Skip to main content
25.12.2022 | א טבת התשפג

תגליות שישפרו פריון גידולים חקלאיים

הכירו את פרופ' גד מילר מהפקולטה למדעי החיים, החוקר את השפעת הגנים בצמח על העברת אותות מהירים בין חלקיו, על איכות ועמידות הזרעים, על תהליכי ההזדקנות ועל הפוריות של הצמח

תמונה
גד מילר

בכל היצורים החיים מתקיים ויסות עדין בין יצירה ונטרול של מולקולות חמצן פעיל, שמצד אחד הן הרסניות לתאים ולאורגניזם אבל מצד שני חיוניות לפעילותם התקינה. בתנאי עקה או מחלה האיזון מופר ומולקולות אלו מצטברות ויוצרות לחץ חמצוני על התאים, אתו הם צריכים להתמודד או לוותר ולהפעיל מנגנוני התאבדות. הכירו את פרופ' גד מילר מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן החוקר את השפעה שיש לגנים בצמח על העברת אותות מהירים בין חלקיו, על איכות ועמידות הזרעים, על תהליכי ההזדקנות ועל הפוריות של הצמח.

פרופ' מילר שואף שמחקרו "יביא לתגליות משמעותיות שיוכלו להוות בסיס יישומי לפתרון בעיות חקלאיות." הוא מושפע ממחקרים שבהם החוקרים השתמשו בגישה מקורית ואלגנטית למציאת תשובות לשאלות מרכזיות בביולוגיה, כמו למשל פיצוח מנגנון שהיה נסתר או לא מובן. "טכנולוגיות חדשות או ממצאים ממחקרים בתחומים אחרים של הביולוגיה מסעירים את דמיוני ומניעים אותי לנסות למצוא גישות חדשות וניסויים כדי לענות על השאלות המסקרנות אותי במחקר שלי".

במהלך מחקר הפוסט-דוקטורט שלו באוניברסיטת נבדה ברינו, התפרסמה עבודה של פרופ' מילר, שבה הוא ועמיתו הראו שעלה שניזוק מייצר פרץ של מולקולות חמצן פעיל, המתפשט תוך שניות עד דקות ספורות מהרקמה הפגועה לכל חלקי הצמח. כדי להדגים זאת הם השתמשו בצמחים מהונדסים עם גן מגחלילית המייצר אור בתגובה לגירוי, כך שזה נראה כמו הדלקה הדרגתית של עץ חג מולד. משמעות התגלית הייתה שצמחים, שכידוע חסרים מערכת עצבים, יכולים להגיב מהר הרבה יותר ממה שמקובל היה לחשוב לשינויים בסביבתם ולתקשר את המידע הזה לכל חלקי הצמח כדי להפעיל תגובה המתאימה לאיום.

במסגרת מחקר להבנת הרגישות הגדולה של גרגרי אבקה לטמפרטורות גבוהות, פיתחו פרופ' מילר ושותפיו שיטה למדידת שינויים בפרופיל החמצוני של הגרגרים, מה שהביא לגילוי מורכבות חדשה שלא הייתה ידועה בהם קודם לכן. העבודה פתחה עבור החוקרים תחום מחקר חדש ומסעיר עם המון יישומים אפשריים. מחקרו של פרופ' מילר מחפש דרכים חדשות לשיפור פריונם של גידולים חקלאיים בתנאים של טמפרטורות גבוהות. לאחרונה הוא מצא מנגנון שגורם להפחתת הפגיעה בייצור זרעים בעקבות חום קיצוני בצמח המודל תודרנית לבנה. המטרה שלו בעתיד היא לייצר צמחי עגבנייה ותירס מהונדסים או ערוכים גנטית שיניבו יותר תוצרת חקלאית בתנאים הלא צפויים של עולם הולך ומתחמם.

רוצים לדעת עוד על הפקולטה למדעי החיים? היכסו