אתגר הג'וניור: אין ניסיון בלי עבודה, אין עבודה בלי ניסיון

ההייטק הישראלי ממשיך להוביל בחדשנות, למשוך חברות בינלאומיות ולהעסיק מאות אלפי עובדים. אך עבור בוגרים טריים, שוק התעסוקה נראה שונה לחלוטין. משרות ג'וניור בהייטק הפכו נדירות, זמן החיפוש אחרי עבודה ראשונה התארך משמעותית, ורבים שואלים היום שאלה פשוטה וכואבת: האם עדיין יש מקום למתחילים בהייטק בישראל?

למה קשה למצוא משרת ג'וניור בהייטק

הנתונים משקפים שינוי עמוק. מספר משרות הג'וניור בישראל ירד בעשרות אחוזים, ובוגרי מדעי המחשב מגלים שתואר אקדמי כבר אינו כרטיס כניסה אוטומטי. במקום שוק של ביקוש לעובדים, נוצר שוק שמחפש דיוק, ניסיון ויכולת לתרום מהר.

השינוי הזה אינו מקרי. הוא נובע ממעבר של תעשיית ההייטק בישראל משלב של צמיחה מהירה לשלב של התבגרות. בעשור של ריביות נמוכות והשקעות הון סיכון נדיבות, חברות גייסו עובדים גם כהשקעה עתידית. ג'וניורים נחשבו לנכס שצומח עם הזמן. היום, תחת לחץ ליעילות ורווחיות, גיוס עובד מתחיל נתפס כהוצאה יקרה בטווח הקצר.

בנוסף, אי-הוודאות הכלכלית והמצב הביטחוני בישראל הובילו חברות רבות להקפאת גיוסים, לצמצום צוותים ולהעדפה ברורה לעובדים מנוסים, גם במחיר של שכר גבוה יותר.

איך הבינה המלאכותית משנה את שוק ההייטק

לתוך המציאות הזו נכנסה מהפכת הבינה המלאכותית. תפקידי הכניסה הקלאסיים, ביניהם כתיבת קוד פשוט, בדיקות, תיקוני באגים ותיעוד, שהיו במשך שנים שלב הלמידה של מפתחי תוכנה בתחילת דרכם, כיום, מתבצעים באמצעות כלי AI מתקדמים ומדרגת הכניסה המסורתית לפיתוח תוכנה מצטמצמת. מפתח בכיר, המצויד בכלי אוטומציה, מסוגל לבצע עבודה שבעבר דרשה צוות שלם. מבחינה כלכלית, לחברות משתלם יותר להשקיע בכלים ובכוח אדם מנוסה מאשר להכשיר ג'וניורים לאורך חודשים ארוכים.

במקביל, תחרות גלובלית מחריפה את המצב. חברות ישראליות רבות מגלות שבמחיר של ג'וניור מקומי ניתן להעסיק מפתח מנוסה בחו"ל, מה שמוביל להוצאת משרות התחלה אל מחוץ לישראל.

אילו תחומים בהייטק בישראל דווקא כן מגייסים?

לצד הקיפאון בפיתוח תוכנה גנרי, קיימים תחומים בהייטק הישראלי שבהם הביקוש למהנדסים צעירים נותר יציב ואף גדל. המכנה המשותף לכולם הוא עומק טכנולוגי וחיבור לעולם הפיזי.

תחום תכנון השבבים והחומרה, למשל, נמצא בפריחה מחודשת. הבינה המלאכותית אמנם מחליפה חלק ממשימות התוכנה, אך היא דורשת כוח מחשוב עצום. ישראל היא שחקן מרכזי בתעשיית השבבים העולמית, וחברות בינלאומיות ממשיכות לגייס כאן בוגרי הנדסה לתפקידי חומרה, VLSI, ו- Verification, תחומים בהם לא ניתן להחליף הבנה פיזיקלית ומתמטית עמוקה בכלי אוטומציה פשוטים.

גם התעשיות הביטחוניות מהוות עוגן תעסוקתי משמעותי. מערכות זמן אמת, מערכות משובצות מחשב, ופיתוח קוד הקרוב לחומרה דורשים רמת אמינות ואחריות גבוהה. לכן חברות ביטחוניות בישראל ממשיכות להכשיר ולקלוט מהנדסים צעירים, גם בתקופות של אי-יציבות.

תחומים נוספים עוקפים את משבר הג'וניורים: הנדסת אנרגיה ותשתיות, מחשוב קוונטי, וביו-קונברג'נס – שילוב בין הנדסה, מדעי החיים ודאטה. אלו תחומים שסובלים ממחסור כרוני בכוח אדם בישראל, ומציעים יציבות תעסוקתית לטווח ארוך.

כאן נכנסת לתמונה אוניברסיטת בר-אילן, שבחרה שלא לנסות “לתקן” את משבר הג'וניורים, אלא לעקוף אותו דרך שינוי עומק של מסלולי ההכשרה. במקום להכשיר בוגרים לתפקידי כניסה הולכים ונעלמים, האוניברסיטה מתמקדת במסלולים שמובילים מראש לתחומי עומק שבהם התעשייה הישראלית ממשיכה לגייס גם בתחילת הדרך.

בפקולטה להנדסה פועל מסלול התמחות ב-VLSI וחומרה, תחום שבו בר-אילן נחשבת לאחד המוסדות המובילים בישראל. תכנון שבבים הוא אחד האיים היציבים בשוק ההייטק הישראלי, עם ביקוש מתמשך למהנדסים צעירים ויכולת קליטה גם ללא ניסיון תעשייתי קודם. המעבדות המתקדמות והקשר הישיר עם תעשיית השבבים מאפשרים לסטודנטים להיחשף כבר במהלך הלימודים לאתגרים האמיתיים של התחום ולהגיע לשוק העבודה עם יתרון משמעותי.

תחום נוסף שבו האוניברסיטה משקיעה הוא הנדסה קוונטית. מרכז הקוונטום של בר-אילן משלב בין הפקולטה לפיזיקה לפקולטה להנדסה, ומכשיר סטודנטים לעבודה על בקרת קיוביטים, חומרה קוונטית ומערכות ניסוי מורכבות. זהו תחום שבו כמעט ואין “ג'וניורים מוכנים”, ולכן החברות נדרשות לגדל את הטאלנט בעצמן, יתרון ברור לבוגרים בעלי הכשרה אקדמית עמוקה.

גם בעולם הביו-קונברג'נס, המשלב בין ביולוגיה, הנדסה ודאטה, פועלת בבר-אילן תוכנית רב-תחומית ייעודית. התוכנית נבנתה מתוך הבנה שתעשיות הפארמה והמכשור הרפואי מחפשות היום מהנדסים היברידיים, שמבינים גם מערכות ביולוגיות וגם תשתיות טכנולוגיות. זהו תחום שסומן בישראל כמנוע צמיחה עתידי וככזה שחסין יחסית לאוטומציה.

לבסוף, בר-אילן שמה דגש גם על מסלולי מחקר יישומי בבינה מלאכותית ובעיבוד אותות, אך מתוך זווית שונה מזו הרווחת. הדגש אינו על שימוש בכלי AI קיימים, אלא על פיתוח האלגוריתמים, המודלים והתשתיות עצמם. עומק מתמטי ופיזיקלי זה מאפשר לבוגרים להשתלב במעבדות מחקר ובחברות אלגוריתמיקה מתקדמות, מקומות שבהם הבינה המלאכותית עדיין יוצרת ביקוש למהנדסים צעירים, ולא מחליפה אותם.

“השוק השתנה”,אומרת בתאל מרציאנו, מנהלת מרכז גשר-אקדמיה תעסוקה. "מספר משרות הג'וניור הקלאסיות הולך ופוחת. במרכז אנחנו לא רק מגיבים לשינוי, אנחנו מגדירים מחדש את הדרך בה סטודנטים נכנסים לשוק העבודה. אנחנו חושפים ומנגישים חברות מובילות, מקדמים כישורי תעסוקה קריטיים כמו אנגלית מקצועית, נטוורקינג, יצירתיות וחשיבה מערכתית.

סטודנטים בבר-אילן הופכים למעשה ל“ג'וניורים” כבר בזמן הלימודים: מתנסים, משתלבים בפרויקטים אמיתיים, ומתחברים לתחומים מבוקשים. כך, כשהם מסיימים את התואר, הם כבר נכנסים לשוק העבודה כ”סניורים”: בעלי ניסיון, כישורים וביטחון עצמי שמאפשרים להם לתרום ולצמוח מהר.

הגישה הזו מאפשרת לנו להקדים את השוק, להכשיר טאלנט אמיתי וליצור הזדמנויות יציבות גם בעולם שבו משרות ההתחלה המסורתיות פחות נפוצות".