המוח, האקלים, וביג דאטה: חוקרי בר-אילן בחזית המחקר

מפענחת את מחלות המוח הקשות דרך המבנה התאי: ד"ר רונית אילוז, הפקולטה לרפואה

חלק מהמחלות המורכבות ביותר של מערכת העצבים עוברות בתורשה, אך המנגנון שמאחוריהן נותר לעיתים קרובות תעלומה. ד"ר רונית אילוז הצליחה לזהות ולאפיין מחלה עצבית תורשתית חדשה. במחקר מקיף, שנע בין בחינת מבנים זעירים לבין הדמיה מתקדמת, היא גילתה כיצד שינוי קטן בחלבון מסוים גורם לו לאבד את המבנה התקין שלו ולהצטבר בצורה מזיקה בתא. גילוי זה מסביר מדוע מתרחשת הידרדרות עצבית מהירה, ומניח תשתית חשובה לפיתוח טיפולים חדשים לא רק עבור מחלה זו, אלא גם עבור מחלות דומות הפוגעות במוח.

רשת הקשרים החבויה של האקלים העולמי: ד"ר תום גורן, המחלקה לסביבה, תכנון וקיימות

מערכת האקלים של כדור הארץ היא רשת אחת ענקית, שבה אירוע באזור אחד יכול להשפיע על מזג האוויר בצדו השני של העולם. ד"ר תום גורן מוביל קבוצת מחקר שמפתחת שיטות חדשות להבנת המערכת המורכבת הזו. בשיתוף פעולה עם חוקרים ממוסדות מובילים בארץ, הצוות משלב נתונים על תנועת האטמוספירה, העננים והצמחייה כדי לחשוף קשרים סמויים בין תופעות אקלימיות מרוחקות. המחקר בוחן גם כיצד שינויי האקלים משפיעים על הקשרים הללו, ואילו השלכות עשויות להיות לניסיונות של הנדסת אקלים כאמצעי להתמודדות עם המשבר העולמי.

הכוח והחוסן של החיים מחוץ למרכז: פרופ' גילי הרטל, התוכנית ללימודי מגדר

חוויות החיים של חברי קהילת הלהט"ב משתנות באופן משמעותי בהתאם למקום מגוריהם. מחקרה של פרופ' גילי הרטל מציע נקודת מבט חדשה על עיצוב הזהות הלהט"בית בפריפריה, ומראה כי היא שונה מהותית מזו המתפתחת בערים הגדולות. בעוד שהזהות העירונית נשענת לעיתים קרובות על מרחבים בטוחים קיימים, בפריפריה הזהות צומחת מתוך התמודדות יומיומית ובנייה של חוסן אישי וחברתי. מחקר פורץ דרך זה, המדגיש כיצד הסביבה הגיאוגרפית והתרבותית משפיעה על חוויות החיים, זכה להכרה בינלאומית נרחבת ואף הוצג בוועדת הנשים של האו"ם.

כשפילוסופיה יהודית פוגשת מחשבים ונתוני עתק: פרופ' יצחק הרשקוביץ, המחלקה לפילוסופיה יהודית

האם מחשב יכול לעזור לנו להבין עומקים חדשים בטקסטים פילוסופיים עתיקים? פרופ' יצחק הרשקוביץ מוכיח שכן. באמצעות שילוב כלי מחשב מתקדמים וניתוח נתונים בקנה מידה גדול (Big Data), הוא מציע גישה חדשנית לחקר הפילוסופיה היהודית. במקום לקרוא רק שורה אחר שורה, הכלים הדיגיטליים מאפשרים לבצע פילוחים סטטיסטיים ולמפות רשתות של מושגים ורעיונות, ובכך לחשוף דפוסים וקשרים סמויים בתוך הטקסט. עבודתו, הכוללת מחקר מקיף על משנתו של הרב קוק ועל ספרות המוסר, מעניקה לחוקרים ארגז כלים חדש לחלוטין לעתיד המקצוע.

הכללים החדשים של המתמטיקה בשירות התוכנה: ד"ר יוני זוהר, המחלקה למדעי המחשב ולבינה מלאכותית

כדי להבטיח שתוכנות מחשב מורכבות יפעלו ללא שגיאות קריטיות, אנשי מדעי המחשב משתמשים בכלי אימות מיוחדים המבוססים על תורות מתמטיות. במשך למעלה מארבעה עשורים, עולם המדע פעל תחת ההנחה כי ישנן חמש תכונות ספציפיות שהן חיוניות כדי לשלב את התורות הללו יחד. ד"ר יוני זוהר ושותפיו למחקר קראו תיגר על המוסכמה הזו והוכיחו כי רק שלוש מהתכונות הללו אכן הכרחיות, בעוד השתיים האחרות אינן נחוצות. במקומן, הם הציעו חלופות טובות יותר המשפרות את השילוב המתמטי, תגלית בעלת פוטנציאל לשדרוג משמעותי של יכולות הליבה במערכות אימות תוכנה.

הסודות מאחורי פירוש רש"י: פרופ' אריק לווי, המחלקה לתנ"ך

פירוש רש"י לתורה הוא אחד הטקסטים המשפיעים והנלמדים ביותר בתרבות היהודית, אך כיצד הגיבו אליו הדורות שאחריו? פרופ' אריק לווי ערך מחקר חלוצי הבוחן אלף שנות פירושים שנכתבו על פירוש רש"י עצמו. המחקר, שיראה אור בכרך מקיף בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד היוקרתית, מראה כיצד ספרות זו התפתחה כסוגה עצמאית וייחודית. הממצאים חושפים דינמיקה מרתקת של למידה הנעה בין יראת כבוד עמוקה כלפי הטקסט המקורי לבין יצירתיות, חידוש והמצאה, מימי הביניים ועד לימינו.

לאמן את הבינה המלאכותית ביעילות ובמהירות: ד"ר אופיר לינדנבאום, הפקולטה להנדסה

מודלי שפה גדולים ובינה מלאכותית משנים את העולם, אך אימונם דורש כוח מחשוב עצום, זיכרון רב וזמן יקר. ד"ר אופיר לינדנבאום פיתח שיטות מתמטיות חדשות המאפשרות לאמן ולדייק את המודלים הללו תוך הפחתה משמעותית בדרישות הזיכרון וזמן הריצה, ומבלי לפגוע באיכות הביצועים שלהם. במקביל, הוא פיתח כלים מתקדמים המסוגלים למצוא סדר ומבנים חבויים בתוך מאגרי מידע מדעיים מורכבים ורועשים. פיתוחים אלו מסירים חסמים מרכזיים ומקדמים את היכולת להשתמש בבינה מלאכותית למחקר וליישומים מעשיים.

רכישת שפה דיגיטלית על הרצף: פרופ' נטליה מאיר, המחלקה לבלשנות וספרות אנגלית

התפיסה המקובלת גורסת כי רכישת שפה אצל ילדים תלויה כמעט לחלוטין באינטראקציה חברתית ישירה. מחקרה פורץ הדרך של פרופ' נטליה מאיר מראה תמונה מורכבת ומרתקת יותר, במיוחד בקרב ילדים על רצף האוטיזם הגדלים בסביבה רב-לשונית. במחקריה היא בחנה את ההשפעה של סוגי חשיפה שונים לשפה, שיחה טבעית מול צפייה בתכנים דיגיטליים. הממצאים מראים כי ילדים על הרצף מסוגלים לרכוש שפות נוספות גם מתוך חשיפה למסכים דיגיטליים ולהגיע בהן לשליטה טובה, תגלית המציעה כלים חדשים וחשובים לאנשי מקצוע בתחום הקליני והחינוכי.

הניקיון הפנימי של התא: פרופ' איתי קורן, הפקולטה למדעי החיים

כאשר חלבונים בתוך הגוף מסיימים את תפקידם או נפגמים, התא חייב לפנות אותם כדי לשמור על בריאותו. המדע ידע עד כה על מסלול מרכזי אחד, שבו החלבונים מקבלים "תיוג" מיוחד שמפנה אותם למכונת הפירוק התאית. מעבדתו של פרופ' איתי קורן גילתה מסלול חדש לחלוטין, המאפשר לתא לפרק חלבונים מסוימים באופן ישיר וללא צורך בתיוג המוקדם. באמצעות טכנולוגיה המאפשרת מעקב בזמן אמת אחר חלבונים בתאים חיים, פוענח המנגנון הייחודי הזה. הגילוי פותח כיוונים מבטיחים לרפואה מדויקת, שכן הוא עשוי לאפשר פיתוח תרופות שיכוונו פירוק ישיר וממוקד של חלבונים הגורמים למחלות קשות כמו סרטן.

שטח וטקסט נפגשים בהיסטוריה של יהודה: ד"ר דביר רביב, המחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה

כיצד נראו החיים הכפריים ביהודה בתקופת בית שני, ומה באמת קרה במהלך המרד החשמונאי ומרד בר-כוכבא? ד"ר דביר רביב מצליח להעמיק את ההבנה ההיסטורית שלנו באמצעות שילוב יצירתי בין ניתוח של טקסטים עתיקים לבין עבודת שטח ארכיאולוגית ענפה. מחקריו הובילו לנקודות מבט חדשות על ההיסטוריה הפוליטית של הממלכה החשמונאית וההרודיאנית. לצד העבודה העיונית, ד"ר רביב מוביל פעילות בשטח הכוללת חפירות במבצר סרטבה המרשים, סקרים במערות ובאתרים כפריים, והצלת ממצאים מחפירות עבר, המוכיחים כי הסודות של ההיסטוריה קבורים לעיתים ממש מתחת לרגלינו.