חג החנוכה - גבורתן של נשים

לקראת חנוכה, חג המציין את אחת ממלחמות ישראל הקדומות, ד"ר טובה גנזל ראש בית הספר ללימודי יסוד ותוכנית המצטיינים כרמים באוניברסיטת בר-אילן כותבת על גבורתן של נשים מאז ועד היום. ניצחון המכבים בחג החנוכה מיוחס לשתי נשים מיוחדות: האחת בתו של יוחנן הכהן הגדול, והשנייה אלמנה ששמה יהודית. לסיפורה של יהודית גלגולים שונים והוא מתועד בספר יהודית (מהספרים החיצוניים לתנ"ך, שנכתבו בימי בית שני), ומאוחר יותר גם במדרש חנוכה.

גבורתן של הנשים הללו ראויה להישמע במיוחד בימים אלו, שבהם נשים לוחמות גם בחזית. על פי המסורת שבידינו, אחת מהגזרות שגזרו היוונים על היהודים הייתה שכל אישה שנישאה, תיבעל תחילה על ידי ההגמון ורק אחר כך תחזור לבעלה. כשהגיעה העת של בתו של יוחנן הכהן הגדול להינשא, היא יצאה ערומה לרחוב וקראה למשפחתה הנדהמת, איך אתם מזדעזעים ממעשיי אם אתם מוכנים לתת אותי להגמון הזר? בעקבות מעשיה יצאו בני המשפחה לבית ההגמון והרגוהו – וכך התבטלה הגזרה. אולם, פעולת התגמול של מלך יוון לא אחרה לבוא והוא שב ונלחם ביהודים.

בעת המלחמה, יצאה האלמנה יהודית, אישה משולי החברה, והצליחה להגיע עד להולפרנס, גנרל בצבא האויב. ספר יהודית מציין ש"לא הייתה כמוה אישה מקצה הארץ ועד קצה גם בחכמה וגם ביופי". משנכנסה אל הולפרנס בתחבולות, שבתה יהודית את ליבו, עד שישן עימה. בשנתו היא ערפה את ראשו והביאה אותו לירושלים. משהגיעה לירושלים, הובילה יהודית את חגיגות הניצחון: "ותלך במחול לפני הנשים וכל אנשי ישראל חגורי חרב ועטורי ענפים הלכו אחריהן הולכים וחוגגים בשירים ובזמירות". גם כאן הובילו הנשים את תהלוכת הניצחון.

המסורות הללו מספר יהודית ובספרות החכמים נשמרו לאורך הדורות גם על ידי גדולי הפרשנים. רש"י ביאר את דברי התלמוד כי בחנוכה על הנשים להדליק נרות לא רק כי הן 'היו באותו הנס', אלא שעיקר הנס מיוחס להן משום "שגזרו יוונים על כל בתולות הנשואות להיבעל לטפסר (לשליט) תחלה ועל יד אישה נעשה הנס". נכדו של רש"י, הרשב"ם, הוסיף על דברי סבו, הזכיר במפורש את יהודית, וציין שעיקר נס חנוכה נעשה על ידיה (ולא על ידי הלוחמים הגברים).

הדלקת נרות בחנוכה, על ידי נשים, ילדים וגברים, שבה ומזכירה לנו את התרומה הייחודית של נשים למערכות ישראל לאורך כל הדורות, ובמיוחד בדורנו אנו.