מלגאי ומלגאיות הנשיא - מצטיינים, חוקרים ומשפיעים!
מלגת הנשיא היא הזדמנות "לצלול" למחקר בלי הסחות דעת, ליצור קשרים מקצועיים ולזכות בתמיכה אקדמית. שלושה בוגרים מלגאי נשיא מספרים על דרכם האקדמית וגם נותנים טיפים למועמדים
איך מצליחים להשלים דוקטורט ברמה הגבוהה ביותר, וגם למנף אותו לקריירה מצליחה שמשפיעה ומותירה חותם? ד"ר חן שטרן, שעובדת היום בחברת ההייטק Nvidia, ד"ר ניר סופר-דודק שמטפל בשורדי הנובה, וד"ר קטיה גוטליב-ווינשטין מ-Apple – כולם הצליחו בכך, ולא מעט בזכות מלגת הנשיא של אוניברסיטת בר-אילן. שלושה בוגרים מצטיינים מספרים כיצד התוכנית שינתה את דרכם המקצועית, ומה היא נתנה להם, הרבה מעבר לכסף.
ד"ר חן שטרן, חוקרת במרכז המחקר והפיתוח של Nvidia, עוסקת בפוטוניקה מבוססת סיליקון (Silicon Photonics) ולוקחת חלק בייצור הדור הבא של השבבים בחברה. את התואר הראשון והשני שלה היא עשתה באוניברסיטת תל אביב ואת השלישי בחרה לעשות בבר-אילן. "לפני הדוקטורט עשיתי סקר נרחב בהרבה מעבדות עד שהגעתי לפרופ' דורון נווה מהפקולטה להנדסה בבר אילן. התחברתי מאוד לגישה שלו וידעתי שאני רוצה שהוא יהיה המנחה שלי".
בעבודת הדוקטורט עסקה ד"ר שטרן בחומרים ננו-טכנולוגיים דו-מימדיים ובאינטגרציה שלהם בתוך שבבים. "זה מסלול אינטנסיבי מאוד. לילות שלמים לבד במעבדה, בונים צ'יפים מאפס, בודקים, משנים ובודקים שוב. בלי מלגה שמאפשרת מיקוד מלא, זה כמעט בלתי אפשרי להשלים את המחקר. במקרה כזה הדוקטורט הופך להיות תחביב צדדי ומאוד קשה לסיים אותו".
ד"ר שטרן קיבלה את מלגת הנשיא של אוניברסיטת בר-אילן, שנועדה לזהות חוקרות וחוקרים מבטיחים ולאפשר להם להפחית הסחות דעת, ליצור, לבחון לשאול שאלות גדולות ובעיקר להקדיש את כל כולם לעבודה האקדמית. בשנים האחרונות הורחבה התוכנית וכיום היא מציעה מלגה לארבע שנים, פטור משכר לימוד ואפילו מימון של נסיעות לכנסים בחו"ל אחת לשנה. המלגות ניתנות כחלק מתוכנית אסטרטגית רב שנתית לפיתוח אישי ולעידוד מחקר איכותי.
מחקר רלוונטי לעבודה בשטח
בשביל ד"ר ניר סופר-דודק, פסיכולוג קליני עם התמחות בטראומה, שמטפל בין היתר בשורדי הנובה, המלגה אפשרה לפני הכול להעמיק בנושאים מורכבים מאוד. "היתרון העיקרי של המלגה ושל הדוקטורט הוא שכשאתה לא חייב לעבוד ומקדיש את כל כולך למחקר, אתה יכול לשבת ולקרוא כמויות אדירות של חומר שבחיים לא היית נחשף אליהם בנקודה אחרת בחיים. ככה אפשר באמת להתנתק, לצלול ולהבין את המשמעות העמוקה של התכנים", הוא מסביר.
המחקר של ניר, בוגר התוכנית ללימודי פרשנות ותרבות, עסק בהפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD), אבל מזווית ייחודית שלא נחקרה עד כה. הוא חזר 1,500 שנה אחורה בזמן כדי לבחון את הספרות התיאולוגית על הנושא. "בעבר ההפרעה אולי לא נקראה OCD, אבל כן הייתה התייחסות אליה בספרות דתית ורוחנית ביהדות, בנצרות ובדתות אחרות. המטרה הייתה לפתוח את הפריזמה ולהסתכל עליה מנקודת מבט רחבה יותר – קיומית, רוחנית ופילוסופית".
בדיעבד, הוא הבין שהמחקר הזה רלוונטי גם לעבודה הטיפולית שלו היום. "טראומה, בדיוק כמו אתגרים נפשיים אחרים, נשענת גם על התמודדות מול חוסר ודאות. הרבה מהתכנים שחקרתי בדוקטורט בהקשר של OCD, בייחוד על מציאת משמעות וחוסר ודאות, יכולים לסייע מאוד גם בעולמות הטיפוליים האלו".
פתח לקשרים מקצועיים ושיתופי פעולה בעולם
ד"ר קטיה גוטליב-ווינשטין היא כימיאית שעובדת בחברת Apple בתחום המצלמות, שבו היא משלבת בין היבטים של מחקר ויישום מעשי. את דרכה האקדמית החלה בלימודי כימיה בבר-אילן ואת הדוקטורט הקדישה לפיתוח ציפויים בעלי תכונות ייחודיות. לדבריה, הזכייה במלגת הנשיא סיפקה לא רק תמיכה כלכלית, אלא גם הבעת אמון חשובה בעשייה שלה.
"המלגה סייעה בראש ובראשונה ביציבות כלכלית, שאפשרה להתמקד לחלוטין במחקר בלי הצורך לדאוג לפרנסה. מעבר לכך, היא נתנה לי תחושת ביטחון, הכרה ועידוד – דבר מאוד חשוב בתקופה מאתגרת כמו הדוקטורט. בנוסף, המלגה פתחה בפניי דלתות לקשרים מקצועיים, שיתופי פעולה ומפגשים עם חוקרים אחרים בארץ ובעולם".
העצה שלה למי שרוצים לשפר את הסיכויים לקבלת מלגה היא "להאמין בעצמכם ובדרך שאתם עושים. חשוב להציג את המחקר או הפרויקט באופן שמדגיש את הייחודיות והתרומה שלו וגם לא לחשוש לבקש עזרה או חוות דעת ממנחים ומעמיתים".
ד"ר סופר-דודק מחזק את העצה ומוסיף נדבך חשוב: "תבחרו בנושא שבאמת בוער בכם. הדוקטורט הוא מחקר מעמיק שלוקח 4-5 שנים ובמהלכו נחשפים לכמויות אדירות של חומרים, שלא כולם יהיו מעניינים, אז כדאי מאוד שהנושא שתבחרו יהיה כזה שבבסיסו גם ירגש אתכם ויהיה בעל משמעות עמוקה בעיניכם".