פרופ' שולמית מיכאלי היא כלת פרס ישראל במדעי החיים

שר החינוך, יואב קיש, הכריז אמש כי פרופ' שולמית מיכאלי היא כלת פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים לשנת תשפ"ו.

ועדת הפרס, בראשות פרופ' אלישע האס ובהשתתפות פרופ' חגי ברגמן ופרופ' מיכל שפירא, בחרה להעניק את הכבוד לפרופ' מיכאלי בזכות מחקרה פורץ הדרך בתחום ה-RNA, ועל תרומתה למלחמה המדעית בטפילים הגורמים למחלות קשות הנפוצות ברחבי העולם.

פרס ישראל הוא הפרס החשוב והיוקרתי ביותר שמעניקה מדינת ישראל. הוא מוענק ליחידים שעבודתם הניבה תרומה יוצאת דופן למדע, לתרבות ולחברה.

חלוצה עולמית בחקר ה-RNA

פרופ' מיכאלי נחשבת בקהילה הבינלאומית לאחת החלוצות המובילות בחקר הביולוגיה של ה-RNA. מחקרה הרחיב באופן יסודי את ההבנה המדעית לגבי האופן שבו מולקולות RNA עוברות עיבוד, עריכה ושינוי (מודיפיקציה) – תהליכים שהם חיוניים לוויסות ולהישרדות של כל תא חי.

בעוד שבעבר נתפס ה-RNA בעיקר כשליח פסיבי בין ה-DNA לחלבונים, עבודתה של פרופ' מיכאלי סייעה לבסס את הידע שלנו על הRNA- כמולקולה דינמית ומבוקרת מאוד, בעלת תפקידים מגוונים וקריטיים בחיי התא. מחקריה חשפו כיצד צורות שונות של RNA, כולל מולקולות RNA קטנות שאינן מקודדות לחלבונים, עוברות שינויים מורכבים השולטים בביטוי גנים ובתפקוד התא.

לתגליות אלו הייתה השפעה משמעותית על חקר ה-RNA, בתחומים כמו ביולוגיה מולקולרית, גנטיקה וברפואה.

פריצות דרך בעיבוד ועריכת RNA

מוקד מרכזי במחקרה של פרופ' מיכאלי הוא אורגניזמים טפיליים הגורמים למחלות קשות, במיוחד בקרב אוכלוסיות פגיעות באפריקה, אסיה, דרום אמריקה והמזרח התיכון. בין אלו נמנית מחלת הלישמניה (המוכרת בישראל כ"שושנת יריחו"), מחלה הנגרמת על ידי טפילים בעלי שם זהה.

על פי נימוקי הוועדה, מחקרה של פרופ' מיכאלי היה בעל תפקיד מכריע בחשיפת האופן שבו עריכה ועיבוד של RNA  פועלים בתאים טפיליים, וכיצד מנגנונים אלו מווסתים את מחזור החיים של הטפיל עצמו. מחקריה החלוציים סייעו לבסס את החשיבות התפקודית של שינויי RNA (מודיפיקציות) במולקולות RNA קטנות שאינן מקודדות, תחום שהיה ברובו לא ממופה כאשר החלה את עבודתה.

ממצאים אלו עיצבו מחדש את החשיבה המדעית בנוגע לבקרת RNA ופתחו כיווני מחקר חדשים הממשיכים להשפיע על התחום גם כיום. עבודתה של פרופ' מיכאלי מתפרסמת באופן קבוע בכתבי עת מדעיים בינלאומיים מובילים ונשארת בחזית המחקר העולמי בתחום ה-RNA, דבר המשקף הן את מקוריותה והן את השפעתה המדעית המתמשכת.

ההתמקדות בטפילים הובילה לשיפור הטיפול במיליוני בני אדם

לעבודתה של פרו'פ מיכאלי נדבך חשוב נוסף: דרך חקר העיבוד והוויסות של ה-RNA הטפילי, חשפה פרופ' מיכאלי את העובדה כי לטפילים מנגנונים ביולוגיים השונים מהותית מאלו המצויים בבני אדם. הבחנה זו היא קריטית: היא פותחת את הדלת לפיתוח טיפולים ממוקדים שיכולים לתקוף את הטפיל מבלי לפגוע במארח (האדם).

ועדת הפרס הדגישה כי עבודתה של פרופ' מיכאלי קידמה לא רק את הידע המדעי הבסיסי, אלא גם הניחה יסודות חשובים לשיפור הטיפול הרפואי במחלות טפיליות – מצבים שלעיתים קרובות סובלים מתת-תקצוב ומהתעלמות, למרות העובדה שהם פוגעים במיליוני אנשים ברחבי העולם.

בניית העתיד של המדע הישראלי 

מעבר לתגליותיה המדעיות, פרופ' מיכאלי מילאה תפקיד מפתח בחיזוק מערכת המחקר בישראל. היא הייתה מעורבת באופן פעיל בוועדות ובמסגרות מדעיות לאומיות משפיעות, ותרמה לקידום חקר מדעי החיים בכל רחבי המדינה.

חשובה לא פחות היא מורשתה כמנטורית. לאורך השנים, היא הכשירה והדריכה דור חדש של חוקרות וחוקרים, שרבים מהם המשיכו לתפקידים אקדמיים ומחקריים בישראל ובעולם. ההשראה שהיא מהווה לתלמידיה, כמו גם לשותפיה למחקר, ממשיכה לעצב את עתיד המחקר המדעי, הרבה מעבר לגבולות המעבדה שלה עצמה.

כבוד לאומי יוקרתי

פרס ישראל הוא אות ההוקרה הגבוה ביותר שמעניקה מדינת ישראל, המכבד אישים שעבודתם משקפת מצוינות, חדשנות ותרומה מתמשכת לחברה. פרופ' מיכאלי תקבל את הפרס במוצאי יום העצמאות ה-78 של מדינת ישראל. בחירתה לכלת פרס ישראל מהווה הכרה עוצמתית במצוינות מדעית, בהשפעה גלובלית ובחיים שלמים שהוקדשו לקידום הידע לטובת האנושות.