איך מקדמים צדק סביבתי

ישראל ניצבת לפני משבר סביבתי חמור: שיעורי הטמנת פסולת מהגבוהים במערב, היעדר חוק אקלים ופערים גדולים בין היישובים והערים, ברמות הטיפול והאכיפה הסביבתית. מהמציאות הזאת נפגעים במיוחד השכונות והיישובים בפריפריה הגאוגרפית והחברתית שבהם אין די השקעה בתשתיות.

"בישראל אין היום גוף בלתי תלוי שמרכז ידע משפטי סביבתי שיכול לסייע לרשויות ולממשלה, לקבל החלטות מושכלות בתחום הזה ", מסביר ד"ר אורי שרון, מומחה למשפט סביבתי ודיני אקלים. "המחסור הזה מתורגם לאתגרים בשטח – חוקים שלא נאכפים, תקנות שלא מתאימות למציאות ויישובים שלמים שנשארים מאחור".

מרכז מחקר חדש למשפט סביבה וחברה
המרכז החדש שהוקם באוניברסיטת בר-אילן יתמקד בקשר שבין משפט, סביבה וחברה. לאחרונה הוא זכה במענק של שישה מיליון שקלים מהמשרד להגנת הסביבה – תקציב שמקורו דווקא באירוע כואב: הפיצוי שהועבר למדינה בעקבות זיהום נחל אשלים, אחד מאסונות הסביבה הקשים שתועדו בעשור האחרון.

המרכז יתמקד בקשר שבין משפט, סביבה וחברה, ויצא מגבולות הקמפוס להשפיע על המדיניות. החוקרים כבר פעילים בפיתוח מיזמים עם שותפים מהשטח – מהמשרד להגנת הסביבה ועד לעמותות מהחברה החרדית והערבית.

פתרונות יישומיים שכבר עובדים
עם עיריית רמת גן, החוקרים בונים מערכת מידע גיאוגרפי (GIS) שמתעדת שכונות שחוות עומסי חום חריגים. הנתונים מסייעים לעירייה לקבל החלטות על הצללות, שתילת עצים ושיפוץ מבני ציבור. בפרויקט אחר, עם אשכול רשויות הנגב המערבי, ממפים החוקרים אתגרים כמו השלכת פסולת פיראטית וזיהום קרקע באזורים חקלאיים. יחד עם נציגי היישובים, הם בוחנים פתרונות יישומיים כמו ניסוח נהלים פשוטים וברורים יותר והגברת שיתופי פעולה בין הרשויות.

מודל בינלאומי מוכח בביצוע ישראלי
המרכז החדש שואב השראה ממודלים דומים שפועלים בהצלחה באירופה ובארצות הברית, כמו מכון Grantham בלונדון או Nicholas Institute באוניברסיטת דיוק – מכון מחקר סביבתי שמייעץ לממשל הפדרלי בארה"ב. ד"ר שרון, שעבד בעבר ב- Nicholas Instituteומשמש כסגן מנהל המרכז בבר-אילן אומר כי "המכונים האלו מוכיחים שגוף אקדמי רב-תחומי יכול לשמש כמתווך אפקטיבי בין ידע מדעי, משפט ומדיניות – ולספק לרשויות פתרונות קונקרטיים לאתגרים סביבתיים".

האקדמיה לא יכולה להיות מגדל שן
פרופ' אורן פרז, שעומד בראש המרכז החדש ומשמש גם כראש בית הספר לקיימות וסביבה בבר-אילן, מדגיש כי "המטרה שלנו היא לא רק לפרסם מאמרים, אלא לתרגם את הידע שנצבר כאן לטובת פעולות עם השפעות מיידיות". פעילות המרכז תשלב עבודה אקדמית מתחומים מגוונים: משפט חוקתי וציבורי, כלכלה סביבתית, כימיה, מדעי ההתנהגות ופסיכולוגיה. מחקרים שכבר מתקיימים בבר-אילן נוגעים במגוון נושאים – מאנרגיה סולארית ומחקרי מים, דרך שימוש בבינה מלאכותית לזיהוי מוקדי זיהום ועד לפסיכולוגיה סביבתית.

צדק סביבתי הוא עניין של הישרדות
אחד התחומים הבולטים שיזכו להתמקדות במרכז הוא צדק סביבתי – בדגש על האופן שבו המשבר הסביבתי משפיע על אוכלוסיות שונות. "שכונות עניות, ישובים ערבים, פריפריה חברתית וגיאוגרפית – כל אלו הם בדרך כלל הראשונים להיפגע", מסביר פרופ' פרז. "זיהום פסולת, אוויר ומים אינו משפיע על כולם בצורה שוויונית, אלא נוטה לפגוע יותר באוכלוסיות מוחלשות. אם לא נבנה מנגנוני הגנה שמבוססים על נתונים, רק נעמיק את חוסר השוויון. זה לא רק עניין של אידיאולוגיה, אלא של הישרדות משותפת".