הרב מאיר בר-אילן (ברלין)

הרב בר-אילן פעל גם כעיתונאי וכדמות ציבורית. הוא ערך את העיתון "הצופה", הקים מפעלי כתיבה ועריכה, בהם "האנציקלופדיה התלמודית", מיזם שמבקש למפות באופן שיטתי את עולם ההלכה והספרות התלמודית בכלים מחקריים-מודרניים.

בשנות העשרים של המאה ה-20 עלה לארץ ישראל והפך לאחת הדמויות המשפיעות בהנהגת היישוב הדתי. הוא נודע בעמדותיו הנחרצות בענייני דת ולאום, בהתנגדותו לתוכניות חלוקה שונות ובדרישתו שמדינת היהודים העתידית תושתת על יסודות של תורה ומסורת.

עם ישראל בארץ ישראל על פי תורת ישראל
את חזונו של הרב בר-אילן אפשר לתמצת במשפט שנקשר בשמו: "עם ישראל בארץ ישראל על פי תורת ישראל". הוא  האמין שעם ישראל צריך לחזור לארצו ההיסטורית כעם שמחדש את חייו הלאומיים אחרי אלפי שנים של גלות. הוא ראה בציונות הדתית גשר חיוני בין שני העולמות - עולם בית המדרש ועולם המדינה המודרנית. הוא גיבש תפיסה שלפיה חיים לאומיים מלאים צריכים להיות מושרשים מצד אחד בתורה, ומצד שני הם צריכים להיות פתוחים לאתגרים אינטלקטואליים, חברתיים ופוליטיים בני הזמן.

יוזמת "האנציקלופדיה התלמודית" שהוביל מדגימה את החזון הזה: להפוך את אוצרות התורה למערכת מסודרת ושיטתית, זמינה ללומד המודרני, בשפה המושפעת מן המתודולוגיה האקדמית, בלי לוותר על נאמנות למסורת הפסיקה.

מנהיגות של מעשה 
הרב בר-אילן הפיץ את הרעיונות שלו במסגרת פעילותו הציבורית: בעיתונות, בנאומים ובעסקנותו הפוליטית. הוא נמנה עם מובילי תנועת "המזרחי" בארה"ב, פעל לחיזוק מוסדות חינוך תורניים ולשילובם במארג החיים הציוני, ולקח חלק בדיונים על דמותה של המדינה היהודית העתידה לקום. בתקופת השואה, קולו נשמע בין הקוראים לפעולה נמרצת להצלת יהודי אירופה. 

אוניברסיטת בר-אילן – המשך ישיר של החזון
שש שנים לאחר פטירתו, בשנת 1955, החליטו מקימי האוניברסיטה לקרוא לה על שמו. הבחירה בשם נועדה לבטא באופן מובהק את החזון של הרב בר-אילן: מוסד אקדמי מודרני, המחויב לשילוב בין מצוינות מדעית לבין זהות יהודית-תורנית.

מאז ועד היום ניכרת חתימתו של החזון הזה באופן שבו האוניברסיטה מגדירה את תפקידה: לצד מחקר והוראה במגוון רחב של תחומי ידע, היא רואה עצמה גם בית ליוזמות המשלבות "תורה" ו"מדע". פרויקטים דוגמת "פרויקט השו"ת" מאגר תורני דיגיטלי מהגדולים בעולם, מגלמים הלכה למעשה את השאיפה להשתמש בכלים טכנולוגיים ואקדמיים כדי להנגיש את ארון הספרים היהודי לדור חדש של לומדים וחוקרים.

גם במבנה האקדמי של האוניברסיטה ניכר המפגש שביקש הרב בר-אילן ליצור: מחלקות להיסטוריה יהודית, לפילוסופיה יהודית ולתולדות עם ישראל פועלות לצד פקולטות למדעי הטבע, החברה והחיים, ומציעות מרחב שבו שאלות של זהות יהודית, לאומיות, ישראליות, אמונה, יחסים עם דתות אחרות, ותרבות נשאלות מתוך שיח פתוח, ביקורתי ומודרני.

כך הופכת אוניברסיטת בר-אילן ליותר ממוסד לימוד: היא מהווה מעין המשך חי לדרכו של הרב מאיר בר-אילן, מקום שבו "עם ישראל בארץ ישראל על פי תורת ישראל" איננו רק משפט היסטורי, אלא אתגר חינוכי, מחקרי וציבורי שממשיך לעצב דורות של סטודנטים, חוקרים ומנהיגות ישראלית.