מהיסוס לחיבוק: כך התפתחו היחסים בין הודו לישראל

תחת הנהגתו של ראש הממשלה נרנדרה מודי, עברה הודו בשנים האחרונות שינוי דיפלומטי משמעותי ביחסי החוץ שלה עם מדינת ישראל: ממדיניות זהירה ומאוזנת בגישתה לסכסוך הישראלי-פלסטיני, בעשור האחרון הפכה הודו לקול תומך ואוהד ישראל על הבמה הבינלאומית. וכל זאת, מבלי להרחיק מעצמה את העולם הערבי. ד"ר לורן דגן עמוס, מהמחלקה למדעי המדינה אומרת כי שינוי זה אינו סמלי בלבד, הוא מסמן את אחד השינויים הדיפלומטיים המפתיעים של המאה ה-21, הנובע מסיבות הקשורות באידיאולוגיה, ביטחון וחדשנות.

נושא יחסי הודו-ישראל על כל היבטיו ידון בוועידה ההודו-ישראלית הרביעית, שתתקיים ב-29 במאי 2025 באוניברסיטת בר-אילן. הכנס פתוח לקהל הרחב. 

שינוי אסטרטגי במדיניות החוץ של הודו
מאז עלייתו של מודי לשלטון ב-2014, הגדירה הודו מחדש את קשריה עם ישראל, והעלתה אותם לדרגה של שותפות אסטרטגית חיונית. עבור מדינה שתמכה זמן רב בעניין הפלסטיני והתגאתה בהובלת עמדתה הבלתי מזוהה, שינוי זה מייצג חשיבה מחודשת של זהותה הגלובלית. נגמרו הימים של שיתוף פעולה שקט מאחורי הקלעים. כעת ניתן לראות תמונות של מודי וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, מטיילים זה לצד זה על חוף הים. מאחורי הצילומים הללו טמונה תשתית רחבה של אינטרסים משותפים: מודיעין, הגנה, חקלאות, אבטחת סייבר ותפישה משותפת של הטרור האסלאמי כאיום משותף.

ביקור ראשון בישראל כשותפה טבעית
אחת מאבני הדרך ביחסים הללו היה הביקור ההיסטורי של מודי בישראל ב-2017 - הראשון אי פעם של ראש ממשלה הודי. בניגוד לקודמיו, שאיזנו ביקורים כאלה עם עצירות ברמאללה, מודי בחר במכוון לנתק בין שני המסלולים, והתייחס לידידות הודו עם ישראל כשותפות טבעית. המסר היה ברור: הודו מתווה מסלול חדש וללא התנצלויות.

שיתופי פעולה ביטחוניים
האסטרטגיה של מודי איננה רק דיפלומטית - היא מעשית. בתקופה שבה עליונות טכנולוגית היא קריטית להגנה, ישראל הפכה לספקית מרכזית של מערכות לחימה מתקדמות להודו. שיתוף הפעולה בין המדינות כולל בין היתר כלי טייס לא מאוישים, מערכות הגנה אווירית, טכנולוגיות סייבר ועוד פיתוחים שהופכים את ישראל לשותפה חיונית במודרניזציה הצבאית של הודו.

ממשלה לאומנית הינדית 
מבחינה פנימית הממשלה הלאומנית ההינדית של מודי לא מראה נטייה לעצב מדיניות חוץ סביב הרגישויות של המיעוט המוסלמי בהודו - במיוחד לא כשמדובר בנושא הישראלי-פלסטיני. גם השינוי האידיאולוגי הזה נתן להודו חופש פעולה גדול יותר לעצב מדיניות חוץ עצמאית, המתיישרת יותר עם האינטרסים האסטרטגיים והכלכליים שלה.

איזון מול העולם הערבי
עם זאת, ולמרות התמיכה הברורה בישראל, מודי לא נטש את העולם הערבי. להיפך, מדיניות החוץ שלו מתבססת על איזון חכם המתבטא בהבעת תמיכה עקרונית בפתרון שתי המדינות. ומודי אכן ביקר בסופו של דבר ברמאללה. במקביל, הודו חותמת על חוזים צבאיים עם ישראל, משתתפת במיזמים טכנולוגיים ואסטרטגיים שלה. מדיניות זו הנמשכת מזה כמה שנים, מוכיחה לעולם כי הודו מחשיבה את ישראל כאחת מבעלות הברית הקרובות ביותר שלה מחוץ לאסיה.

ישראל כמודל למלחמה בטרור
הודו החדשה לא רק מייבאת טכנולוגיה ישראלית - היא גם שואבת השראה מהחשיבה הישראלית. במהלך ההסלמות האחרונות עם פקיסטן, פרשנים ופקידים הודיים התייחסו שוב ושוב למודל הישראלי למלחמה בטרור. הקריאות הרבות שהופיעו בתקשורת ההודית "לפעול כמו ישראל" מול איומי הטרור, שיקפו לא רק הערצה אלא שאיפה.

הוועידה ההודו-ישראלית הרביעית, שתתקיים ב-29 במאי 2025 באוניברסיטת בר-אילן, היא אירוע שנתי המפגיש אקדמאים מובילים, דיפלומטים ומנהיגי תעשייה כדי לחקור את היחסים המתפתחים בין שתי האומות. הוועידה כוללת פאנלים על חדשנות טכנולוגית משותפת, שיתוף פעולה אזורי והזדמנויות עסקיות עתידיות, ומאורגנת בשיתוף עם דנגור אדוקיישן, התוכנית ללימודים רב-תחומיים בבר-אילן ושותפים כלכליים מרכזיים.

האירוע פתוח לקהל הרחב ומציע הזדמנות נדירה להכיר את החזון האסטרטגי המעצב את יחסי הודו-ישראל כיום.

עוד על לימודי מדעי המדינה