט בנובמבר, פרופ' אלעד בן דרור מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון, צולל ליסודות תוכנית החלוקה, מדבר על השינויים שחלו באו"ם במהלך השנים, ותוהה לגבי השפעתו של המוסד הזה על מעמדה של ישראל בימנו אלה.<a href="https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat" target="_blank" rel="ugc noopener noreferrer">עקבו אחרינו גם בוואטצאפ</a>

מה התרחש בצפת במהלך מלחמת העצמאות? כיצד פעלו תושבי המקום ומה אפשר ללמוד מהם היום? ד"ר ברק בוקס מהמחלקה למדעי המדינה ובית-הספר לתקשורת, מתאר את השתלשלות האירועים בצפת בתקופת מלחמת העצמאות ומנתח את היחסים בין אנשי היישוב היהודי לתושבים הערבים ולמנדט הבריטי.