מה שקורה במעיים לא נשאר במעיים

נמצא הקשר בין חיידקי המעיים לתוקפנות
מחקר רפואי בתחום המיקרוביום חשף קשר בין העולם המיקרוסקופי בגופנו לבין אחת ההתנהגויות הבסיסיות ביותר של האדם: תוקפנות. מחקר בהובלתו של ד"ר שי בל מהפקולטה לרפואה של בר-אילן בגליל העלה ראיות משכנעות שחיידקי המעיים ממלאים תפקיד מכריע בעיצוב התנהגות חברתית, ממצא שעשוי לשנות את הבנתנו לגבי השפעת התערבויות רפואיות בגיל הרך על התפתחות המוח.

במרכז התגלית הזו נמצא המיקרוביום – המערכת האקולוגית הענפה של מיקרואורגניזמים המאכלסים את גופנו. על ידי שינוי איזון המיקרוביום בעכברים, החוקרים הבחינו בעלייה משמעותית בנטיות תוקפניות, במיוחד כששיבוש המיקרוביום התרחש במהלך שלבי התפתחות קריטיים. 

כיצד התגלה הקשר בין חיידקי המעיים למוח
כדי לחקור את הקשר בין חיידקי המעיים למוח, השתמשו החוקרים בגישה של השתלת חיידקי מעיים של תינוקות אנושיים בעכברי מעבדה שהותאמו למחקר. טכניקה זו מגשרת על הפער בין מחקרים בבעלי חיים לרלוונטיות אנושית, ומספקת תובנות חדשות על האופן שבו חשיפה מוקדמת לחיידקים עשויה לעצב דפוסי התנהגות בהמשך החיים.

החוקרים גילו רשת מורכבת של שינויים ביוכימיים במוח. עכברים עם מיקרוביום מוּשפּע הראו שינויים בנוירו-טרנסמיטורים ובביטוי גנים, במיוחד בספטום – אזור במוח הקשור לתוקפנות. ממצאים אלה מרמזים כי חיידקי המעיים משפיעים על תפקוד המוח בדרכים שלא זוהו בעבר, ומדגישים את הקשר המורכב בין המעיים להתנהגות.

חשיבה מחודשת על שימוש מוקדם באנטיביוטיקה
מחקר זה מעלה שאלות חשובות לגבי ההשלכות ארוכות הטווח של פרקטיקות רפואיות נפוצות, במיוחד שימוש באנטיביוטיקה בגיל הרך. מחקרים רפואיים מגלים יותר ויותר שאנטיביוטיקה עושה יותר מאשר רק להילחם בזיהומים – היא יכולה גם לשבש את המערכת האקולוגית העדינה של המעיים, ולהוביל פוטנציאלית להשפעות התנהגותיות בלתי צפויות.

ככל שמדענים ממשיכים לחקור את הקשרים בין בריאות המעיים לתפקוד המוח, מחקר זה מדגיש את הצורך לשקול כיצד התערבויות רפואיות עשויות לעצב לא רק את הבריאות הגופנית, אלא גם את ההתנהגות החברתית. השפעת המיקרוביום על תוקפנות היא רק חלק אחד מתוך תמונה רחבה הרבה יותר – תמונה שהמחקר הרפואי רק מתחיל לפענח.