פוסט טראומה אחרי לידה שקטה - מחקר פסיכולוגי חדש מאוניברסיטת בר-אילן

לידה שקטה – הפסקת הריון מהשבוע ה-22 ואילך – היא חוויה פיזית ורגשית קשה. מחקר חדש במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, בשיתוף הדסה עין-כרם, חושף כי למעלה מ-40% מהנשים שחוו לידה שקטה מפתחות תסמינים של פוסט טראומה (PTSD).

הממצאים לא רק מעלים מודעות לנושא רגיש, אלא גם מצביעים על גורמי סיכון ודרכי התמודדות שיכולים לשנות את המדיניות הציבורית ואת מערך התמיכה לנשים בישראל.

מחקר ראשון בישראל על PTSD אחרי לידה שקטה
במחקר כמותני רחב, בראשות פרופ' דני חורש וגב' מלכה נוקריאן, נבדקו נשים שחוו לידה שקטה. התוצאות הראו כי:

• יותר מ-40% מהמשתתפות סבלו מתסמיני פוסט טראומה.
• התסמינים כללו פלשבקים, סיוטים, הימנעויות ומחשבות חודרניות.
• במקרים רבים התווספו גם תסמינים גופניים – כאבים, קשיים בקיום יחסי מין או פעולות יומיומיות שהזכירו את הטראומה.

מי בסיכון גבוה יותר לפתח פוסט טראומה?
המחקר מצא כמה גורמי סיכון בולטים:

• נשים צעירות יותר.
• נשים חילוניות.
• נשים שחוו לידה שקטה בשבוע מאוחר יותר של ההיריון.
• נשים שחוו אובדן הריון קודם.

במקביל נמצא גורם מגן חשוב: איכות הזוגיות. נשים שדיווחו על קשר זוגי תומך ולכידות משפחתית הפגינו פחות מצוקה נפשית ופחות תסמיני PTSD.

למה חשוב המחקר על לידה שקטה ו-PTSD?

• מדובר בנושא שכמעט לא נחקר בישראל, למרות השכיחות (כ-4 מכל 1,000 לידות הן לידות שקטות).
• הממצאים מסייעים בזיהוי נשים בסיכון ומתן תמיכה מותאמת.
• המחקר יוצר בסיס לשינוי מדיניות וחקיקה, והוצג בוועדות הכנסת.
• הוא פתח את השיח הציבורי סביב נושא שנחשב לטאבו.

עמותת "נרות של תקווה" – מהמחקר לשטח
מתוך המחקר צמחה יוזמה מעשית: הקמת עמותת "נרות של תקווה".
העמותה פועלת כדי:

• להעניק תמיכה רגשית לנשים אחרי לידה שקטה.
• להכשיר אנשי מקצוע – רופאים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים – בזיהוי וטיפול רגיש.
• להעלות את המודעות הציבורית באמצעות הרצאות והדרכות.

שאלות נפוצות על פוסט טראומה ולידה שקטה
מה ההבדל בין לידה שקטה להפלה רגילה?
לידה שקטה מתרחשת מהשבוע ה-22 ואילך והיא לידה מלאה. החוויה הפיזית והנפשית עמוקה יותר בהשוואה להפלה מוקדמת.

עד כמה נפוצה פוסט טראומה אחרי לידה שקטה?
מעל 40% מהנשים שנבדקו במחקר דיווחו על תסמיני PTSD – נתון גבוה ומשמעותי.

מהם הסימפטומים הייחודיים במקרה הזה?
בנוסף לסיוטים ופלשבקים, נשים רבות חוות תסמינים גופניים שמחזירים אותן לחוויה, כמו כאבי בטן או קושי בקיום יחסי מין.

מי בקבוצת סיכון מוגברת?
נשים צעירות, חילוניות, כאלה שחוו אובדן בשבוע מתקדם או חוו אובדן הריון קודם.

האם תמיכה זוגית באמת משנה?
כן. קשר זוגי איכותי ותומך נמצא כגורם מגן משמעותי המפחית סיכוי ל-PTSD ודיכאון.

איך המחקר משפיע על החברה בישראל?
הוא הוצג בדיוני הכנסת והעלה את המודעות הציבורית לנושא. בנוסף, הוביל להקמת עמותת "נרות של תקווה".

השפעה מעשית של המחקר

• העלאת המודעות לנושא מושתק בישראל.
• שינוי תפיסה בקרב מקבלי החלטות בכנסת.
• הקמת עמותה ייעודית לתמיכה בנשים.
• הכשרות מקצועיות לרופאים ואנשי טיפול.
• בסיס למחקר נוסף בתחום הפסיכולוגיה של טראומה.

לצפייה בסרטונים נוספים על פיתוחים של חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן שמשפיעים על חיינו איך זה משפיע עליי