מקדמת את מעמד האישה בעולם
פרופ' רות הלפרין-קדרי ראשת מרכז רקמן לקידום מעמד האישה נבחרה לאחת הנשים המובילות בתחום זכויות נשים
עיתון "כלכליסט" בחר בפרופ' רות הלפרין-קדרי, ראשת מרכז רקמן לקידום מעמד האישה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן ופעילה בינלאומית למען זכויות נשים, לאחת הנשים המובילות בשנת 2024. זאת, בזכות פעילותה הנרחבת בעולם להכרה בפשעי המין שביצע חמאס.
בנוסף, בחודש מרץ 24, הכריזה אוניברסיטת ברנדייס בארה"ב כי היא מעניקה תואר של כבוד לפרופ' הלפרין-קדרי, בהוקרה על פעילותה רבת השנים. נשיא ברנדייס, רון לייבוביץ', אמר: "האוניברסיטה שואפת מאז ומתמיד לציין לשבח אנשים יוצאי דופן, אשר נאבקים על זכויותיהם של אלה שלא שפר עליהם מזלם, ומשקיעים את כישוריהם בקידום ידע והבנה אנושיים".
הלפרין-קדרי היא פרופ' למשפטים באוניברסיטת בר-אילן ופעילה בינלאומית למען זכויות נשים זה שנים ארוכות. בין השנים 2006–2018 היא הייתה חברה בוועדת האו"ם לביעור אפליה נגד נשים ואף שימשה כסגנית יו"ר הוועדה. ב-2001, היא הקימה את מרכז רות ועמנואל רקמן לקידום מעמד האישה - מרכז חברתי-משפטי הפועל לקידום צדק מגדרי. מאז היא משמשת כמנהלת האקדמית שלו.
אירועי 7 באוקטובר תפסו את הלפרין-קידר בעיצומו של מסע הרצאות בחו"ל. "התכוונו ללכת לבית הכנסת בבוקר, אבל אז בני וכלתי העירו אותי ואמרו שהתחילה מלחמה. בשבת בהינו באי־אמון במסכים, אבל למוחרת, כשהתחילו להתברר ממדי האירוע והבנתי שדובר בכיבוש יישובים בדרום הארץ, ושהמחבלים שהו בבתים ובשטח המסיבה שעות על גבי שעות ללא הפרעה, מיד היה לי חשד כבד שהיו שם גם פגיעות מיניות", היא סיפרה ל"כלכליסט".
בימים שאחרי 7 באוקטובר, הלפרין־קדרי יצרה קשר עם כל הגופים הקשורים למערך זכויות האדם באו"ם והתחילה לרכז ולאסוף מידע, כדי להפיץ אותו לגורמים הרלבנטיים. יחד עם פרופ' פרנסס רדאי מהאוניברסיטה העברית, שהייתה גם היא חברה בוועדה לביעור אפליה נגד נשים באו"ם, גויסו חתימות של כ־800 חוקרות וחוקרי משפט בינלאומי ומגדר מכל רחבי העולם, להכרה בפשעי המין של חמאס. בנוסף, נשלחו מכתבים בנושא לשורת גופים, אבל תגובתם הייתה מאכזבת. הלפרין-קדרי לא התייאשה, המשיכה לרכז חומרים ועדויות, ופעלה ללא הפסקה מול בכירים באו"ם ובגופים הרלבנטיים בעולם, כדי להעלות את הנושא למודעות.
במקביל, הלפרין־קדרי פעלה עם עמיתותיה מול הרשויות בישראל, כדי שיכירו בפגיעות ההמוניות שהתרחשו: "היה צורך לגרום לכל הגופים להבין שיש פה אירוע שהוא חלק מהקטסטרופה של 7 באוקטובר, שהייתה התרחשות של פגיעות מגדר ייחודיות בנשים. היה צורך גם לגרום לגופים להבין שהם צריכים להכניס את הנושא למערך הטיפולי והחקירתי של התשאולים, של איסוף הראיות ושל גביית העדויות".
וכיצד האירועים השפיעו עלייה באופן אישי? "זה מאוד לא קל ואני מודעת למחיר הנפשי שהאירועים גבו ממני", היא אומרת ומוסיפה: "החיים שלי השתנו אחרי 7 באוקטובר. מה שבאמת מחזיק אותי, אלה הנכדות שלי ופעילות גופנית, חדר כושר ושחייה. ברור לי שנחוצה תחזוקה עצמית, ואני גם בטיפול, שזה הכרחי".