Skip to main content

נשיא האוניברסיטה, פרופ' אריה צבן

תמונה
Arie Zaban
אריה צבן

פרופ' אריה צבן הוא חוקר בעל מוניטין בינלאומיים בתחום מדע החומרים והאנרגיה החלופית. הוא  נמנה עם מקימי המכון לננוטכנולוגיה ולחומרים מתקדמים באוניברסיטת בר-אילן, והיה הראשון שעמד בראשו. את כהונתו כנשיא האוניברסיטה החל ב-2017.

בתפקידו הקודם, כסגן נשיא למחקר, וגם היום כנשיא, מוביל פרופ' צבן את הקמתם של מרכזי האימפקט, המבוססים על גישה חדשנית של מחקר מוּנַע-אתגרים.

מרכזי האימפקט מזַמנים יחד חוקרים וסטודנטים מתחומי אקדמיה שונים, המתמודדים עם בעיות מורכבות, שפתרונן מכוון להביא לשינוי בעל חשיבות בעולמנו. אחד-עשר מרכזי אימפקט בתחומי ידע שונים פועלים כיום בבר-אילן, מהם בשלבי הקמה, מהם בתנופת עשייה וחלקם כבר גייסו משאבים להמשך הפעילות.

כמה ממחקריו הבולטים של פרופ' צבן מתמקדים בשימוש בנקודות קוונטיות ובננוטכנולוגיה, במטרה לאפשר הדפסת קולטי שמש ובכך להוזיל את מחירם ולהרחיב את טווח היישומים שלהם. עשרה פטנטים רשומים על שמו, וכך גם פיתוחים נוספים המבוססים על אנרגיה סולארית, ופיתוח סוללת אלומיניום-אוויר נטענת במים, המאריכה את טווח הנסיעה של מכוניות חשמליות. עבודתו המדעית של פרופ' צבן פורסמה במאות מאמרים בכתבי עת אקדמיים מובילים ובספרים. פרסומיו עוסקים באנרגיה פוטו-וולטאית, סוללות, חומרים להמרה ואחסון אנרגיה, ועוד. מחקריו של פרופ' צבן הובילו להקמתן של ארבע חברות הזנק המיישמות שמונה מהפטנטים שפיתח.

פרופ' צבן שותף בכמה תוכניות לחינוך לחיסכון באנרגיה ולשימוש באנרגיה חלופית בבתי ספר ובמוסדות אקדמיים. כמו כן, הוא חבר בוועדה הממשלתית למקורות אנרגיה חלופית ומשמש כסגן יו"ר הקונסורציום הישראלי לפתרונות אנרגיה סולארית. הוא זכה בשלל מענקים ופרסים יוקרתיים, ובהם פרס האגודה הישראלית לכימיה לחוקר המצטיין, מלגת רוטשילד, מלגת לוי אשכול, פרס לנדאו למחקר באנרגיה מתחדשת ופרס האגודה הישראלית לוואקום לחוקר המצטיין.

פרופ' אריה צבן, בוגר בר-אילן בכימיה (בהצטיינות), סיים את התואר השלישי בבר-אילן באלקטרוכימיה בהצטיינות יתרה. לאחר שהשלים שנתיים של פוסט-דוקטורט במעבדה הלאומית לאנרגיה חלופית בקולורדו שבארה"ב, הצטרף לסגל הבכיר של בר-אילן. צבן שירת בחיל האוויר כטייס קרב. הוא מתגורר בשוהם, נשוי לרחלי, אב לארבעה וסב לנכד אחד.

נאום כניסה לתפקיד

י"ב בתשרי תשע"ח, 2 באוקטובר 2017 

"חברי הנהלת האוניברסיטה, חבר הנאמנים, ומועצת הנאמנים,חברי סגל אקדמי ומינהלי, ידידים ועמיתים לדרך, משפחתי היקרה, מכובדי כולם!

החודש, לפני שלושים שנה, נכנסתי בשערי אוניברסיטת בר-אילן והתחלתי את לימודיי לתואר הראשון. לפני עשרים שנה, לאחר שסיימתי בארה"ב פוסט-דוקטורט באלקטרוכימיה, שבתי לכאן כחוקר וּמרצה.לפני עשור הייתה לי הזכות החד-פעמית, להקים כאן את המכון לננו-טכנולוגיה ולעמוד בראשו במשך שבע שנים.

הנשיא דאז, פרופ' משה קווה, נתן את אמונו בחבריי ובי, והעניק לנו הזדמנות נדירה לעצב את המכון החדש כמיטב הבנתנו. שׁטנו על כנפי הדמיון - והחזון היה למציאוּת. עיניכם הרואות: המבנה הזה המרשים בחיצוניותו, ועדיין עיקר עוצמתו בתוכנו: בחוקריו המעולים, בּמעבדות המשוכללות במחקר ובתוצרים המהפכניים. זהו מוקד מצוינוּת רב-תחומי של חמישים ותשע קבוצות מחקר, הכוללות כשש- מאות מדענים: פרופסורים, עמיתי מחקר וּסטודנטים. מכון הננו הוא פרויקט ציוני-לאומי ממדרגה ראשונה, שתרם משמעותית לשדרוג מעמדן של בר- אילן וּמדינת ישראל בעולם המדע. אני מתעכב על המכון לא רק מפני שזהו הבית האקדמי שלי, אלא משום שאני רואה בו מודל מוצלח לאקדמיה במיטבה.

מגוָבה שבעים אלף רגל, רואים היטב שכדור הארץ אכן עגול. זו עובדה ידועה, אבל אין כמראה עיניים. מבט-העל מחדד תובנות. כולנו נקראים להביט מעת לעת מלמעלה, ולשאול את עצמנו: מה השגנו עד כה? מהם האתגרים העומדים בפנינו? ומהם היעדים אליהם אנו שואפים? ציפייה זו יש לי, בראש ובראשונה, מעצמי - בוודאי עם כניסתי לתפקידי החדש כּנשיא האוּניברסיטה. זו מלאכה מורכבת.

בר-אילן הוא מוסד מפואר ששורשיו עמוקים ופּארותיו מסועפות. אבל, עולמנו המשתנה תדיר בקצב מסחרר, מחייב אותנו להתמודד עם האתגרים החדשים בכל המרחב האקדמי, אם אנו חֶפצים להוביל וּלהשפיע. אני משוכנע, שעם הכוחות המעולים שיש לנו כאן - אנשי הסגל האקדמי, אנשי הציבור בארץ ובעולם והתורמים יש לנו את הכלים, היכולות, והמינהלי והאנרגיות הנחוצות להצליח במשימה.

החזון של האוניברסיטה, הנבנה במשותף על ידי האקדמיה, ההנהלה ואנשי ציבור, מזה מספר חודשים, יהיה הבסיס למסע המשותף שלנו- של כולנו- והוא נשען על חמישה אדנים:

האחד: התקדמות בדירוג הבינלאומי.
זהו מדד בעל חשיבות קריטית לעתיד האוניברסיטה. הוא מהווה זרז ואינדיקציה חשובה לשיפור מתמיד בפרמטרים של מצוינות אקדמית, של איכות המחקר וההוראה ושל השפעה בינלאומית.

כאן משתלב גם ההיבט השני בחזון: האימפקט.
האימפקט כקונספט, מייצג גישה חדשה למחקר אקדמי שפיתחנו בשנתיים האחרונות. ניתן בו דגש על אתגר משותף העומד לפתחם של קבוצת חוקרים, ולא על התחום המדעי שממנו הם מגיעים. תחילתו של האימפקט במחקר מוּנע אתגרים. 11 "מרכזי אימפקט" פועלים כיום בבר‐אילן, מהם בתנופת עשייה ואחרים בשלבי הקמה. במרכזים אלו חוברים חוקרים וּסטודנטים מתחומים שונים, המתמודדים עם בעיות מורכבות שפתרונן צפוי להביא לשינוי משמעותי בעולמנו. המרכזים חולשים על טווח רחב של תחומי עניין, שהשפעתם עשויה להיות חברתית, כלכלית, פוליטית, טכנולוגית, רפואית או תרבותית. אַל לנו להסתפק במצוינות אקדמית; עלינו להיות גוף מוביל ומשפיע על כל תחום מתחומי חיינו.

האדן השלישי המרכיב את החזון שלנו הוא הוראה מתקדמת.
העולם האקדמי עובר תהליכים דרמטיים, שיחייבו גם שינוי עומק בדרך בה אנו מלמדים. הוראה דיגיטלית היא מרכיב חשוב בשינוי זה אבל אין זו חזות הכל! ההון האנושי המצוין שלנו יוסיף לעמוד בחזית ההוראה כדי להכשיר את טובי האקדמאים והמדענים של הדורות הבאים. הסטודנטים מצפים לחוויית למידה אחרת, ואני בטוח שנשכיל לתת להם אותה.

הפן הרביעי מדגיש את הצורך בפעילות בינלאומית.
זהו כלי חשוב מאד להשבחת ההוראה, להעצמת היצירתיות, לקידום הפיתוח והחדשנות. שיתופי פעולה בינלאומיים ורב-תרבותיוּת, הוּכחו כמניעים חדשנות ויוצרים אימפקט.המציאות מלמדת, כי ככל שהמחקר והמדע נובעים מציבור מגוון ורב-תרבותי
יותר, כך היצירתיות משתבחת; והתוצאות- בהתאם. על כן, אין פלא, שישראל היא כיום "אוּמת החדשנות"; זה קורה, במידה רבה, הודות לפסיפס החברתי העשיר המרכיב אותה. אנו שואפים שכולם, דתיים, חילוניים, חרדים וערבים, ארבעת השבטים על פי הנשיא רבלין, יראו בבר-אילן את ביתם האקדמי.

היסוד החמישי, בבחינת אחרון חביב, הוא ההיבט היהודי.
היהדות היא המסד והטפחות של אוניברסיטת בר אילן. היא לא רק כרטיס הביקור שלנו, היא טבועה אצלנו בדי.אן.איי. כידוע, אנו בעיצומה של השנה השבעים למדינת ישראל. דומני, כי בגיל שבעים כבר מותר לנו לדבר בקול צלול ובשיח פתוח על יהדותנו בארץ ובתפוצות, כמרכיב בלתי נפרד מהעשייה שלנו. הציבור הישראלי והעולם היהודי ראויים למוסד אקדמי, שהלך מחשבתו שזוּר במסורת היהודית של אומה זו; אקדמיה שרואה בּפעילותה במדינת היהודים משמעות עמוקה, אקדמיה המשלבת יהדות עם מדע.

הקמפוס שלנו פּלוּרליסטי ומגוּון דיו כדי להיות המקום, בה"א הידיעה, לא רק למחקר יהודי שיטתי ומעמיק ולא רק ללימוד תורה לשמה, אלא גם להשפעה רחבה בתחום זה על המרחב היהודי בארץ ובעולם. בּמגילת היסוד של האוניברסיטה נכתב בין היתר, כי היא תהיה "עץ חיים למורשת עם עולם, לערכי נצחים של תורת אמת, חכמה ומוסר, שלום וצדק עולמיים; והייתה נווה חכמה לחכמי לב, מחדשי ימינו כקדם במדע ובמחקר...". נאמנים לרוח זו ולדרך שהתוו לנו מניחי המסד שלה, נוסיף ונשקוד על פיתוח האוניברסיטה ועל שגשוגה. בכך, נמלא גם את אחד מייעודיו של האדם, להשתתף במעשה הבריאה.

בר אילן כבר נסקה לגבהים ורשמה הישגים כבירים. אך בעתיד הקרוב היא עתידה להעפיל לפסגות חדשות, בזכות החוקרים המעולים בהובלת הרקטורית, פרופ' מירי פאוסט, ובזכות הסטודנטים המצוינים והסגל המינהלי, המקצועי והמסור, שיקדמו את חזון האוניברסיטה. עשייה אדירה זו קורמת עור וגידים תחת הנהגת יושב-ראש חבר הנאמנים העולמי, מר מיכאל יסלזון וסגניו; יושב-ראש מועצת הנאמנים וועדת הקבע, ד״ר ליפא מאיר; והודות לתמיכה ולסיוע של ידידינו, אנשי חבר הנאמנים מועצת הנאמנים והתורמים, ועל כך נתונה לכם הוקרתי.

זו הזדמנות גם להודות לנשיאה היוצא של האוניברסיטה, פרופ' דניאל הרשקוביץ, שלו שלוחה ברכת דרך צלחה.

לבסוף, אני מבקש להוקיר באופן אישי את בני משפחתי הקרובים, על הדרך שעשו אתי וּלצדי, בתמיכה אין קץ: את אבי ואמי, חיים ורחל צבן; את חותני, אפרים ז״ל ומרגוט פלסר; את ילדינו המדהימים, מלידה ומנישואים: רועי וחן, איתי ונעמי, ליאל ואיתמר, ואור הצעירה שבחבורה; את נכֶדנו- עידו, גונב הלבבות; והוקרה אין סופית לרחלי, על החכמה, התמיכה, החברות והאהבה שמלוות אותי כמעט 35 שנים.

אני מייחל לכך, שאשכיל להוביל את האוניברסיטה, יד ביד עם כולכם, בדרך שתגשים את ציפיתיו של נשיאה הראשון, פרופ' פנחס חורגין, כפי שכתב לדוד בן גוריון: שיהיה זה "מוסד אשר בּרבות הימים יתרום תרומה נשגבה להתפתחות הרוחנית, התרבותית והמדעית של המדינה, וּלחוסן נפש אומתנו בתפוצות".

אני שב ומודה לכולכם על האמון ועל ברכת הדרך, מייחל לשנה טובה ומבורכת לכם, לבני משפחותיכם ולכל בית ישראל

היוּ ברוכים, דרך צלחה לכולנו".

ראש לשכת הנשיא

ד"ר אפרת בודנר 03-5318599, President.Office@biu.ac.il

בלשכת הנשיא

מלגות הנשיא לדוקטורנטים מצטיינים
יועצת הנשיא הממונה על הוגנות מגדרית

לשכת נשיא האוניברסיטה