מנהיגות רפואית נשית, אמיצה ולא מתפשרת

כשריי ביטון הייתה נערה, תלמידה בתיכון בפריפריה שנעדר הזדמנויות בסיסיות כמו בחינות בגרות ברמה של 5 יחידות, אף אחד לא יכול היה לדמיין לאן היא עוד עשויה להגיע, ואת כל מה שעתיד לקרות לה. אף אחד חוץ מריי עצמה, שהחליטה שהיא לא תיכנע לנסיבות. היום, ד"ר ריי ביטון היא חלק משמעותי במערכת הבריאות הישראלית: היא בוגרת אוניברסיטת בר-אילן, רופאה מומחית בנפרולוגיה, מנהלת מחלקה בבית החולים ברזילי, לוחמת אמיצה למען זכויות הרופאים המתמחים, קצינה במילואים, אם מסורה לשלוש בנות, ומעל הכל - אחת ממובילות חזון הרפואה השוויונית בישראל.

המסלול הארוך ללימודי הרפואה
במקום לוותר, ריי בחרה להתחזק. את המסלול שהוביל אותה ללימודי הרפואה היא החלה במכינה האקדמית באוניברסיטת בן גוריון. אחרי שסיימה את תעודת הבגרות שלה בהצטיינות, המשיכה לתואר ראשון ברפואת חירום שגם אותו סיימה בהצטיינות. בהמשך קיבלה מלגת לימודים מקרן אייסף, שזיהתה את הפוטנציאל שלה ותמכה בה לאורך כל הדרך. בעזרת המלגה עברה ללמוד רפואה בהונגריה, ולאחר מכן התקבלה לתוכנית התלת-שנתית בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן בגליל. ושם בפקולטה בצפת, לצד ההשכלה הרפואית הגבוהה, התחזקו בה גם הקשר הקרוב עם הקהילה, המחויבות החברתית ותחושת השליחות.

בין החלוק הלבן למדי הקרב
באירועי השבעה באוקטובר איבדה ד"ר ביטון את גיסה האהוב, אל״ם רועי לוי ז״ל. אך גם בתוך הצער הכבד והכאוס הרגשי שהביאה אתה מלחמת חרבות ברזל, לא עצרה לרגע והמשיכה לפעול למען אחרים. למרות שהייתה פטורה משירות, היא התנדבה ללא היסוס למילואים וטיפלה בפצועים בקו האש, כשהלב שלה קרוע בין האובדן האישי לשליחות הרפואית.

המאבק הבלתי מתפשר לזכויות הרופאים המתמחים
כשהתמחתה ברפואה פנימית באסותא אשדוד, נחשפה ד"ר ביטון לתנאי העבודה הקשים של הרופאים הצעירים שכללו תורנויות של 26 שעות רצופות, עומסים בלתי נסבלים, ושחיקה מערערת. היא החליטה למחות ולפעול לשינוי המצב וב-2019, נבחרה לעמוד בראש ארגון "מרשם" – ארגון הרופאים המתמחים. עם תינוקת בת חודשיים בידיה, היא התייצבה מול המצלמות, מול חברי הכנסת, ומול מקבלי ההחלטות והובילה את אחד המאבקים הציבוריים המשמעותיים ביותר במערכת הבריאות של העשור האחרון.

הבטחה לרפואה איכותית בפריפריה
כמנהלת מחלקה פנימית ד' בבית החולים ברזילי, ד"ר ביטון נחושה להוכיח שהמהפכה הרפואית שהובילה לא הייתה רק למען השגת תנאי עבודה נוחים יותר, אלא מהלך אסטרטגי עמוק לשיפור כל מערכת הבריאות - שבסופו של דבר יוביל להצלת חיים רבים יותר. לצד השאיפה לייעל את המערכת, היא לא מתפשרת לרגע על איכות השירות הרפואי, ודורשת ליישם גם בפריפריה את אותם סטנדרטים גבוהים שהיו בעבר נחלת המרכז בלבד.

"הדרך שלי לא הייתה קלה, אבל היא לימדה אותי שהכישלונות הם רק תחנות זמניות בדרך להצלחה הגדולה. היום אני משתמשת בכוח שצברתי במסע הזה כדי לעזור לאחרים לממש את החלומות שלהם - וזו הזכות הגדולה ביותר שלי".

בפוסט מרגש שכתבה ברגע סיום לימודיה, כשהרגשות עדיין הציפו אותה, היא ביקשה דבר אחד פשוט: "תסתכלו סביבכם - יש ילדים שצריכים רק דחיפה קטנה למעלה. תהיו הדחיפה הזו." היום, היא משמשת לילדים ולרופאים צעירים דוגמה חיה ומקור השראה לכך שאפשר להגיע לכל מקום ולכל הישג - גם אם קשה.

עוד על לימודי רפואה