תואר ראשון בכלכלה חד-חוגי

התוכנית מקיפה את כל תחומי הכלכלה, מהבסיס התיאורטי ועד ליישומים המעשיים:
•  מיקרו ומקרו־כלכלה, לימודים שבמהלכם מבצעים ניתוח החלטות של חברות וממשלות.
•  לימודי תחומים מרתקים כגון כלכלה ציבורית, כלכלה בינלאומית ופיתוח כלכלי.
•  תחומים משמעותיים כמו כלכלת עבודה, ארגון תעשייתי וכלכלה פוליטית.
•  לימודי אקונומטריקה, סטטיסטיקה ושיטות מחקר כמותיות.
•  עיסוק בסוגיות עדכניות ואקטואליות כמו משברים פיננסיים, סחר חוץ ומט"ח.

למי מתאימה התוכנית?

התוכנית מתאימה לאנשים סקרנים, שרוצים להבין איך העולם פועל ומעוניינים לרכוש כלים כדי להשפיע עליו. היא מיועדת למי שמבקשים קריירה במוקדי קבלת ההחלטות, ולמי שרואים את עצמם בעתיד כמנהלים או יזמים בתחומים כמו פיננסים, הייטק, ביטוח או בשירות הציבורי.

מה מייחד את התוכנית בבר-אילן?

•  המסלול מספק אפשרויות מגוונות לשילובים דו־חוגיים עם פסיכולוגיה, מדעי המחשב, משפטים, מנהל עסקים וחשבונאות.
 • קיימת אפשרות למסלול ישיר לתואר שני למצטיינים.
 • הכשרה שמכינה גם למחקר אקדמי וגם להשתלבות בשוק העבודה.
•  מחלקה ותיקה ומוערכת שהעמידה אלפי בוגרים ובוגרות שהשתלבו בעמדות מפתח במשק ובחברה הישראלית.

לתוכנית באתר המחלקה

שם בתעודה: כלכלה

תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת בר־אילן הוא הרבה מעבר ללימודים - הוא השקעה בקריירה מבוקשת, יציבה ובעלת השפעה אמיתית על הכלכלה והחברה.

בוגרי ובוגרות התוכנית משתלבים במגוון רחב של תפקידים:
•  במערכת הבנקאית ובחברות ביטוח.
•  במשרדי ממשלה ובמערכת הציבורית.
•  בחברות עסקיות, במשרדי ייעוץ ובכלכלה פוליטית.
•  במחקר אקדמי ובתפקידי הוראה.

מגישים בקשת מועמדות ללימודים בבר-אילן באתר. בתוך מספר ימים תקבלו הודעה על קליטת הבקשה, וכשבוע לאחר מכן תוכלו לברר את סטטוס הבקשה במערכת אינבר.

למעוניינים, ניתן לשלב לימודי תעודת הוראה, החל משנה ב' בתואר ראשון בכלכלה חד-חוגי, במסלולים: 

מילון המונחים נועד להציג את המושגים המרכזיים בכלכלה בצורה נגישה וברורה. כל מונח מלווה בהסבר תמציתי ובהארה על חשיבותו, ומשמש הצצה לעולם התוכן של תוכנית הלימודים

היצע וביקוש (Supply & Demand)  

הקשר בין כמות המוצרים או השירותים שאנשים רוצים לקנות, לבין הכמות הזמינה בשוק. כאשר הביקוש עולה וההיצע נמוך, המחירים נוטים לעלות.  

חשיבות: זהו העיקרון הבסיסי שמסביר כיצד נקבעים מחירים כמעט בכל תחום - מדירות ועד מחירי קפה 

אינפלציה (Inflation)  

עלייה כללית ומתמשכת ברמת המחירים במשק לאורך זמן, שמפחיתה את כוח הקנייה של הכסף.  
חשיבות: אינפלציה משפיעה על יוקר המחיה, משכנתאות, חסכונות ושכר.  

ריבית (Interest Rate)  

המחיר שמשלמים על הלוואת כסף או מקבלים על חיסכון והשקעה.  
חשיבות: שינוי בריבית משפיע על הלוואות, צריכה פרטית, השקעות ועל שוק הדיור.  

תוצר מקומי גולמי – תמ״ג (GDP)  

הערך הכולל של כל הסחורות והשירותים שמיוצרים במדינה בפרק זמן מסוים. 
חשיבות:  משמש מדד מרכזי לצמיחה ולחוזק הכלכלה. 

שוק חופשי (Free Market)  

מערכת כלכלית שבה מחירים נקבעים בעיקר לפי כוחות השוק - היצע וביקוש - ללא התערבות ממשלתית משמעותית.  
חשיבות: זהו הבסיס לכלכלה הקפיטליסטית המודרנית. 

מונופול (Monopoly)  

מצב שבו חברה אחת שולטת בשוק מסוים ללא תחרות משמעותית. 
חשיבות: עלול להוביל למחירים גבוהים, פחות חדשנות ופגיעה בצרכנים. 

אבטלה (Unemployment)  

מצב שבו אנשים המעוניינים לעבוד, אינם מצליחים למצוא עבודה.  
חשיבות: שיעור האבטלה נחשב מדד מרכזי לבריאות המשק.

מדיניות מוניטרית (Monetary Policy)  

צעדים שמבצע הבנק המרכזי כדי להשפיע על כמות הכסף, הריבית והאשראי במשק. 
חשיבות: משפיעה על אינפלציה, אשראי, השקעות וצמיחה. 

מדיניות פיסקלית (Fiscal Policy)  

ניהול הכלכלה באמצעות מיסים, תקציב מדינה והוצאות ציבוריות.  
חשיבות: כלי מרכזי להתמודדות עם משברים ולעידוד צמיחה . 

צמיחה כלכלית (Economic Growth)  

גידול בהיקף הפעילות הכלכלית וביכולת הייצור של המשק לאורך זמן  
חשיבות: מאפשר שיפור ברמת החיים ובהזדמנויות כלכליות 

שוק ההון (Capital Market)  

מערכת שבה נסחרים מניות, אג״ח וניירות ערך נוספים. 
חשיבות: מאפשר לחברות לגייס כסף ולציבור להשקיע ולחסוך. 

מניה (Stock)  

יחידת בעלות בחברה ציבורית, המקנה זכויות ברווחים ובהחלטות מסוימות.  
חשיבות: מניות הן אחד מאפיקי ההשקעה המרכזיים בעולם.  

אג״ח – אגרת חוב (Bond)  

הלוואה שהמשקיע נותן למדינה או לחברה בתמורה לריבית קבועה.  
חשיבות: כלי מרכזי במימון ממשלות וחברות.  

פריון עבודה (Productivity)  

מדד ליעילות העבודה – כמות התפוקה המיוצרת, ביחס לשעות העבודה המושקעות. 

חשיבות: משפיע על שכר, תחרותיות וצמיחה.  

 
סחר בינלאומי (International Trade)  

ייבוא וייצוא של מוצרים ושירותים בין מדינות. 
חשיבות: מאפשר גישה לשווקים, מוצרים וטכנולוגיות מכל העולם. 

שער חליפין (Exchange Rate)  

המחיר של מטבע אחד, ביחס למטבע אחר.  
חשיבות: משפיע על מחירי מוצרים מיובאים, תיירות והשקעות.  

התנהגות צרכנית (Consumer Behavior)  

האופן שבו אנשים מקבלים החלטות רכישה ומשתמשים בכסף שלהם. 

חשיבות: מסייע להבין מגמות בשוק ובהתנהגות כלכלית. 

אי שוויון כלכלי (Economic Inequality)  

פערים בהכנסות, בנכסים ובהזדמנויות בין קבוצות באוכלוסייה  
חשיבות: אחד הנושאים המרכזיים בכלכלה ובמדיניות ציבורית.  

מיסוי (Taxation)  

הכספים שהמדינה גובה מאזרחים ועסקים לצורך מימון שירותים ציבוריים. 
חשיבות: משפיע על הכנסות המדינה ועל הפעילות הכלכלית.  

מיתון (Recession)  

תקופה של האטה כלכלית המתבטאת בירידה בצריכה, בהשקעות ובתעסוקה. 
חשיבות: משפיע על עסקים, שוק העבודה ורמת החיים במשק.