הפניצילין | 1928
עד לגילוי הפניצילין, אפילו זיהום חיידקי פשוט יחסית היה עלול להסתיים במוות. בשנת 1928 גילה אלכסנדר פלמינג שעובש מסוים מפריש חומר שמונע מחיידקים להתרבות. בעקבות התגלית פותחה תרופת הפניצילין, ובהמשך אנטיביוטיקות נוספות, שאפשרו לרפא זיהומים מסוכנים ולהפוך ניתוחים וטיפולים רפואיים לבטוחים יותר.
מבנה ה-DNA | 1953
כיצד אנחנו יורשים תכונות מהורינו? גילוי המבנה הסלילי הכפול של ה-DNA סייע להסביר איך המידע הגנטי נשמר ומועבר מדור לדור. התגלית הניחה יסודות למהפכה בגנטיקה וברפואה, וכיום אפשר באמצעות בדיקות גנטיות לזהות סיכון למחלות מסוימות, לאבחן מחלות תורשתיות ולהתאים טיפולים למאפיינים הגנטיים של המטופלים.
השתלת איברים | 1954
בשנת 1954 בוצעה בארצות הברית השתלת כליה מוצלחת בין תאומים זהים. ההישג סימן נקודת מפנה בתחום השתלות האיברים. מאז, בזכות התקדמות שיטות הניתוח והתרופות שמפחיתות את הסיכון לדחיית איברים מושתלים, אפשר להשתיל גם לב, כבד, ריאות ואיברים נוספים. עבור חולים רבים, השתלה היא הזדמנות להמשיך לחיות.
הפריה חוץ-גופית | 1978
בשנת 1978 נולדה באנגליה לואיז בראון, התינוקת הראשונה בעולם שנולדה בעקבות הפריה חוץ-גופית. הטכנולוגיה מאפשרת להפרות ביצית באמצעות תא זרע במעבדה, ולאחר מכן להעביר עובר לרחם. מאז נולדו ברחבי העולם מיליוני ילדים בזכות הטכנולוגיה, שפתחה אפשרות להורות עבור אנשים רבים המתמודדים עם קשיי פוריות.
עריכת גנים CRISPR | 2012
מה אם נוכל לתקן את הגורם הגנטי למחלה, במקום לטפל רק בתסמינים שלה? טכנולוגיית CRISPR מאפשרת למדענים לשנות מקטעי DNA בדיוק רב יחסית. היא כבר הובילה לפיתוח טיפול מאושר למחלות דם תורשתיות מסוימות, ונחקרת ככלי לטיפול במחלות נוספות. מדובר באחת מפריצות הדרך המבטיחות ברפואה הגנטית.
חיסוני mRNA | 2020
חיסוני הקורונה הביאו לשימוש נרחב בטכנולוגיה שנחקרה במשך עשרות שנים. בשונה מחיסונים מסורתיים מסוימים, חיסוני mRNA מספקים לתאי הגוף הוראות זמניות לייצור חלבון שמעורר תגובה חיסונית. אחת התועלות החשובות של הטכנולוגיה היא האפשרות לפתח ולהתאים חיסונים במהירות יחסית. כיום היא נחקרת גם לצורך פיתוח חיסונים וטיפולים למחלות נוספות.
