החוזקות המפתיעות של המוח האוטיסטי בקבלת החלטות

הקבוצה של הבן שלכם השיגה הישג מדהים במשחק ליגה, כשהוא עצמו כבש את שער הניצחון. במקרה, הוא גרב באותו יום גרביים אדומים. מעכשיו, אלה גרבי המזל שלו. הוא גורב אותם לכל משחק. הוא מאמין שבזכותם הוא הצליח לנצח. הוא מסרב לצאת בלעדיהם לאימונים ולמשחקים. נשמע מוכר?

מדובר בתופעה ידועה שנקראת "למידה מפרטים לא רלוונטיים": כשאנחנו מצליחים במשימה, אנחנו נוטים לייחס זאת למגוון דברים, שרובם כלל לא קשורים לתוצאה. תופעה זו לא נעצרת במשחקי כדורגל, ומתרחשת גם כשאנחנו מתמודדים, לאורך חיינו, עם קבלת החלטות בתנאים בלתי צפויים, או כאלה שאין לנו שליטה עליהם. אנו בוחרים על בסיס מידע חלקי או "רועש" בתי ספר, מקומות עבודה, אפיקי השקעה פיננסיים, אפילו בני זוג.

במצב כזה, היכולת לסנן את מה שאינו חשוב עשויה להיות אחת המיומנויות החשובות ביותר לקבלת החלטות טובות יותר. כעת, מראה מחקר חדש שנעשה באוניברסיטת בר-אילן כי לאנשים מסוימים יכולת לעשות זאת בצורה יעילה יותר מאחרים.

כיצד משפיעים פרטים לא רלוונטיים על קבלת ההחלטות שלנו? 

מחקרו של הדוקטורנט עידו בן-ארצי, שפורסם במגזין הנחשב Translational Psychiatry, ניסה לבחון כיצד משפיעים פרטים לא רלוונטיים על קבלת ההחלטות שלנו. המחקר, בהנחייתם המשותפת של ד"ר לירון רוזנקרנץ, מהפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי והמרכז הרב-תחומי לחקר המוח ע"ש גונדה באוניברסיטת בר-אילן, וד"ר ניצן שחר מאוניברסיטת תל אביב, עסק בלמידת חיזוקים דרך קבלת החלטות בסביבה דינמית.

במהלך הניסוי, התבקשו הנבדקים להתאים בין צורות מופשטות שהופיעו על המסך, וקיבלו פרסים בהתאם להצלחה. הם התבקשו לבחור אך ורק את הצורות המתאימות -  אך המיקום של כל צורה על המסך השתנה באקראי כל הזמן, ללא כל קשר להצלחה בהתאמה בשלבים הקודמים. במילים אחרות, המיקום היה לא רלוונטי לחלוטין, ובכל זאת, משתתפים רבים החלו ללמוד ממנו - גם כאשר נאמר להם במפורש להתעלם ממנו. אם למשל הם קיבלו פרס לאחר שבחרו משהו בצד שמאל, גדל הסיכוי שיבחרו שוב בצד שמאל, גם כאשר הצורות היו שונות. המוח שלהם בנה קשרים מוטעים. זוהי "למידה מפרטים לא רלוונטיים", וזו מלכודת קוגניטיבית ידועה ומוכחת מחקרית. ובכל זאת, היו אנשים שהפגינו, במסגרת המחקר, עמידות טובה יותר בפני המלכודת הזאת – אנשים על הרצף האוטיסטי.

מיקוד, רציונליות, עמידות להטיות

במסגרת המחקר, בעוד משתתפים נוירוטיפיקליים נטו ללמוד גם מהמיקום, למרות שידעו שהוא אינו רלוונטי - משתתפים שהינם אוטיסטים מאובחנים, או בעלי ציונים גבוהים יותר במדדי תכונות אוטיסטיות ביחס לאוכלוסייה הכללית, נטו פחות לייחס ערך למיקום והתמקדו בצורה בלבד של האובייקטים. כלומר – הם היו ממוקדים יותר, והושפעו פחות מרעשים והסחות דעת.

תוצאות אלה מצביעות לא רק על יכולות מיקוד גבוהה – אלא גם על עמידה גבוהה יותר בפני הטיות קוגניטיביות, ועל רציונליות גבוהה יותר בסביבה רועשת. המחקר מראה שדווקא בסביבות עמוסות במידע, לפרופיל הקוגניטיבי האוטיסטי עשוי להיות יתרון משמעותי בסינון רעשים ובקבלת החלטות מדויקת יותר.

החוזקות הייחודיות של האוטיזם

המחקר מציע זווית מרעננת: במקום להסתכל על אוטיזם רק דרך פריזמה של אתגרים, הוא מדגים פרופיל קוגניטיבי ייחודי, שעשוי להקנות יתרון של ממש בסינון רעשים ובקבלת החלטות מדויקת יותר. "ממצאי המחקר תומכים ברעיון הולך וגובר במדעי הקוגניציה: שאוטיזם אינו קשור רק לאתגרים, אלא גם לחוזקות ייחודיות באופן שבו מידע מעובד", אמרה ד"ר רוזנקרנץ.

במקרה זה, החוזקה טמונה בסגנון למידה סלקטיבי וממוקד-פרטים יותר, העמיד יותר בפני הטיות נפוצות ורעשי רקע, ונגרר פחות אחר אינטואיציה או הרגלים. לא תמיד זה יתרון: מוח שמסנן מידע באגרסיביות עלול להתקשות במצבים שבהם הכללים משתנים לפתע, או במקומות שבהם אותות עדינים ועקיפים הופכים לחשובים, כמו באינטראקציות חברתיות מורכבות. אך בסביבות יציבות, שבהן המטרה היא לזהות קשרים ברורים של סיבה ותוצאה – המוח האוטיסטי מציע יתרון ממשי.

קראו את המחקר המלא