Skip to main content

Prof. Arie Zaban, Bar-Ilan University President

Image
Arie Zaban
Arie Zaban

Prof. Arie Zaban was inaugurated President of Bar-Ilan University in October 2017. Previously he served as Vice President for Research and as the founding Director of the Bar-Ilan Institute for Nanotechnology and Advanced Materials

As a researcher, Prof. Zaban has been a powerful force in materials science and renewable energy, with over 22,000 citations (h-index = 73) with over 230 publications in refereed journals, 5 book chapters and 75 invited lectures. In recent years, he has developed next-generation photovoltaic cells based on metal oxides using a combinatorial methodology, perovskite solar cells, transparent conductive electrodes, and aluminum-air batteries. To assure this research has a positive impact, he has founded five companies based on eight of his patents. Now as President, Prof. Zaban has spearheaded the Impact Centers to guide multidisciplinary teams of Bar-Ilan researchers as they use their expertise to solve pressing real-world challenges.

Prof. Zaban has been a member of the Israel National Council for Research and Development, of the National Academic Renewable Energy Steering Committee, and of the Israeli Government Advisory Committee on Alternative Fuels. He has garnered numerous prizes, among them the ICS Prize for Outstanding Young Scientist, the Michael Landau Research Prize in Renewable Energy, the IVS Research Excellence Prize and the Israel Chemical Society Prize of Excellence, the Kolthoff Prize from the Technion.

Prof. Zaban joined Bar-Ilan as a bachelor’s degree student after completing his service as a pilot in the Israeli Air Force. Today he and his wife Racheli have four children and four grandchildren.

Prof. Zaban presents his vision in his inaugural speech given when he became Bar-Ilan University president. 

נאום כניסה לתפקיד

י"ב בתשרי תשע"ח, 2 באוקטובר 2017 

"חברי הנהלת האוניברסיטה, חבר הנאמנים, ומועצת הנאמנים,חברי סגל אקדמי ומינהלי, ידידים ועמיתים לדרך, משפחתי היקרה, מכובדי כולם!

החודש, לפני שלושים שנה, נכנסתי בשערי אוניברסיטת בר-אילן והתחלתי את לימודיי לתואר הראשון. לפני עשרים שנה, לאחר שסיימתי בארה"ב פוסט-דוקטורט באלקטרוכימיה, שבתי לכאן כחוקר וּמרצה.לפני עשור הייתה לי הזכות החד-פעמית, להקים כאן את המכון לננו-טכנולוגיה ולעמוד בראשו במשך שבע שנים.

הנשיא דאז, פרופ' משה קווה, נתן את אמונו בחבריי ובי, והעניק לנו הזדמנות נדירה לעצב את המכון החדש כמיטב הבנתנו. שׁטנו על כנפי הדמיון - והחזון היה למציאוּת. עיניכם הרואות: המבנה הזה המרשים בחיצוניותו, ועדיין עיקר עוצמתו בתוכנו: בחוקריו המעולים, בּמעבדות המשוכללות במחקר ובתוצרים המהפכניים. זהו מוקד מצוינוּת רב-תחומי של חמישים ותשע קבוצות מחקר, הכוללות כשש- מאות מדענים: פרופסורים, עמיתי מחקר וּסטודנטים. מכון הננו הוא פרויקט ציוני-לאומי ממדרגה ראשונה, שתרם משמעותית לשדרוג מעמדן של בר- אילן וּמדינת ישראל בעולם המדע. אני מתעכב על המכון לא רק מפני שזהו הבית האקדמי שלי, אלא משום שאני רואה בו מודל מוצלח לאקדמיה במיטבה.

מגוָבה שבעים אלף רגל, רואים היטב שכדור הארץ אכן עגול. זו עובדה ידועה, אבל אין כמראה עיניים. מבט-העל מחדד תובנות. כולנו נקראים להביט מעת לעת מלמעלה, ולשאול את עצמנו: מה השגנו עד כה? מהם האתגרים העומדים בפנינו? ומהם היעדים אליהם אנו שואפים? ציפייה זו יש לי, בראש ובראשונה, מעצמי - בוודאי עם כניסתי לתפקידי החדש כּנשיא האוּניברסיטה. זו מלאכה מורכבת.

בר-אילן הוא מוסד מפואר ששורשיו עמוקים ופּארותיו מסועפות. אבל, עולמנו המשתנה תדיר בקצב מסחרר, מחייב אותנו להתמודד עם האתגרים החדשים בכל המרחב האקדמי, אם אנו חֶפצים להוביל וּלהשפיע. אני משוכנע, שעם הכוחות המעולים שיש לנו כאן - אנשי הסגל האקדמי, אנשי הציבור בארץ ובעולם והתורמים יש לנו את הכלים, היכולות, והמינהלי והאנרגיות הנחוצות להצליח במשימה.

החזון של האוניברסיטה, הנבנה במשותף על ידי האקדמיה, ההנהלה ואנשי ציבור, מזה מספר חודשים, יהיה הבסיס למסע המשותף שלנו- של כולנו- והוא נשען על חמישה אדנים:

האחד: התקדמות בדירוג הבינלאומי.
זהו מדד בעל חשיבות קריטית לעתיד האוניברסיטה. הוא מהווה זרז ואינדיקציה חשובה לשיפור מתמיד בפרמטרים של מצוינות אקדמית, של איכות המחקר וההוראה ושל השפעה בינלאומית.

כאן משתלב גם ההיבט השני בחזון: האימפקט.
האימפקט כקונספט, מייצג גישה חדשה למחקר אקדמי שפיתחנו בשנתיים האחרונות. ניתן בו דגש על אתגר משותף העומד לפתחם של קבוצת חוקרים, ולא על התחום המדעי שממנו הם מגיעים. תחילתו של האימפקט במחקר מוּנע אתגרים. 11 "מרכזי אימפקט" פועלים כיום בבר‐אילן, מהם בתנופת עשייה ואחרים בשלבי הקמה. במרכזים אלו חוברים חוקרים וּסטודנטים מתחומים שונים, המתמודדים עם בעיות מורכבות שפתרונן צפוי להביא לשינוי משמעותי בעולמנו. המרכזים חולשים על טווח רחב של תחומי עניין, שהשפעתם עשויה להיות חברתית, כלכלית, פוליטית, טכנולוגית, רפואית או תרבותית. אַל לנו להסתפק במצוינות אקדמית; עלינו להיות גוף מוביל ומשפיע על כל תחום מתחומי חיינו.

האדן השלישי המרכיב את החזון שלנו הוא הוראה מתקדמת.
העולם האקדמי עובר תהליכים דרמטיים, שיחייבו גם שינוי עומק בדרך בה אנו מלמדים. הוראה דיגיטלית היא מרכיב חשוב בשינוי זה אבל אין זו חזות הכל! ההון האנושי המצוין שלנו יוסיף לעמוד בחזית ההוראה כדי להכשיר את טובי האקדמאים והמדענים של הדורות הבאים. הסטודנטים מצפים לחוויית למידה אחרת, ואני בטוח שנשכיל לתת להם אותה.

הפן הרביעי מדגיש את הצורך בפעילות בינלאומית.
זהו כלי חשוב מאד להשבחת ההוראה, להעצמת היצירתיות, לקידום הפיתוח והחדשנות. שיתופי פעולה בינלאומיים ורב-תרבותיוּת, הוּכחו כמניעים חדשנות ויוצרים אימפקט.המציאות מלמדת, כי ככל שהמחקר והמדע נובעים מציבור מגוון ורב-תרבותי
יותר, כך היצירתיות משתבחת; והתוצאות- בהתאם. על כן, אין פלא, שישראל היא כיום "אוּמת החדשנות"; זה קורה, במידה רבה, הודות לפסיפס החברתי העשיר המרכיב אותה. אנו שואפים שכולם, דתיים, חילוניים, חרדים וערבים, ארבעת השבטים על פי הנשיא רבלין, יראו בבר-אילן את ביתם האקדמי.

היסוד החמישי, בבחינת אחרון חביב, הוא ההיבט היהודי.
היהדות היא המסד והטפחות של אוניברסיטת בר אילן. היא לא רק כרטיס הביקור שלנו, היא טבועה אצלנו בדי.אן.איי. כידוע, אנו בעיצומה של השנה השבעים למדינת ישראל. דומני, כי בגיל שבעים כבר מותר לנו לדבר בקול צלול ובשיח פתוח על יהדותנו בארץ ובתפוצות, כמרכיב בלתי נפרד מהעשייה שלנו. הציבור הישראלי והעולם היהודי ראויים למוסד אקדמי, שהלך מחשבתו שזוּר במסורת היהודית של אומה זו; אקדמיה שרואה בּפעילותה במדינת היהודים משמעות עמוקה, אקדמיה המשלבת יהדות עם מדע.

הקמפוס שלנו פּלוּרליסטי ומגוּון דיו כדי להיות המקום, בה"א הידיעה, לא רק למחקר יהודי שיטתי ומעמיק ולא רק ללימוד תורה לשמה, אלא גם להשפעה רחבה בתחום זה על המרחב היהודי בארץ ובעולם. בּמגילת היסוד של האוניברסיטה נכתב בין היתר, כי היא תהיה "עץ חיים למורשת עם עולם, לערכי נצחים של תורת אמת, חכמה ומוסר, שלום וצדק עולמיים; והייתה נווה חכמה לחכמי לב, מחדשי ימינו כקדם במדע ובמחקר...". נאמנים לרוח זו ולדרך שהתוו לנו מניחי המסד שלה, נוסיף ונשקוד על פיתוח האוניברסיטה ועל שגשוגה. בכך, נמלא גם את אחד מייעודיו של האדם, להשתתף במעשה הבריאה.

בר אילן כבר נסקה לגבהים ורשמה הישגים כבירים. אך בעתיד הקרוב היא עתידה להעפיל לפסגות חדשות, בזכות החוקרים המעולים בהובלת הרקטורית, פרופ' מירי פאוסט, ובזכות הסטודנטים המצוינים והסגל המינהלי, המקצועי והמסור, שיקדמו את חזון האוניברסיטה. עשייה אדירה זו קורמת עור וגידים תחת הנהגת יושב-ראש חבר הנאמנים העולמי, מר מיכאל יסלזון וסגניו; יושב-ראש מועצת הנאמנים וועדת הקבע, ד״ר ליפא מאיר; והודות לתמיכה ולסיוע של ידידינו, אנשי חבר הנאמנים מועצת הנאמנים והתורמים, ועל כך נתונה לכם הוקרתי.

זו הזדמנות גם להודות לנשיאה היוצא של האוניברסיטה, פרופ' דניאל הרשקוביץ, שלו שלוחה ברכת דרך צלחה.

לבסוף, אני מבקש להוקיר באופן אישי את בני משפחתי הקרובים, על הדרך שעשו אתי וּלצדי, בתמיכה אין קץ: את אבי ואמי, חיים ורחל צבן; את חותני, אפרים ז״ל ומרגוט פלסר; את ילדינו המדהימים, מלידה ומנישואים: רועי וחן, איתי ונעמי, ליאל ואיתמר, ואור הצעירה שבחבורה; את נכֶדנו- עידו, גונב הלבבות; והוקרה אין סופית לרחלי, על החכמה, התמיכה, החברות והאהבה שמלוות אותי כמעט 35 שנים.

אני מייחל לכך, שאשכיל להוביל את האוניברסיטה, יד ביד עם כולכם, בדרך שתגשים את ציפיתיו של נשיאה הראשון, פרופ' פנחס חורגין, כפי שכתב לדוד בן גוריון: שיהיה זה "מוסד אשר בּרבות הימים יתרום תרומה נשגבה להתפתחות הרוחנית, התרבותית והמדעית של המדינה, וּלחוסן נפש אומתנו בתפוצות".

אני שב ומודה לכולכם על האמון ועל ברכת הדרך, מייחל לשנה טובה ומבורכת לכם, לבני משפחותיכם ולכל בית ישראל

היוּ ברוכים, דרך צלחה לכולנו".

ראש לשכת הנשיא

ד"ר אפרת בודנר 03-5318599, President.Office@biu.ac.il

בלשכת הנשיא

מלגות הנשיא לדוקטורנטים מצטיינים
יועצת הנשיא הממונה על הוגנות מגדרית

Prof. Arie Zaban, Bar-Ilan University President