קבלת ההחלטות של ולדימיר פוטין

גם לפני הפלישה לאוקראינה, ולדימיר פוטין לא היה אישיות מובנת במיוחד ברחבי העולם. קשה שלא לתהות כיצד האיש, העומד בראש אחת מהמדינות המשפיעות ביותר בעולם, מקבל את החלטותיו. ד"ר ברק בוקס מהמחלקה למדעי המדינה ומבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן, מנסה לענות על השאלה הזאת, בפודקאסט "קבלת ההחלטות של ולדימיר פוטין" ומנתח את ההסלמה בין רוסיה ובין אוקראינה.

לפני כניסת הכוחות הרוסים לאוקראינה, פוטין הכיר בשני חבלים בדלניים פרו-רוסים במדינה, לוהנסק ודונייצק (המוכרים גם כדונבאס), כך שטכנית כניסתו אליהם לא תיחשב כפלישה. פוטין אף טען שעשה זאת כדי "לשמור על השלום" בהם. זהו צעד טקטי שהייתה לו משמעות בתחילת המלחמה. במבט רחב יותר מצטיירת היסטוריה החוזרת על עצמה ומזכירה את חלוקת הכוחות הכללית ששררה במלחמת העולם השנייה ובעת המלחמה הקרה באמצע המאה שעברה. ברית המועצות, שקמה בשלהי 1922 והתקיימה באותן שתי תקופות של הגוש המזרחי מול הגוש המערבי, כבר אינה קיימת היום ונראה שפוטין מבקש להחזיר עטרה ליושנה. אוקראינה גובלת ברוסייה ולכן כל חבירה שלה לנאט"ו או לאיחוד האירופי, משמעותה מבחינתו של פוטין היא שהמערב מתדפק לו על הדלת.

כחלק מאותה היסטוריה חוזרת, מהלך הכניסה לחלקים באוקראינה שלכאורה אינם אוקראינים אלא רוסים, דומה מאוד לכניסתם של הכוחות הגרמנים ב-1938 לחבל הסודטים בצ'כוסלובקיה, אזור הגובל בגרמניה. היטלר אמר שזו אינה פלישה, אלא כניסה לחבל ארץ גרמני למען שמירה על זכויות תושביו. מהלך זה אפשר להיטלר להיכנס לצ'כוסלובקיה ללא בלימה צבאית. כך גם אוקראינה תתקשה להגן על עצמה מפני רוסיה מתוך חבליה הפנימיים.

אך מעבר לטקטיקה – מדוע פוטין עושה זאת? מאחר שהוא שליט טוטליטרי שעל פיו יישק דבר, החלטות מדיניות אינן מתקבלות בהכרח באופן רציונלי או על ידי גוף מייעץ: פוטין, שגדל בברית המועצות וצמח בק.ג.ב, מונע על ידי זיכרונות ורגשות. אולם, במובנים מסוימים הוא פועל באופן רציונלי, כמו השימוש שלו ב"גנרל פברואר" – האדמה הקפואה של אוקראינה לפני שתהפוך באביב לבוץ שיכשיל את התקדמות הכוחות הרוסיים, ניצול יתרונו של הצבא הרוסי על פני כוחות נאט"ו ואוקראינה, ושימוש בסייבר, באופנים שלא כולם ידועים לנו. המלחמה, אגב, החלה במתקפת סייבר על בנקים אוקראינים.

לפודקאסטים נוספים הורידו את אפליקציית בר-דעת של אוניברסיטת בר-אילן https://bit.ly/3ItBTUx