6 מחוקרי בר-אילן זכו במענק ISF-DFG, מהיוקרתיים בעולם
החוקרים שזכו במענק מקדמים פרויקטים מחקריים חדשניים במגוון תחומים - ממדעי המוח ועד עבודה סוציאלית - בשיתוף עם חוקרים מגרמניה
שישה חוקרים מצטיינים מאוניברסיטת בר-אילן זכו במענק ISF-DFG, תוכנית יוקרתית המשותפת לקרן הלאומית למדע (ISF) ולקרן המחקר הגרמנית (DFG). זכייה משמעותית זו היא סימן דרך משמעותי בשותפות המדעית עם הקרן הגרמנית הבוחרת לתמוך רק כ-20% מההצעות המוגשות ברחבי העולם.
מענקים אלה, שהיקף כל אחד מהם נע בין 260,000-300,000 שקלים לשנה למשך שלוש שנים, תומכים במחקר שמטרתו להרחיב את הידע האנושי, ואינו מיועד לפתרון בעיות מיידיות. התוכנית מגלמת את רוח "דיפלומטיית המדע" המתמקדת בחיזוק היחסים בין המדינות באמצעות מחקר חדשני תוך שמירה על ערכים של מצוינות, שוויון וגיוון.
פריצת דרך בפסיכולוגיה ובריאות הנפש
פרופ’ אילנית חסון-אוחיון מהמחלקה לפסיכולוגיה תוביל מחקר בין-תרבותי עם עמיתים מאוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת לייפציג. הפרויקט שלהם, "חקר עמדות וסטיגמות כלפי השימוש בתרופות אנטי-פסיכוטיות", יבדוק כיצד סטיגמות סביב טיפולים פסיכיאטריים משפיעות על מטופלים, מטפלים ופסיכיאטרים. הממצאים צפויים לייצר גישות חדשות, מבוססות-ידע, להחלמה בתחום בריאות הנפש.
התמודדות עם סטריאוטיפים של גילנות
פרופ’ ליאת אילון מבית הספר לעבודה סוציאלית, בשיתוף פעולה עם פרופ’ קלאוס רוטרמונד מאוניברסיטת פרידריך שילר ינה, יחקרו כיצד צורות שונות של סטריאוטיפים הקשורים לגיל מלבות אפליה נגד מבוגרים. מחקרם החלוצי מבחין בין סטריאוטיפים תיאוריים (למשל, הצגת קשישים כחולים או תלויים) לבין סטריאוטיפים המגשימים את עצמם (נורמות חברתיות המכתיבות כיצד קשישים "אמורים" להתנהג). התוצאות יספקו תובנות מעמיקות לגבי מנגנוני הגילנות ויפתחו אסטרטגיות למאבק בה.
הכוח החברתי של תקשורת בין בעלי חיים
פרופ’ לי קורן מהפקולטה למדעי החיים, בשיתוף פעולה עם חוקרים מאוניברסיטת נירנברג, יחקרו את ההקשר החברתי של קולות בעלי חיים. הפרויקט, המתבסס על הקלטות של של שפני סלע שנצברו במשך יותר מ-25 שנה, ועושה שימוש בכלי מתקדמים בתחום הבינה מלאכותית, יחשוף כיצד קולות של בעלי חיים מעצבות דינמיקה חברתית. המחקר צפוי לשפוך אור על הצומת שבין תקשורת, אמון והישרדות בעולם החי.
פענוח דפוסי העצבים של המוח
הפרופסוריות מינה טייכר וחמוטל סלובין מהמרכז הרב-תחומי לחקר המוח ע"ש גונדה, יחד עם חוקרים גרמנים ממרכז המחקר פורשונגצנטרום יוליך ומאוניברסיטת אאכן, יחקרו דפוסים הנוגעים למרחב וזמן ברשתות נוירונים. עבודתם שואפת לענות על אחת השאלות הקריטיות ביותר במדעי המוח: כיצד המוח מייצר עיבוד מידע עוצמתי ויעיל. פריצת דרך זו עשויה לגלות דור חדש של רשתות עצביות מלאכותיות שהן חסכוניות באנרגיה, ליישומים בתחומי הבריאות והטכנולוגיה.
השמע של הדור הבא למכשירים ניידים
פרופ' שרון גנות מהפקולטה להנדסה, בשיתוף פעולה עם פרופ’ טימו גרקמן מאוניברסיטת המבורג, יישמו מודלים של בינה מלאכותית גנרטיבית - שכבר חוללו מהפכה בניתוח טקסטים ותמונות – בתחום השמע הבינאורלי (המייצר חווית שמע תלת-מימדית). הפרויקט שלהם יפתח אלגוריתמים לאוזניות חכמות ומכשירי שמיעה המפרידים קולות, מפחיתים רעשים ומשמרים מידע מרחבי. התוצאה עשויה להביא לשיפור בטכנולוגיות שמע המסייעות לכבדי שמיעה, לשדרג את איכות החיים שלהם ואף להציע יכולות-על לבעלי שמיעה תקינה.
הישג נדיר ויוקרתי
הזכייה במענקי ISF-DFG בתשפ"ו באוניברסיטת בר-אילן, מדגימה את רוחב היריעה של המצוינות באוניברסיטה, המשתרעת על פני תחומי הפסיכולוגיה, מדעי החברה, מדעי החיים, חקר המוח וההנדסה. הזכייה בפרסים יוקרתיים אלה, שהוענקו רק לאחד מכל חמישה מועמדים ברחבי העולם, מדגישה את תפקידה של האוניברסיטה בחזית הגילוי ושיתוף הפעולה המדעי הגלובלי.
אוניברסיטת בר-אילן מברכת בגאווה את הפרופסורים אילנית חסון-אוחיון, ליאת איילון, לי קורן, מינה טייכר, חמוטל סלובין ושרון גנות על הישג יוצא דופן זה. עבודתם מדגימה את כוחו של המדע להרחיב את הידע, לקדם את רווחת האדם ולחזק גשרים בין מדינות.