משבר האנרגיה בלבנון והמלחמה בעזה
האם ישראל תוכל לנצל את משבר האנרגיה בלבנון כדי לערער את חיזבאללה ולהשיב את היציבות בגבול הצפון?
הסכם הגבול הימי שנחתם בין ישראל ולבנון באוקטובר 2022 היווה התפתחות משמעותית ביחסים בין שתי המדינות. הפוטנציאל לאיתור גז טבעי במימי לבנון, על רקע המשבר הכלכלי והפוליטי במדינה, נתפס בזמנו כתמריץ שיגרום לחיזבאללה לחתום על ההסכם. התפיסה הייתה שההסכם הוא צעד משמעותי שיכול לסייע בשיפור היחסים המתוחים בין הצדדים, ואולי לשמש בסיס להסכמים עתידיים של שיתוף פעולה אנרגטי וכלכלי.
בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, הנחה זו עומדת בפני מבחן משמעותי. בעוד שנראה כי המתקפה של חמאס תפסה את חיזבאללה בהפתעה, הארגון התגייס לסייע ל"אחיו הפלסטינים" מתוך מחויבות לתפיסת "אחדות הזירות". עם זאת, חיזבאללה מתנהל בסכסוך בצורה מחושבת למדי, ושומר על מערכת של "כללי משחק" המקובלים על הצדדים. במקביל, ברקע, ארה"ב מבהירה כי היא מתנגדת להסלמה נרחבת.
השגריר בדימוס מיכאל הררי, וד"ר עילי רטיג, שניהם חוקרים במסגרת מרכז בגין סאדאת למחקרים אסטרטגיים, פרסמו לאחרונה מאמר דעה בנושא:
כחלק מהמאמצים של וושינגטון למנוע הסלמה בחזית הצפונית, התקיימו בשבועות האחרונים מגעים חשאיים וקדחתניים בין ישראל ללבנון וחיזבאללה בנוגע למחלוקות הקשורות לגבול היבשתי בין שתי המדינות, כמו גם בנושאי אנרגיה. למשא ומתן זה שלחה ארה"ב את השליח המיוחד לנושאי אנרגיה, עמוס הוכשטיין, שסייע לתווך בהסכם הגבולות המקורי שנחתם באוקטובר 2022.
בתוך כך, מאמרו של אברהים אל-אמין מה-6 בינואר, עורכו של העיתון “אל אח’באר” המקורב לחיזבאללה, ציין שהוכשטיין קשר במשתמע, מול בני שיחו בביירות, בין חידוש הקידוחים של חברת “טוטאל” הצרפתית במים הכלכליים הלבנוניים והשגת הסכם כעת מול ישראל.
על-פי הדיווח, הוכשטיין הודה כי "השעיית פעילות האנרגיה נובעת ממניעים פוליטיים", ורמז כי הקידוחים לא יימשכו כל עוד הסכסוך נמשך. דיווחים אחרים מצביעים על כך שהסיוע האמריקני להתאוששות משק האנרגיה הלבנוני מוצב כתנאי להרגעת רוחות המלחמה נגד ישראל.
ההנחה האמריקנית שניתן למנף את משק האנרגיה הלבנוני כדי למתן את חיזבאללה מבוססת על העובדה שמשבר האנרגיה של לבנון, ששימש רקע לחתימת ההסכם ב-2022, רק החמיר מאז. החברה הלבנונית Electricité du Liban - EDL מסוגלת כעת לספק לתושבי ביירות רק כארבע שעות של חשמל בממוצע ביום, ללא אפשרות לשיפור בזמן הקרוב.
למרות התקוות הגדולות שממשלת לבנון תולה בחיפושי הגז במימיה, אספקת החשמל בלבנון לא צפויה להשתפר במהלך השנים הקרובות. הסיבה לכך היא שתחום האנרגיה של לבנון מבוסס כולו על יבוא נפט, כולל לייצור חשמל, תחבורה, חימום ותעשייה. גם אם לבנון הייתה מגלה גז במימיה השנה, למדינה אין תשתיות גז או תחנות כוח המסוגלות להשתמש בגז.
כך, לבנון צפויה להישאר תלויה ביבוא נפט גולמי מסוריה ומעיראק. גרוע מכך, בשל חובותיה העצומים, לבנון כמעט ואינה מסוגלת לשלם עבור הנפט. במקום זאת, היא מספקת שירותים שונים לאזרחי עיראק, כמו שירותי רפואה. הנפט הגולמי שמקבלת לבנון נשלח לבתי זיקוק ביוון, טורקיה ורוסיה, ובתמורה מקבלת המדינה סולר ובנזין להפעלת תחנות כוח ותחבורה בעלויות ועמלות פחותות. ניסיונות להשיג דלק זול יותר מאיראן דרך הים נחסמו על ידי ארה"ב.
למרות חשיבות נושא האנרגיה עבור לבנון, הוא אינו מהווה שיקול מהותי עבור חיזבאללה בתהליך המשא ומתן הנוכחי. עם זאת, נושא האנרגיה מספק מסגרת למשא ומתן, עם תיווך אמריקאי מוצלח שזכה לאמון הצדדים, כולל חיזבאללה. הארגון מבקש להבהיר לציבור הלבנוני כי הוא נוקט בעמדה אחראית, תוך התחשבות במגוון השיקולים והכבוד הראוי לפטרונו, טהרן, בנוגע לסכסוך בעזה. חיזבאללה, למעשה, הוא השחקן בעל היכולת המשמעותית ביותר לשיפור המצב הכלכלי בלבנון.
המאמר נכתב על ידי השגריר (בדימ') מיכאל הררי וד"ר עילי רטיג מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן, עמיתי מחקר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן.